הליגה הלאומית הניו זילנדית
הליגה הלאומית הניו זילנדית (באנגלית: New Zealand National League) היא הליגה העליונה בכדורגל בניו זילנד, שמאורגנת על ידי התאחדות הכדורגל הניו זילנדית.
שם מלא | הליגה הלאומית של ניו זילנד בכדורגל |
---|---|
כינוי | פוטבול נשיונל ליג |
תחום | כדורגל |
מדינות | ניו זילנד |
קונפדרציה | OFC |
קבוצות | 10 |
תקופת הפעילות | 1970–הווה (כ־54 שנים) |
שמות קודמים |
1970–1992 ליגת הכדורגל הלאומית 1993–1995 סופרקלאב צ'מפיונשיפ 1996–1998 ליגת הקיץ הלאומית 1999 ליגות האיים של ניו זילנד 2000–2003 ליגת הכדורגל הלאומית 2004–2021 האליפות הניו זילנדית |
אלופה נוכחית | וולינגטון אולימפיק (2023) |
מירב הזכיות | אוקלנד סיטי (9 זכיות) |
מפעל מקביל | גביע צ'טהאם |
https://www.nzfootball.co.nz/ |
הליגה בפורמט החדש נוסדה בשנת 2021, והיא היורשת של "אליפות הכדורגל הניו זילנדית" ששוחקה בין השנים 2004-2021. לפני כן התקיימו מספר פורמטים אחרים של אליפות לאומית בניו זילנד. כיום הליגה מורכבת מ-3 בתים אזוריים מהם עולות עשרת הקבוצות הטובות ביותר לשלב הגמר המכריע את זהות האלופה.
הליגה הניו זילנדית, היא הבכירה והחזקה ביותר באוקיאניה (בקונפדרציית OFC), וקבוצותיה, ביניהן אוקלנד סיטי (המחזיקה ב-9 אליפויות מקומיות) ווויטאקר יונייטד (המחזיקה ב-5 אליפויות מקומיות), הם הבולטות שבמפעל הבינלאומי הבכיר לכדורגל למועדונים באוקיאניה, ליגת האלופות האוקיאנית, כאשר אוקלנד היא שיאנית הזכיות במפעל עם 9 זכיות היסטוריות.
פורמט התחרות כיום
עריכההליגה נערכת בתקופת הקיץ הניו זילנדי (בין מרץ-אפריל לספטמבר-אוקטובר), ונערכת בשיטה של 2 סיבובים נגד כל קבוצה בליגה הסדירה. הליגה מורכבת מ-3 בתים אזוריים: בית הצפון (12 קבוצות, מהן עולות 4 קבוצות בסוף הליגה הסדירה), בית המרכז ובית הדרום (בשניהם 10 קבוצות, מהן עולות שלושת הקבוצות הטובות ביותר מכל בית), ובסה"כ מ-32 קבוצות עולות עשרת הקבוצות הטובות ביותר לשלב הפלייאוף גמר. בשלב הפלייאוף, נקבעת אלופת המדינה הלאומית בשיטת נוקאאוט.
היסטוריה
עריכהליגת הכדורגל הלאומית (1970-1992)
עריכהב-1970 הוקמה "ליגת הכדורגל הלאומית" שהתקיימה בחורף, והייתה למעשה הניסיון הראשון בהיסטוריה של המדינה לקיים אליפות לאומית בענף הכדורגל (אחרי שעד אז התקיימו תחרויות מקומיות בלבד). הליגה הורכבה מהפורמט המקובל באירופה - לפיו כל קבוצה נפגשה עם האחרת פעמיים בעונה, בבית ובחוץ, כאשר על ניצחון קיבלו הקבוצות 2 נקודות, ונקודה בודדת לכל תיקו, והמועדון שהיה במקום הראשון בטבלת הליגה הוכתר כאלוף הליגה, כאשר מבנה הליגה הורכב ממערכת של עליות וירידות בכל עונה. פורמט זה נשאר עד 1992, אז נאלצה הליגה להתפרק מפאת בעיות כלכליות של המועדונים שלא אפשרו את קיום הליגה.
