לגרטה היא דמות אגדית ויקינגית. לפי האגדה, היא הייתה לוחמת ויקינגית ושלטה באזור שנקרא היום נורווגיה. היא חיה במאה ה-9, והייתה אחת מנשותיו של רגנאר לוטברוק. האגדה שלה תועדה על ידי כרונולוג סאקסוני במאה ה-12. וגם על ידי ההיסטוריון הדני סאקסוני (Saxo cognomine Longus) שחי בערך בין המאה ה-12 למאה ה-13. היא תועדה בספרו התשיעי ב- Gesta Danorum.[1][2]

“Lagertha as imagined in a lithography by Morris Meredith Williams

פגישתה עם ראגנארעריכה

לפי האגדה, לגרטה ורגנאר נפגשו לראשונה לאחר שאדם בשם Frø (המלך השוודי) הרג את Siward המלך וסבו של רגנאר, והשפיל את משפחתו של המלך המת על ידי כך ששם את משפחתו בבית בושת. כאשר נודע לרגנאר על כך הוא יצא מביתו שבדנמרק כדי לנקום, הוא יצא עם כוח גדול של ספינות ואנשים. כאשר הם הקימו מחנה באזור שהיום נקרא שוודיה הצטרפו לשורותיו כמה לוחמות מהאזור שרצו גם הן לנקום במלך השוודי, בין אותן נשים הייתה לגרטה.

כאשר התחיל הקרב בין כוחותיו של רגנאר לכוחותיו של Frø, לגרטה התבלטה בקרב ורגנאר שם לב אליה והתפעל מכישוריה בקרב. בקרב הזה רגנאר ניצח. הוא כל כך התלהב מלגרטה ויכולותיה בקרב שהוא רצה לתת לה את הניצחון ואמר שבזכותה הם ניצחו. כאשר לרגנאר נודע שהיא גם מבית אצולה אהבתו אליה רק גברה ובזמן שהוא יצא לסבב לחימה נוסף בדנמרק ובשוודיה הוא הקפיד לשלוח לה מכתבים. כאשר הוא חזר מהקרבות הוא ביקש את ידה. לגרטה רצתה לבדוק את כוחו של ראגנר ואת כוח רצונו אז היא עשתה לו שני מבחנים: כאשר הוא בא לביתה היא הציבה בפתח דב גדול וכלב ציד ענק, שתקפו אותו כשהתקרב. את הכלב רגנאר הרג במו ידיו ואת הדב עם חנית. כשלגרטה ראתה זאת, היא הסכימה להתחתן איתו.[2][1]

משפחה וסוף הסיפורעריכה

ללגרטה ולרגנאר נולדו שלושה ילדים, שתי בנות ובן. שלא כמו מה שמופיעה בסדרה "הוויקינגים" ביורן (Björn Ironside) אינו הבן שלה אלא של אשתו אסלוג (Kráka or Kraba). שמו של בנה הוא: פרידליף (Fridleif). שמותיהן של שתי הבנות אינו ידוע. ראגנאר נשאר בשוודיה במשך שלוש שנים לפני שחזר לממלכתו שבדנמרק. הוא חזר מפני שהמלך השוודי הירוד (Herodd), נתן לו את יד בתו ת'ורה (Thora) ובכך גם את המפתח והירושה של ממלכתו, למי שיצליח להרוג את נחשי המחמד שלה שגדלו לגודל ענק. רגנאר יצא לשם ברכיבה על סוס בלבד והשאיר את לוחמיו בידי בנו פרידליף (Fridleif). כאשר הוא הצליח להרוג את הנחשים, התחתן עם ת'ורה.[3][1]

הסיפור מתפצלעריכה

מפה סיפורה של לגרטה מתפצל. בחלק מהגרסאות, הוא מסתיים כאן ובחלקן ישנו המשך לסיפור.

כאשר ראגנאר עזב אותה, היא החליטה להתחתן מחדש למלך שוודי שלא ידוע שמו. כעבור כמה שנים כשרגנאר הצטרך את עזרתה בקרב, הוא שלח ללגרטה מכתב בו הוא ביקש את עזרתה ואת לוחמיה. לגרטה שלחה לעזרתו 120 ספינות קרב והיא הגיעה בעצמה כדי לעזור לאדם שלפי דבריה "שם אותה בצד" והעדיף אחת אחרת. יכולותיה בקרב מצויים גם בסיפור הזה כאשר בנו של ראגנאר סיראד (Siward) נפצע וכל תקווה לנצח כבר נמוגה לגרטה נכנסה לקרב ושינתה את יחסי הכוחות, והביאה לניצחון. כותבים סקסונים מסיימים את סיפורה של לגרטה כאשר היא חוזרת לביתה בשוודיה והורגת את בעלה המלך בעזרת ראש חנית שהחביאה בתוך שמלתה ובכך תופסת את המלוכה והופכת למלכה של אותה ממלכה. סיפורה של לגרטה מסתיים אחרי הפיכתה למלכת הממלכה שלה.[3]

רוב סיפורה של לגרטה כתוב במקורות סקסונים ובה- Gesta Danorum שנכתב על ידי כותב דני סקסוני, לכן אין אנו יודעים אם המציאו סיפור זה או לא. הרבה היסטוריונים ואנשים שחקרו את הנושא מאמינים שסיפורה של לגרטה הוא סיפור מומצא ושהוא נוסף מאוחר יותר לסאגה של רגנאר. הם ניסו לתת דוגמה ללוחמות הוויקינגיות שמהן הם פחדו. אף על פי שאין ממצאים חד משמעיים שבכלל היו לוחמות ויקינגיות, עדיין הרבה אנשים מאמינים שהן אכן היו וזה מאוד הרתיע את הסקסונים שהיו רגילים לזה שנשים אינן פועלות בתחומים צבאיים ומסוכנים ושזוהי עבודתם של הגברים. וזה מה שגרם להם להיות כל כך נדהמים מהלוחמות הוויקינגיות.[4]

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא לגרטה בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 3 Hector Munro Chadwick, The Early Cultures of North-West Europe, 2013
  2. ^ 1 2 Lagertha, World History Encyclopedia (באנגלית)
  3. ^ 1 2 Saxo Grammaticus, The history of the Danes, 1979
  4. ^ Judith Jesch, Women in the Viking Age, 1991