לה גראן ופור

יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

לה גראן ופורצרפתית: Le Grand Véfour) היא מסעדת העילית הראשונה בפריז.[1] לה גראן ופור נפתחה בפאסאז' פלה רויאל ב-1784 בידי אנטואן אוברטו, כקפה דה שארטר[2] ונרכשה ב-1820 בידי ז'אן ופור[3] שכינה אותה מסעדת ופור, שם שנשאר מאז.[4] ופור פרש אחרי שלוש שנים, ומכר את המסעדה לז'אן בואסייה.[5] רשימת הלקוחות הקבועים במהלך המאות כוללת את שמות נכבדים בתרבות והפוליטיקה הצרפתית, ביחד עם tout-Paris.[6] רוטב מורניי היה אחד המאכלים הראשונים שהוגשו בגראן ופור. המסעדה הייתה סגורה בשנים 1905–1947 ונפתחה מחדש בידי השף רמון אוליבר, כשז'אן קוקטו עיצב את התפריט. [7] אוליבר החזיר את המסעדה לימי גדולתה והיא הייתה שוב מוקד משיכה לנכבדי צרפת, עד שאוליבר עזב את המסעדה ב-1983.[8] המסעדה, עם התפאורה הנאוקלאסית שבה מראות גדולות ומסגרות מוזהבות וקירות supraportes מצוירים המשיכה במסורת של הגסטרונומיה באותו מיקום, "מעוז חדור בהיסטוריה של המטבח הצרפתי הקלאסי".[9]

לה גראן ופור
מידע כללי
סוג מסעדה עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום הרובע הראשון של פריז עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 48°51′58″N 2°20′16″E / 48.8661°N 2.3379°E / 48.8661; 2.3379
www.grand-vefour.com
(למפת פריז רגילה)
 
לה גראן ופור
לה גראן ופור
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הכניסה למסעדה

ב-1991 נטל את המושכות כשף גי מארטן (נולד ב-1957, סאבואה עילית) והמסעדה הגיעה לפסגת ההכרה הקולינארית וזכתה בשלושה כוכבים ממדריך מישלן ובתשעה עשר נקודות במדריך הגו מיו.[10] המסעדה נכללת במדריך השולחנות הגדולים בעולם.[11]

כשהמסעדה הפסידה אחד משלושת הכוכבים שלה בשנת 2008 [12] תחת גי מארטן שעבד עבור קבוצת טטינג'ה, התפרסמה הידיעה בכותרות החדשות. ב-2011 מחזיקה המסעדה בשני כוכבים במדריך מישלן האדום.[13] כעבור עשרים שנה מארטן רכש את המסעדה.

לקריאה נוספת עריכה

  • Larousse Gastronomique, Clarkson Potters Publishers, New York, 2001, p. 573.
  • Guy Martin, Vegetables, Ici La Pr, 2002.
  • Guy Martin (Actor), Lionel Boisseau (Director) Guy Martin: Portrait of a Grand Chef, DVD ,2011.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא לה גראן ופור בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Elizabeth Sharland, A Theatrical Feast in Paris: From Molière to Deneuve 2008:40ff, "Le Grand Véfour".
  2. ^ A compliment to the aristocratic landlord, the duc de Chartres, soon to be known as Philippe-Égalité.
  3. ^ Rebecca L. Spang, The Invention of the Restaurant: Paris and Modern Gastronomic Culture, pp. 6, 64, 182, 187, 206, 220, 224, 226, 238f and 245.
  4. ^ אביטל ענבר, תענוגות פאריס, הוצאת בבל, מרץ 2003, עמוד 110
  5. ^ Sharland 2008:41.
  6. ^ Little brass plaques mark favorite seats of notables like Colette and Victor Hugo.
  7. ^ Les étoiles du Grand Véfour" (הקישור אינו פעיל)
  8. ^ אביטל ענבר, 110
  9. ^ Frommer's Guide
  10. ^ ענבר, שם
  11. ^ מסעדת לה גראן ופור במדריך השולחנות הגדולים בעולם (הקישור אינו פעיל)
  12. ^ The third star, awarded Olivier in 1953 and lost with his departure, had been regained in the 2000 Guide Michelin("Les étoiles du Grand Véfour"). (הקישור אינו פעיל)
  13. ^ ^ International Herald-Tribune,, "Grand Vefour restaurant in Paris loses third Michelin star" 3 March 2008 (הקישור אינו פעיל)