אליפות הסופרקלאב (1993-1995)
עריכהבשנים אלו התקיימה ליגה שנקראה "סופרקלאב צ'מפיונשיפ" כאשר במקום תמורות של עלייה וירידה, החל פורמט של בתים אזוריים בשלב הראשון של העונה, שלאחר מכן הראשונות מכל בית מקומי עולות ל"ליגה לאומית" שבו משחקות הקבוצות פעם אחת נגד כל קבוצה, ולאחר מכן מתבצע פלייאוף נוקאאוט של ארבעת הקבוצות במקום הראשון, הכולל חצי גמר וגמר במשחק אחד שבו נקבעת האלופה הלאומית. על מנת לעודד את הקבוצות להשתתף באליפות זו ניתן דגש על סכומי זכייה גבוהים לקבוצות בטורניר. הגידול במספר הקבוצות המשתתפות לאליפות, אומנם גרמו ליציבות כלכלית של הקבוצות, אבל היעדר שיטת ליגה לאומית אמיתית ותחרותיות גרמו לירידה גדולה ברמה המקצועית של הענף במדינה. היה ברור שניו זילנד לא רק צריכה ליגה לאומית, אלא גם כזו שתהיה יציבה כלכלית.
ליגת הקיץ הלאומית בכדורגל (1996-1998)
עריכהבשנת 1996 הושקה ליגה לאומית בפעם השנייה בהיסטוריה של הכדורגל הניו זילנדי. אולם הפעם, הליגה שיחקה (בעיקר) במהלך חודשי הקיץ ולא כללה תמורות של עליות וירידות. קבוצות הוזמנו להשתתף וקריטריוני הבחירה כללו את החוסן הפיננסי של המועדון ומיקומו במקום הישגים ספורטיביים. הליגה כללה גם שלב פלייאוף של אליפות בסוף העונות, בהשתתפות קבוצות שמסיימות גבוה בטבלה. בנוסף השתנו חוקי התחרות, ובתקופה זו - משחקים בליגה שנסתיימו בתיקו - הלכו לדו-קרב פנדלים (וכך לא היו יותר תיקויים בליגה). המנצחים בדו-קרב הפנדלים קיבלו שתי נקודות, למפסידים נקודה אחת בעוד למנצחים ב-90 הדקות הרגילות הוענקו ארבע נקודות (אם כי שיטה זו החזיקה שנתיים בלבד ובשנה האחרונה של ליגת הקיץ הלאומית בכדורגל - 1998, חזרו לחוקים הרגילים).
תקופת ביניים (1999-2004)
עריכהבשנת 1999, ליגת הכדורגל הייתה בפורמט מעבר. התחרות על קביעת אלוף ניו זילנד הועברה חזרה לחודשי החורף (בעיקר), ונוצרו למעשה שתי ליגות, ליגת הכדורגל של האי הצפוני (NISL) וליגת הכדורגל של האי הדרומי (SISL). מנצחת ה-NISL, סנטרל יונייטד, ניצחה בגמר האליפות את מנצחת ה-SISL, דונדין טכניקל, 3–1, בתוספת הזמן, והייתה לאלופת הטורניר.
בשנת 2000 ליגת הכדורגל הלאומית הושקה בפעם השלישית, בתור "אליפות המועדונים הלאומית". כמו המקור ב-1970, הוא שוחק במהלך (בעיקר) חודשי החורף והשתמשו בשיטת עליות וירידות ליגה. בעונה הראשונה, הוענקה נקודת בונוס עבור הבקעת ארבעה שערים או יותר במשחק אחד, אך שיטה זו בוטלה בעונות שלאחר מכן. שיטת הפלייאוף של האליפות בסוף הליגה הייתה ההבדל העיקרי בהשוואה לתחרות שהושקה ב-1970. שבע קבוצות, שהשתתפו בעונה הראשונה, הגיעו מה-NISL (סנטרל יונייטד, ווייטקר סיטי, נאפייר סיטי רוברס, מאונט וולינגטון, מיראמאר ריינג'רס, מטרו, ומנוואטו) ושלוש הגיעו מה-SISL (דונדין טכניקל, נלסון סאברבס, ו-וולסטון דבליו אמ סי).
שנת 2004 הייתה עונת מעבר, והתקיימו תחרויות אזוריות בלבד ללא תחרות לאומית על תואר אלופת המדינה.
אליפות ניו זילנד בכדורגל (2004-2021)
עריכהב-15 באוקטובר 2004 הושקה אליפות ניו זילנד בכדורגל (ה-New Zealand Football Championship - NZFC). זה סימן נקודת מפנה בתולדות המשחק בניו זילנד, כיוון שלראשונה מועדונים מסורתיים לא היו זכאים להשתתף בליגה הבכירה, רק מעצם היותם ותיקים, והם הוחלפו בשמונה קבוצות אחרות, והליגה התנהלה בשיטת זכיינות.
ה-NZFC הייתה אמורה להתנהל כליגת קיץ הכוללת מועדונים חדשים שנוצרו אך ורק עבור התחרות החדשה, כאשר המועדונים החדשים הללו ינוהלו במשותף על ידי מועדוני חורף קיימים. היוצאת מן הכלל היחיד לכך הייתה נאפייר סיטי רוברס, שמועדון הקיץ שלו מותג מחדש כ- האוק'ס ביי יונייטד במהלך העונה השנייה, והופעל במשותף על ידי מועדונים אחרים באזור הוקס ביי.
11 קבוצות הגישו הצעות לזיכיונות לליגה, כאשר ההצעות המוצלחות הוכרזו ב-7 באפריל 2004 כ: אוקלנד סיטי, קנטרברי יונייטד, קאנטרבורי יונייטד, נאפייר סיטי רוברס, אוטאגו יונייטד, טים וולינגטון, וויקאטו, וואיטאקר יונייטד ויונג-הארט מאנאטאו, כאשר אולה מדרידס, איסט אוקלנד וטים ביי לא זכו. באכזבתה מאי קבלתה לליגה, קבוצת אולה מדריד פנתה לבית המשפט של ניו זילנד, תבעה פיצויים ותבעה את מארגני התחרות, בטענה שלמרות שהם עמדו בקריטריונים של ההתאחדות הניו זילנדית, הם לא זכו. התיק הוסר על ידי קבוצת מדריד שמונה ימים לפני תחילת העונה הראשונה של הליגה, כאשר אקדמיית אולה, שניהלה בעבר מערכת יחסים עם Team Wellington, מחזיקה כיום בשותפות בלעדית עם Eastern Suburbs מהליגה הנוכחית. מזרח אוקלנד גם שקלה צעדים משפטיים, אולם זה לא נמשך וגם היא הסירה את התביעה.
המשחק הראשון בתחרות נערך ב-15 באוקטובר 2004, כאשר אוקלנד סיטי ניצחה את נאפייר סיטי רוברס 3–1 בפארק איילנד, נאפייר. אוקלנד סיטי הוכתרה גם לאלופת ה-NZFC הראשונה לאחר שניצחה את ווייטקר יונייטד 3–2 בגמר.
ב-2 בספטמבר 2010, התאחדות הכדורגל הניו זילנדית הודיעה על הסכם חסות לחמש שנים עם בנק ASB, וכתוצאה מכך מיתוג מחדש אליפות ניו זילנד בכדורגל ל-ASB Premiership.
בעונת 2014/2015 התרחבה הליגה לתשע קבוצות לראשונה בתולדותיה. וולינגטון פיניקס רזרב נוספה לתחרות כדי לספק זמן משחק לחברי הסגל של קבוצת פיניקס שאינם משחקים לעיתים קרובות בקבוצה הראשונה. כמו כן, הוכנסו הגבלות עבור כל המועדונים הדורשים שלפחות 50% מהסגלים ביום המשחק הם שחקנים שזכאים לשחק עבור הנבחרת הלאומית.
לאחר 11 עונות שלמות, רק אוקלנד סיטי ווייטקר יונייטד הוכתרו כאלופות הליגה, כאשר אוקלנד סיטי הוסיפה את ראשות הבכורה השישית שלה ואת התואר השישי בעונת 2014/2015. עם זאת, מגמה זו השתנתה בעונה השתים עשרה של התחרות, כאשר טים וולינגטון ניצחה את אוקלנד סיטי 4–2 לאחר הארכה בגמר. ב-2018/2019 הוכתרה איסט סאברבנס כאלופת הליגה בפעם הראשונה, והפך למועדון הראשון שזוכה גם ב-NZFC וגם בליגת הכדורגל הלאומית של ניו זילנד.
בדצמבר 2015 הוכרז כי הליגה תתרחב עוד יותר ל-10 קבוצות לעונת 2016/2017 עם אוקלנד איסט סאברבנס, המילטון וונדרס וטסמן יונייטד מנלסון שיצטרפו לליגה, בעוד וואיבופ יונייטד תצא מהתחרות. בספטמבר 2016, הוכרז כי הליגה המורחבת תמותג מחדש כ-Stirling Sports Premiership. במרץ 2017 הוכרז כי הליגה תמותג פעם נוספת מחדש ותיקרא "ISPS Handa Premiership", לאחר שהושג הסכם חסות עם ISPS.
