לוח לוב
לוח לוב (הידוע גם בשם לוח עיר,[1] פלטת השלל הלובית, פלטת המחווה הלובית, פלטת המצור ופלטת טהנו או טיהנו) הוא החלק התחתון ששרד של לוח אבן קוסמטי הנושא קישוט מגולף וכתיבה הירוגליפית. הוא מתוארך לתקופת הנקדה השלישית או לתקופה הפרוטודינסטית של מצרים (כ-3200 עד 3000 לפני הספירה). הלוח נמצא באבידוס, מצרים.[2]
הלוח עשוי מצפחה, אורכו כ-19 ס"מ ורוחבו כ-22 ס"מ.[2] הלוח שוכן בחדר 43 בקומת הקרקע של המוזיאון המצרי, קהיר, ומספר יומן כניסתו הוא JE27434 והמספר הכללי הקטלוגי שלו הוא CG14238.
תוכן
עריכה
מצד אחד של הלוח, יש סצנה של הליכה של בעלי חיים בתוך הרשומות.[3][4][5] מתחת לבעלי חיים אלו נמצא בוסתן עצי זית, והכתובת ההירוגליפית ת'נו או ת'הנו (מתועתק בדרך כלל כטהנו), ככל הנראה טופונים של דלתא הנילוס המערבי או, על פי רוב החוקרים, מה שהיה מזוהה לאחר מכן עם לוב העתיקה. הדמות מורכבת ממקל השלכה על אליפסה, שמשמעותה "אזור", "מקום", "אי", טופונים של לוב או הדלתא המערבית המבוטאת ת'נו, ת'ייהנו.[6]
הצד ההפוך של הלוח הלובי מציג את רגליהם של כמה אנשים מעל קו הרישום. לפי הרישום, מתוארות שבע עיירות מבוצרות, כששם כל עיר כתוב בחומה. מעל כל עיירה, בעל חיים תופס את חומה עם ההירוגליף מר (מעדר).[4] גונטר דרייר פירש את הסצנה הזו כזירת הרס ובעלי החיים, או הסטנדרטים של בעלי החיים, כשמות מלכותיים.[1][3][5] עם זאת, חוקרים אחרים הציעו כי בעלי החיים מייצגים צבאות מלכותיים או סמלים. פרשנות אחרת לגמרי היא שהסצנה מייצגת את יסוד הערים הללו.[2]
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- אביר אל-שאהווי. המוזיאון המצרי בקהיר , (הוצאת האוניברסיטה האמריקאית בקהיר 2005), ISBN 977-17-2183-6
- Lloyd, Alan B. A Companion to Ancient Egypt, vol.1, (Blackwell 2010),ISBN 1-4443-2006-8
- סיידלמאייר, סטפן. מצרים: עולם הפאהונים, עורכים: רג'ין שולץ, מתיאס זיידל, (קונמן, 1998),ISBN 3-89508-913-3
- ווילקינסון, טובי. מצרים השושלת המוקדמת, (Routledge, 1999),ISBN 0-415-18633-1
קישורים חיצוניים
עריכה
- פלטת לוב (כוללת תמונות מולטימדיה מתקרבות של החלק הקדמי והאחורי של הפלטה, בחלון קופץ).
- מבט אחורי של הצבעים (האתר הרשמי של המוזיאון המצרי, קהיר)
- מבט גדול מלפנים ומאחור (כולל ביבליוגרפיה של מאמרים מצרים המתייחסים ללוח)