לבנא
לֻבְּנַא (לבנא מקורדבה) הייתה אינטלקטואלית אנדלוסית, שחיה במחצית השנייה של המאה העשירית, והייתה בקיאה בדקדוק ובשירה. כיהנה במשרה מנהלית רמת דרג כמזכירת הח'ליף האומיי אל-חכם השני (אנ') אלמסתנצר באללה חליף קורדובה (אנ'), שהיה בעצמו חוקר גדול ותמך בהרחבת הידע במדעים ובתרבות.
לבנא הייתה בקיאה בשפה הערבית ובספרות יפה, בחשבונאות ובכתיבת אגרות. היא הצטיינה בקליגרפיה והייתה משוררת. אבן בשכואל כותב כי כמלומדת: "לא היה בארמון מצטיין ממנה".
במסגרת עבודתה בספריית קורדובה, הייתה לבנא אחראית לכתיבה, שכפול עותקים קיימים, ותרגום כרכים חדשים. היא נחשבה לצד חסדאי אבן שפרוט, כיוזמת הקמת הספרייה של מדינה אזאהרה, שהכילה יותר מחצי מיליון ספרים. תפקיד זה, של העתקת ספרים יקרי ערך, מצוין בספרות הערבית של התקופה כמופקד בידי נשים, וכפי הנראה, כיהנו בו כ-170 נשים - דבר שיכול ללמד על מקומן של נשים בתקופת שלטון הח'ליפים בספרד המוסלמית.
מקורות
עריכה- אבן בשכואל, אל-צלה, עורך אבראהים אל-אביארי (קהיר: דאר אל-כתאב אל-מצרי, 1989), כרך 3, עמ' 992.
- אל-צ'בי, בע'ית אל-מלתמס פי תאריח' רג'אל אהל אל-אנדלס, עורך אבראהים אל-אביארי (קהיר: דאר אל-כתאב אל-מצרי, 1989), כרך 2, עמ' 732.
- ח'יר אלדין אלזרכלי, אלאעלאם (בירות: דאר אל-עלם ללמלאיין, 2002), כרך 5, 239.
- Fuat Sezgin, Geschichte des arabischen Schrifttums. Band II: Poesie bis ca. 430 H. (Leiden: E.J. Brill, 1975), 704.