לודוויג בונשטדט
לודוויג בונשטדט (באנגלית: Ludwig Bohnstedt; 27 באוקטובר 1822 – 3 בינואר 1885) היה אדריכל בלטי-גרמני, אשר בילה חלק ניכר מהקריירה שלו בתורינגיה.[1]
 | |
| לידה |
27 באוקטובר 1822 סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
3 בינואר 1885 (בגיל 62) גותה, דוכסות סקסוניה-קובורג-גותה |
| שם לידה |
Franz Ludwig Carl Bohnstedt |
| מקום קבורה |
main cemetery Gotha |
| מקום לימודים |
|
| יצירות ידועות |
האופרה הלאומית של לטביה |
| צאצאים |
Ida Bohnstedt |
  | |
ביוגרפיה עריכה
הוא נולד ברוסיה, למהגרים גרמנים, והחל את לימודיו בבית הספר סנט פיטר. ב-1839, בהיותו בן שבע-עשרה, נרשם לאוניברסיטת ברלין, שם למד פילוסופיה, אך עד מהרה פרש לטובת לימודי אדריכלות באקדמיה הפרוסית לאמנויות, אצל היינריך שטראק. הוא חזר לסנט פטרסבורג ב-1843, ומצא תפקיד בסטודיו של רודולף ז'ליאזביץ' . כשהיה שם, הוא לקח שיעורים באקדמיה האימפריאלית לאמנויות וזכה בתואר "אמן חופשי".
בסוף שנות ה-40 הוא מונה לאדריכל חצר המלכות- עזר בשיקום נכסים מלכותיים. ב-1850 נישא לאולגה ואן דר ולייט (1833–1906). נולדו להם חמישה ילדים, ביניהם ארנסט (1851-1908), מנהל ייצור, אלפרד (1854–1906), שגם הפך לאדריכל, ואידה (1858–1916), ציירת. מ-1851 עד 1854, הוא היה האדריכל הראשי של ממשלת רוסיה. לאחר 1858, הוא היה חבר מועצה ופרופסור באקדמיה הקיסרית. במהלך תקופה זו השתתף בתחרויות עיצוב רבות, בעיקר בגרמניה, אך גם באנגליה, ספרד ואיטליה.
_b_475.jpg)
התמקדות זו בגרמניה, כמו גם שיקולי בריאות, הובילו אותו לעיר גוטה, שם הוא ומשפחתו התיישבו ב-1862, והוא עבד כאדריכל רשמי של העיר. הוא שימש כ"סנאטור" של כבוד לבניית מבנים שם, מ-1866 עד 1871.[2]
בשנה שלאחר מכן, הוא נכנס למה שתהפוך לתחרות החשובה ביותר שלו; תכנון בניין חדש לרייכסטאג בברלין. למעלה ממאה אדריכלים הגישו הצעות. עיצובו זכה בפרס הראשון. בשל סוגיות פוליטיות וכספיות לא פתורות, הבנייה נדחתה ללא הגבלת זמן. ייתכן שחלק מהמעורבים חשו אי נוחות ממוצאו הזר.[3] בכל מקרה, הוא הוציא את העניין מדעתו והמשיך לתחרויות אחרות; זכה באחת עבור המטה החדש של בנק פינלנד בשנת 1876. בינתיים, הוא גם הפך לחבר באקדמיה הפרוסית (1874), וחבר כבוד באקדמיה לבניין באמסטרדם (1875).
ואז, בשנת 1881, פרויקט הרייכסטאג קם לתחייה, אך במקום להשתמש בעיצובו, הוכרזה תחרות חדשה. ניסיונותיו לשנות החלטה זו לא הועילו. רבים מעמיתיו לא תמכו בו, ואמרו שעיצוביו בני כמעט עשר היו מיושנים. הוא הגיש בחוסר רצון עיבוד מחדש של תוכניותיו. הם זכו לתשומת לב מועטה ובשנת 1882, החוזה עבר לפול וואלוט, אדריכל מפרנקפורט.
בשנת 1883 לקה באירוע מוחי שגרם לו להפסיק לעבוד, ונפטר בינואר 1885.
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ Max Berbig (1903), "Bohnstedt, Ludwig", Allgemeine Deutsche Biographie (ADB) (in German), vol. 47, Leipzig: Duncker & Humblot, pp. 84–87
- ^ Dieter Dolgner: Architektur im 19. Jahrhundert. Ludwig Bohnstedt, Leben und Werk, Hermann Bohlaus Nachfolger, Weimar, 1979
- ^ Helmut Roob and Günter Scheffler: Gothaer Persönlichkeiten, 2nd ed., Rhino-Verlag, 2006, pg.23