ליגת העל בכדורגל נשים
ליגת העל בכדורגל נשים היא ליגת כדורגל נשים הבכירה ביותר בכדורגל הנשים בישראל. הליגה נמצאת תחת אחריות ההתאחדות לכדורגל בישראל.
 עונת 2024/2025 בליגת העל לנשים | |
 | |
| שם מלא | ליגת העל בכדורגל נשים |
|---|---|
| כינוי | ליגת על נשים |
| תחום | כדורגל |
| ארגון | ההתאחדות לכדורגל בישראל |
| מדינות |
 ישראל |
| תקופת הפעילות | 1998–הווה (כ־27 שנים) |
| שמות קודמים | ליגת נשים ראשונה, ליגת נשים |
| אלופה נוכחית | מ.ס. קריית גת - זכייה שביעית (2024/2025) |
| מירב הזכיות | אס"א תל אביב (8 זכיות) |
| מפעל מקביל | גביע המדינה בכדורגל נשים |
| מפעל נמוך | הליגה הלאומית בכדורגל נשים |
| אתר רשמי | |
הליגה נוסדה בשנת 1998, והיא נקראת "ליגת על נשים" החל מעונת 2016/2017. עד אז נקראה "ליגת נשים ראשונה" ולעיתים רק "ליגת נשים" (בעונות בהן לא התקיימה ליגה שנייה). קבוצת אס"א תל אביב היא הקבוצה היחידה המשתתפת בליגה ברציפות מאז שנת היווסדה.
נכון לעונת 2023/2024, מדורגת ליגת העל הישראלית לנשים במקום ה-36 בדירוג הליגות של אופ"א בשקלול של חמש העונות האחרונות[1].
היסטוריה
עריכההליגה שהוקמה ב-1998 הורכבה מ-12 קבוצות[2]. מספר הקבוצות השתנה משנה לשנה עקב התפרקות והקמת קבוצות ושינוי מבנה הליגות מטעמים לוגיסטיים. מאז הקמת הליגה השנייה בשנת 2010 עומד מספר הקבוצות בליגה על 8-10.
הקבוצה שזוכה באליפות משחקת במוקדמות ליגת האלופות. 3 הקבוצות בעלות מספר התארים (אליפות וגביע המדינה) הרב ביותר הן מכבי חולון, אס"א תל אביב ומ.ס. קריית גת. בעבר בטרם התפרקותן בלטו גם הפועל תל אביב ו-מכבי חיפה, שזכתה באליפות הראשונה בליגה החדשה בעונת 1998/1999.
תחרות
עריכהמבנה הליגה
עריכהעל פי תקנון האליפות שנקבע על ידי הנהלת ההתאחדות לכדורגל ב-28 במאי 2023[3] בליגת העל ישחקו 8 קבוצות. במהלך העונה יתקיימו שני סיבובים כשבכל סיבוב כל קבוצה תשחק נגד כל אחת מהקבוצות האחרות בליגה, פעם אחת באצטדיונה הביתי, ופעם אחת באצטדיון היריבה. בסך הכל יתקיימו 14 מחזורים ו-14 משחקים לקבוצה. לאחר שני הסיבובים הראשונים מתקיים פלייאוף אשר במסגרתו מחולקות הקבוצות לשני בתים. 4 הקבוצות אשר סיימו במקומות הראשונים ייקחו חלק בפלייאוף העליון, ו-4 הקבוצות אשר סיימו במקומות האחרונים ייקחו חלק בפלייאוף התחתון. קבוצה לא יכולה לרדת או לעלות מפלייאוף אחד לשני. במסגרת הפלייאוף כל קבוצה משחקת מול שאר הקבוצות פעמיים, בבית ובחוץ, סך הכל 6 משחקים לכל קבוצה.
מיקומים
עריכההקבוצות מקבלות שלוש נקודות עבור כל ניצחון ונקודה אחת עבור תוצאת תיקו. במקרה של הפסד הקבוצה המפסידה איננה מקבלת נקודות.
מיקום הקבוצות נקבע לפי הקריטריונים הבאים (במקרה של שוויון בין שתי קבוצות או יותר עוברים לקריטריון הבא): 1) מספר הנקודות הכולל שכל קבוצה השיגה. 2) מספר הניצחונות שכל קבוצה השיגה. 3) טבלת המשחקים הפנימית בין הקבוצות שבשוויון. 4) הפרש השערים במשחקים שהתקיימו בין הקבוצות שבשוויון. 5) מספר שערי הזכות שהובקעו במשחקים בין הקבוצות המצויות בשוויון. 6) משחק מכריע במגרש נייטרלי.
