לידיה פואט
לידיה פואט (באיטלקית: Lidia Poët; 26 באוגוסט 1855, פררו, פיידמונט – 25 בפברואר 1949, דיאנו מרינה) הייתה עורכת הדין האיטלקייה האישה הראשונה בהיסטוריה של איטליה. נידוייה הוביל לתנועה ציבורית לאפשר לנשים לעסוק בעריכת דין ולמלא תפקידים ציבוריים באיטליה.
 | |
| לידה |
26 באוגוסט 1855 Perrero, איטליה  |
|---|---|
| פטירה |
25 בפברואר 1949 (בגיל 93) דיאנו מרינה, איטליה |
| מדינה |
איטליה |
| השכלה |
אוניברסיטת טורינו |
| השקפה דתית |
התנועה הוולדנסית |
|
www | |
  | |
קריירה עריכה
פואט נולדה ב-1855 בכפר טראוורס, מחוז פררו, בעמק גרמנאסקה, עברה את הבחינות בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת טורינו וקיבלה את התואר שלה ב-17 ביוני 1881. במשך השנתיים הבאות, היא התמחתה ברפואה משפטית במשרדו של עורך דין וסייעה בארגון ישיבות בתי הדין. לאחר מכן היא עברה את הבחינה התאורטית והמעשית של מסדר הפרקליטים של טורינו, ואושרה ברוב של 45 קולות מתוך 50 ונרשמה ברשימת הפרקליטים (albo degli avvocati) ב-9 באוגוסט 1883.
עם זאת, כיתוב של אישה על הגלימה "לא מצא חן בעיני" משרד התובע הכללי (procuratore generale), שהגיש תלונה לבית המשפט לערעורים בטורינו. למרות תגובתם, טיעונים ודוגמאות של סנגורים במדינות אחרות (כגון זו של קלרה ס. פולץ), התובע הכללי טען שעל פי חוק ותקנת הציבור נאסר על נשים להיכנס ללשכת עורכי הדין, המיליציה טוגאטה. בית המשפט לערעורים מצא לאחר מכן כי הכיתוב אינו חוקי. לאחר מכן ערערה פואט לבית המשפט, אך החלטת בית המשפט אושרה.
התפתח ויכוח ציבורי, כאשר 25 עיתונים איטלקיים תמכו לאפשר למלא תפקידים ציבוריים לנשים כשרק שלושה התנגדו. המתנגדים טענו כי הגברים היחידים שתמכו בתפקידים ציבוריים של נשים היו בעצמם בני פרישות לא נשואים. מורה באוניברסיטת פדובה בשם טברני ראיין את ויליאם וולדורף אסטור, ודיווח כי השר אמר, "שדעת הקהל של האמריקאים אינה בעד מימוש מקצועות על ידי נשים, באשר לרופאות, עורכי דין וכו'..., מתאמנים באמריקה, אינם שייכים לא לאריסטוקרטיה של כסף ולא לזו האינטלקטואלית." עם זאת, טברני עצמו העדיף לאפשר חיים ציבוריים לנשים, שכן לדעתו הדבר יציל את 250,000 הנשים האיטלקיות שלא ניתן להשיא, שאם החברה לא תיתן להן תפקיד, יעבירו את חייהן כניהיליסטיות.
כל זאת לצד שאלות מרכזיות הסתכמו בשאלה האם הבעל יישא באחריות לסניגוריה העוסקת באשתו והאם בבניית החוקים נועדו המילים בלשון זכר לחול על גברים בלבד.
חייה המאוחרים עריכה
מקורות מדווחים כי במשך כל חייה, פואט הייתה פעילה בתנועת הנשים הבינלאומית. לפי חוק מ-17 ביולי 1919, נשים הורשו לכהן בתפקידים ציבוריים מסוימים. שנה לאחר מכן, בגיל 65, פואט נרשמה לבסוף בתפקיד עורכת דין בטורינו.
בתרבות הפופולרית עריכה
בשנת 2023 הוציאה נטפליקס סדרה "בלשית" בת ששה פרקים בשם "החוק על פי לידיה פואט" כאשר הדמות הראשית בסידרה היא לידיה פואט. במקביל לעלילה הבלשית הסדרה מתארת (בחוסר דיוק) את הקשיים שעימם נאלצה לידיה פואט להתמודד.
לקריאה נוספת עריכה
- Cristina Ricci, "Lidia Poët. Vita e battaglie della prima avvocata italiana, pioniera dell'emancipazione femminile", Graphot & LAR Editori, Torino 2022 Ferd. Santoni de Sio, La Donna e l'Avvocatura, Rome, 1884 (2 voll.)
- Montgomery H. Throop, "Woman and the Legal Profession," Albany Law Journal (Dec. 13, 1884), 464-67
- Marino Raichich, "Liceo, università, professioni: un percorso difficile," in Simonetta Soldani, ed., L'educazione delle donne: Scuole e modelli di vita femminile nell'Italia dell'Ottocento (Milan, 1989), 151-53
- Clara Bounous, La toga negata. Da Lidia Poët all’attuale realtà torinese (Pinerolo 1997)
- James C. Albisetti, "Portia ante portas. Women and the Legal Profession in Europe, ca. 1870-1925," Journal of Social History (Summer, 2000)
קישורים חיצוניים עריכה
- לידיה פואט, באתר studivaldesi.org (באיטלקית)
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "לידיה פואט".