האליפות הלאומית של ניו זילנד (2021 ואילך)
עריכהבמרץ 2021, ניו זילנד פוטבול הודיעה על שינוי במבנה הן של הליגה הבכירה והן של הליגות האזוריות הבכירות ברחבי המדינה. ארבע הליגות האזוריות המובילות (NRFL Premier, Central Premier League, Mainland Premier League ו-FootballSouth Premier League) יהפכו להיות 3 ליגות בלבד: ליגה הצפונית, המרכזית והליגה הדרומית. ליגות אלו יאפשרו למועדונים מקומיים להעפיל לעונת הבכורה (הידועה כיום בשם "אליפות הליגה הלאומית"), כאשר ארבעת הקבוצות המובילות מהליגה הצפונית, 3 הקבוצות המובילות מהליגה המרכזית ו-2 הקבוצות המובילות מהליגה הדרומית מרכיבות את התחרות, לצד קבוצת המילואים של וולינגטון פיניקס. כל הקבוצות שיעפילו בתוספת מילואי הפיניקס, ישחקו אז בתחרות סבב אחת בין אוקטובר לדצמבר. לאחר מכן, שתי הקבוצות המובילות יעברו לגמר הגדול על אליפות המדינה. באליפות המדינה הראשונה שנערכה בשנת 2021, לבסוף לא השתתפו כל האזורים, אלא רק אזור הדרום והמרכז, בגלל הגבלות שחלו על הליגה מפאת מגפת הקורונה. לאחר בית גמר ושלב הגמר הגדול של משחק אחד, זכתה קבוצת מיראמאר ריינג'רס באליפות הלאומית הראשונה במתכונתה החדשה. בעונת 2022, שוחקה הליגה לראשונה במלואה - 3 בתים בשלב הראשון לאחר מכן שלב אליפות של עשרת הקבוצות הטובות ביותר מכל מחוז שהתחרו בסיבוב אחד, כאשר אוקלנד סיטי זכתה באליפות, לאחר מרוץ צמוד מאוד שבסופו היא ניצחה בליגה עקב יתרון על וולינגטון אולימפיק במפגש היחיד ביניהם (כאשר לוולינגטון היה יתרון גם בהפרש שערים).
אלופות הליגה לפי עונה
עריכהקבוצה המסומנת בכתב מודגש זכתה בגביע צ'טהאם באותה העונה והשלימה דאבל מקומי.
|
|
טבלת אליפויות לפי קבוצה
עריכה# | קבוצה | אליפויות | סגנויות | עונות זכייה |
---|---|---|---|---|
1 | אוקלנד סיטי | 9 | 5 | 2004/2005, 2005/2006, 2006/2007, 2008/2009, 2013/2014, 2014/2015, 2017/2018, 2019/2020, 2022 |
2 | מאונט וולינגטון | 6 | 7 | 1972, 1974, 1979, 1980, 1982, 1986 |
3 | קרייסטצ'רץ' יונייטד | 6 | 2 | 1973, 1975, 1978, 1987, 1988, 1991 |
4 | וויטאקיר יונייטד | 5 | 3 | 2007/2008, 2009/2010, 2010/2011, 2011/2012, 2012/2013 |
5 | וויטאקיר סיטי | 5 | 1 | 1990, 1992, 1995, 1996, 1997 |
6 | נאפייר סיטי רוברס | 4 | 3 | 1989, 1993, 1998, 2000 |
7 | טים וולינגטון | 3 | 6 | 2015/2016, 2016/2017, 2020/2021 |
8 | מיראמאר ריינג'רס | 3 | 4 | 2002, 2003, 2021 |
9 | וולינגטון דיאמונד יונייטד | 3 | - | 1976, 1981, 1985 |
10 | נורת'-שור יונייטד | 2 | 3 | 1977, 1994 |
11 | איסט סאברבס | 2 | 1 | 1971, 2018/2019 |
12 | סנטרל יונייטד | 2 | 1 | 1999, 2001 |
13 | וולינגטון אולימפיק | 1 | 2 | 2023 |
14 | גיסבורן סיטי | 1 | 3 | 1984 |
15 | בלוקהאוס ביי | 1 | 1 | 1970 |
16 | מאניוורה | 1 | - | 1983 |
קישורים חיצוניים
עריכה- אלופות הליגה, באתר RSSSF
הערות שוליים
עריכה- ^ עונת 2021 בליגה הלאומית בוטלה עקב מגפת הקורונה העולמית, וזאת באזורים הצפוניים של ניו זילנד. בהמשך האליפות שוחקה בתור הסדרה הדרומית-מרכזית, כשהמועדונים הצפוניים חסרים בעונה זו.