לואיז, נסיכת בלגיה

לואיז מארי אמליה, נסיכת בלגיה הייתה בתם של לאופולד השני, מלך הבלגים ואשתו מריה הנרייטה, ארכידוכסית אוסטריה.

לואיז, נסיכת בלגיה
Louise of Belgium, Princess of Saxe-Coburg and Gotha.png
לידה 18 בפברואר 1858
בריסל, ממלכת בלגיה בלגיהבלגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1 במרץ 1924 (בגיל 66)
ויסבאדן, רפובליקת ויימאר רפובליקת ויימאררפובליקת ויימאר עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה בלגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה South Cemetery Wiesbaden עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג פיליפ, נסיך סקסוניה-קובורג-גותה (4 בפברואר 1875) עריכת הנתון בוויקינתונים
Geza von Mattachich (1895) עריכת הנתון בוויקינתונים
שושלת House of Saxe-Coburg and Gotha-Koháry
אב לאופולד השני, מלך הבלגים עריכת הנתון בוויקינתונים
אם מריה הנרייטה, ארכידוכסית אוסטריה עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים דורותיאה, נסיכת סקסוניה-קובורג-גותה
Prince Leopold Clemens of Saxe-Coburg and Gotha-Koháry עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ילדותעריכה

הנסיכה לואיז נולדה ב-18 בפברואר 1858, בתו הבכורה של לאופולד השני, מלך הבלגים ואשתו מריה הנרייטה, ארכידוכסית אוסטריה. ב-1865 הוכתר אביה כמלך הבלגים. אביה ואמה לא הסתדרו היטב, ואמה העבירה את מרבית זמנה בעיר ספא ליד הארדנים. לאופולד הזניח את לואיז ואחותה סטפני והתעניין בעיקר בבנו לאופולד, בעוד מריה הנרייטה התמקדה בבנותיה והעניקה להן חינוך מעולה.

ב-1869 מת אחיה לאופולד בגיל תשע. המוות הכניס את אביה להלם שממנו לא התאושש עוד. הוא התפייס עם אמה לזמן מה בניסיון ללדת בן זכר נוסף שיירש אותו, אולם התוצאה הייתה לידתה של בת נוספת, הנסיכה קלמנטין ב-1872. לאופולד איבד לחלוטין עניין במשפחתו, והשקיע את מרבית תשומת לבו בקונגו (אשר הייתה מושבה פרטית שלו) ובמספר פילגשים. ב-1895 אמה פרשה סופית מחצר המלוכה והתגוררה בעיר ספא למשך שארית חייה.

נישואים ראשונים וילדיםעריכה

לואיז התחתנה עם בן דודה השני פיליפ, נסיך סקסוניה-קובורג-גותה בבריסל, ב-4 בפברואר/ 4 במאי 1875. הכלה הייתה בת 17 בלבד והחתן היה בן 31. לזוג נולדו שני ילדים:

אביה הסתייג מהנישואים, והתייחס לכך כאל ברית לא רצויה עם פרוסיה, אך אמה אישרה זאת משום שפיליפ חי בהונגריה.

היחסים בין לואיז לפיליפ לא היו מאושרים. מאוחר יותר כתבה לואיז כי ברחה מבית השינה בהקדם האפשרי בבוקר שלאחר חתונתה, במצוקה קשה. אומרים שפיליפ שלט, ולואיז הגיבה בכך שחיה אורח חיים מפואר בחצר וינה, שם משכה תשומת לב רבה.

בשנת 1880 הציעה את הנישואים בין אחותה סטפני לבין רודולף, נסיך הכתר האוסטרי.

שערורייה וגירושיןעריכה

בשנת 1895 לואיז ניהלה מערכת יחסים עם הרוזן גזה מטאיצ'יץ' (Mattacic, 1868-1923), בנו החורג של אוסקר קגלביץ', רוזן בוזין. מטאיצ'יץ' היה סגן בגדוד קרואטי של הצבא האוסטרי. הם נפגשו בפראטר בווינה.

בינואר 1897, היא עוררה שערורייה בווינה בכך שהשאירה לצמיתות את בעלה, הנסיך פיליפ, למטאכיץ' ולקחה את בתה איתה. הם נסעו תחילה לפריז, אחר כך לקאן, וחיו ביעדים אחרים בדרום צרפת ובשאר אירופה. בנה התנתק ממנה, כי הוא הרגיש שמעשיה הרסו את סיכוייו לירושה. עד מהרה עזבה בתה את אמה בעצת ארוסה, הדוכס של שלזוויג-הולשטיין.