בתום העונה הקבוצה אשר ממוקמת במקום הראשון בפלייאוף העליון מוכתרת כאלופת המדינה בכדורגל נשים. שתי הקבוצות האחרונות בפלייאוף התחתון יורדות לליגה הלאומית.
הקבוצות זוכות במענקי מיקום לפי מיקומן בסוף העונה. סכום המענקים משתנה בין עונה לעונה בהתאם לתקצוב ההתאחדות לכדורגל בישראל.
שחקניות זרות
עריכהקבוצה בליגת העל לנשים רשאית לרשום בשורותיה עד חמש "שחקניות זרות".
העפלה לתחרויות האירופיות
עריכההליגה הישראלית מסונפת להתאחדות הכדורגל האירופית (אופ"א).
- האלופה זוכה בכרטיס לסיבוב המוקדמות הראשון של ליגת האלופות בכדורגל נשים.
שידור המשחקים וזכויות שידור
עריכהמאז הקמת הליגה לא שודרו המשחקים בטלוויזיה ולא נמכרו זכויות השידור למשחקים אלו. לקראת עונת 2021/2022 פורסם כי ההתאחדות חתמה על הסכם לשידור משחקי ליגת העל לנשים ומשחקי גביע המדינה לנשים ביחד עם שידור משחקי הנוער וליגה א' לגברים. ההסכם נחתם לשלוש עונות תמורת 900,000 ש"ח ובמסגרתו סוכם כי בכל מחזור ישודר המשחק המרכזי מליגת העל[4][5]. ב-7 באוקטובר 2021 שודר המשחק הראשון בערוץ הספורט. היה זה המשחק שבין קריית גת לאס"א תל אביב שהסתיים בניצחונה של קריית גת 2-3[6].
קבוצות הליגה לעונת 2024/2025
עריכהלהלן הקבוצות המתמודדות בעונת 2024/2025 בליגת העל בכדורגל נשים:
| קבוצה | ישוב | מגרש | הערות |
|---|---|---|---|
| מ.ס. קריית גת | קריית גת | מגרש סינתטי קריית גת | |
| הפועל קטמון ירושלים | ירושלים | מגרש סינתטי הר חומה | |
| הפועל עירוני פתח תקווה | פתח תקווה | אצטדיון המושבה, פתח תקווה | |
| מכבי כישרונות חדרה | חדרה | מתחם אימונים חדש, חדרה | |
| אס"א תל אביב | תל אביב-יפו | באר יעקב ליד בית העלמין | |
| מ.כ. רמת השרון | רמת השרון | אצטדיון גרונדמן, רמת השרון | |
| הפועל תל אביב | תל אביב-יפו | מתחם וולפסון, תל אביב | |
| הפועל באר שבע | באר שבע | מגרש רייסר |
אלופות המדינה והסגניות לפי שנים
עריכהטבלת אליפויות
עריכה| מיקום | קבוצה | אליפויות | סגנויות | עונות זכייה |
|---|---|---|---|---|
| 1 | אס"א תל אביב | 8 | 6 | 1999/2000, 2009/2010, 2010/2011, 2011/2012, 2012/2013, 2013/2014, 2014/2015, 2018/2019 |
| 2 | מ.ס. קריית גת | 6 | 4 | 2016/2017, 2017/2018, 2020/2021, 2021/2022, 2022/2023, 2023/2024 |
| 3 | מכבי חולון | 6 | 3 | 2002/2003, 2004/2005, 2005/2006, 2006/2007, 2007/2008, 2008/2009 |
| 4 | מ.כ. רמת השרון | 2 | 2 | 2015/2016, 2019/2020 |
| 5 | מכבי חיפה | 2 | 1 | 1998/1999, 2001/2002 |
| 6 | הפועל תל אביב | 1 | 2 | 2000/2001 |
| 7 | מכבי כישרונות חדרה | 0 | 3 | - |
| 8 | הפועל קטמון ירושלים | 0 | 2 | – |
| 9 | מכבי תל אביב | 0 | 1 | - |
| 10 | בנות נתניה | 0 | 1 | - |
מלכות השערים של ליגת העל לפי עונות
עריכהלהלן מלכות השערים של ליגת העל בכל עונה מאז הקמת הליגה:
