לודוויג פישר
לודוויג פישר (בגרמנית: Ludwig Fischer; 16 באפריל 1905 - 8 במרץ 1947), היה מושל מחוז ורשה בפולין הכבושה.
 | |
| לידה |
16 באפריל 1905 קייזרסלאוטרן, פפאלץ, הקיסרות הגרמנית  |
|---|---|
| הוצאה להורג |
8 במרץ 1947 (בגיל 41) ורשה, פולין |
| מדינה |
הקיסרות הגרמנית, רפובליקת ויימאר, גרמניה הנאצית |
| מפלגה |
המפלגה הנאצית |
| פרסים והוקרה | |
| |
  | |
ביוגרפיה
עריכהפישר נולד בקייזרסלאוטרן בחבל הריינוס בגרמניה להורים קתולים, והתחנך בבית ספר יסודי ובתיכון בעיר. בצעירותו למד פישר משפטים ומדעי המדינה באוניברסיטאות מינכן, היידלברג ווירצבורג, ולאחר מכן עסק במשפטים בקייזרלאוטרן ובמינכן. בנוסף פישר היה דובר אנגלית וצרפתית. פישר הצטרף למפלגה הנאצית בשנת 1926, ובשנת 1929 הצטרף לס"א והגיע בו לדרגת גרופנפירר. בנובמבר 1937 מונה פישר לחבר הרייכסטאג.
באוקטובר 1939 מונה פישר למושל מחוז ורשה בפולין הכבושה, ומילא תפקיד זה עד לנסיגת הגרמנים מהאזור בינואר 1945. בחודשים אפריל-מאי 1943 היה פישר גם ממלא מקום מושל מחוז לובלין. פישר היה אחראי להקמת גטו ורשה בנובמבר 1940, ולהקמת גטאות אחרים במחוז ורשה. הוא גילה מעורבות רבה ביותר בארגון פעולות טרור נגד היהודים והפולנים במחוז ובחיסול הגטאות בשנים 1942–1943. בינואר 1945 ברח פישר עם משפחתו לגרמניה, וב-10 במאי אותה שנה נעצר על ידי צבא ארצות הברית. בשנת 1946 הוסגר פישר לפולין, שם נשפט על פשעיו, וב-8 במרץ 1947 הוצא פישר להורג בתלייה.[1]