בשנת 1898, הנסיך פיליפ ומטאכיץ' לחמו דו-קרב בווינה, תחילה עם רובים, אחר כך עם חרבות, שבו הנסיך נפצע.

מטאיצ'יץ' נעצר בזאגרב ונכלא לארבע שנים בגין זיוף.

לואיז והנסיך פיליפ התגרשו לבסוף בגותה ב-15 בינואר 1906, כמעט שמונה שנים לאחר שהחלה בהליכי גירושין.

חיים מאוחרים יותרעריכה

מנוכרת ומנושלת מאביה לאופולד השני, התגרשה מבעלה ונפרדה מילדיה, ההוצאות הבזבזניות של לואיז הכניסו אותה עמוק יותר ויותר לחובות. למרות היותה בתו של המלך העשיר ביותר של העידן, היא נאלצה לתבוע פשיטת רגל לאחר שנודע כי מאטצ'יץ' זייף את חתימתה של אחותה של לואיז, הנסיכה סטפני, על שטרי חוב לתכשיטים בשווי של כ-2,500,000 דולר. כתוצאה מפרק זה, במאי 1898 היא הוחזקה בבית משוגעים במשך שש שנים בהוראת המלוכה האוסטרית, שהייתה נבוכה ושערורייתית על ידיה ועל ידי בעלה. מטאיצ'יץ' נידון לארבע שנות מאסר בגין זיוף. לאחר שגזר דינו נגמר, הוא עזר ללואיז להימלט מבית המשוגעים בשנת 1904; השירות החשאי של הקיסר פרנץ יוזף,הם החלו את חייהם כנמלטים. מצב זה הסתיים כתוצאה ממלחמת העולם הראשונה והתפוררות האימפריה האוסטרית.

אבל כאשר לאופולד השני מת בשנת 1909, הנסיכה ושתי אחיותיה גילו כי אביהם השאיר את ממונו לפילגש הראשית שלו, הרוזנית הצרפתייה קרוליין לקרואה וחלק מהקרן המלכותית. האחיות החלו בתביעה נגד המדינה הבלגית, שהעלתה טענות משלה על עושרו העצום של המלך. תוצאת התביעה הייתה חשובה במיוחד ללואיז, ולא לאחיותיה, כי היא הייתה חסרת פרוטה. אף על פי שהפסידה במאבק המשפטי, המדינה הבלגית העניקה לה סכום כסף, אותו תקבל רק שנים רבות לאחר מכן בשל פרוץ המלחמה.

לאחר המלחמה חזרו לואיז ומאטצ'יץ' לפריז, שם כתבה את זיכרונותיה. ספר הזיכרונות של לואיז, "ענייניי שלי", פורסם בשנת 1921.

בריאותו של מאטצ'יץ' התדרדרה במהלך 1923 עד מותו באותו סתיו. לאחר מותו עברה לואיז בפעם האחרונה לוויסבאדן שבגרמניה. לאחר מותו של מאטצ'יץ ' היא קיבלה בית על ידי אליזבת מבוואריה, מלכת הבלגים, אשתו של בן דודה, אלברט הראשון, מלך הבלגים. נפטרה בוויסבאדן ב-1 במרץ 1924.

לאחר מותה, החצר המלכותית בבריסל נכנסה לאבל למשך חודש שלם.

אילן יוחסיןעריכה

פרנץ, דוכס סקסוניה-קובורג-זאלפלד
 
אוגוסטה, נסיכת רויס-אברסדורף
 
לואי פיליפ, מלך הצרפתים
 
מריה אמליה מנאפולי וסיציליה
 
לאופולד השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
 
מריה לואיסה, נסיכת ספרד
 
לודוויג, דוכס וירטמברג
 
הנרייטה, נסיכת נסאו-ויילבורג
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לאופולד הראשון, מלך הבלגים
 
 
 
 
 
לואיז, נסיכת אורליאן
 
 
 
 
 
הארכידוכס יוזף, פלטין הונגריה
 
 
 
 
 
מריה דורותיאה, דוכסית וירטמברג
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לאופולד השני, מלך הבלגים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מריה הנרייטה, ארכידוכסית אוסטריה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לואיז, נסיכת בלגיה


קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא לואיז, נסיכת בלגיה בוויקישיתוף