לילי להמן
לילי להמן (בגרמנית: Lilli Lehmann, 24 בנובמבר 1848, וירצבורג – 17 במאי 1929, ברלין) הייתה זמרת אופרה גרמניה.
 | |
| לידה |
24 בנובמבר 1848 לוח שנה לא ידוע, גרגוריאני משוער וירצבורג, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה  |
|---|---|
| פטירה |
17 במאי 1929 ברלין, רפובליקת ויימאר |
| מקום קבורה |
בית הקברות דאהלם |
| שם לידה |
Elisabeth Maria Lehmann |
| מדינה |
גרמניה |
| מוקד פעילות |
גרמניה |
| סוגה |
אופרה |
| סוג קול |
סופרן |
| שפה מועדפת |
גרמנית |
| בן או בת זוג |
פאול קאליש (24 בפברואר 1888 – ?) |
  | |
אמה, מריה תרזה לב (1809 - 1885) הייתה יהודיה. את שיעוריה הראשונים קיבלה מאמה, שהייתה פרימדונה אצל לואי שפור בקאסל. אחרי ששרה תפקידים קטנים על הבימה, הופיעה לראשונה בברלין בשנת 1870 כסופרן קל ב"מחנה צבא בשלזיה" של ג'אקומו מאיירבר.
הצלחתה הייתה גדולה כל כך, שבשנת 1876 התמנתה לזמרת הלשכה הקיסרית. היא שרה בפסטיבל ביירוית הראשון, בשנת 1876, הופיעה בלונדון בשנת 1884 ובמטרופוליטן אופרה בניו יורק בשנים 1885–1890. שם הייתה שותפה, עם פישר, אלווארי, ברנדט וזיידל, להשגת ניצחון סופי למוזיקה של וגנר. התמהמהותה באמריקה מעבר לחופשת ההיעדרות שהעניקה לה האופרה של ברלין המיטה עליה חרם בשובה לגרמניה. החרם הוסר הודות להתערבותו האישית של הקיסר.
קולה, שהצטיין באיכותו ובעוצמתו, זיכה אותה במוניטין של הגדולה בזמרות וגנר בזמנה בד בבד עם זה של פרשנית אידיאלית ליצירות מוצרט. לא היו לה מתחרות בתפקידי ברונהילדה ואיזולדה. להמן, שנודעה גם בשירת לידר, הייתה למורה ידועת-שם אחרי פרישתה מקריירה של קונצרטים. בין תלמידיה היו ג'ראלדין פאראר ואוליב פרמסטד. בשנת 1888 נישאה לטנור פאול קאליש.
בהשפעת ריכרד וגנר, שקידם צמחונות אולם לא היה צמחוני בעצמו, אימצה אורח חיים צמחוני[1].
פרסומים
עריכה- L. Andro, Lilli Lehmann (Berlin, 1907)
- Lilli Lehmann, Mein Weg (Leipzig, 1913); English translation by Alice B. Seligman, My Path through Life, New York, 1914)
קישורים חיצוניים
עריכה
לילי להמן, באתר ספוטיפיי
לילי להמן, באתר AllMusic (באנגלית)
לילי להמן, באתר MusicBrainz (באנגלית)
לילי להמן, באתר Yandex.Music (ברוסית)
לילי להמן, באתר Discogs (באנגלית)- לילי להמן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי לילי להמן בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
- לילי להמן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ Spencer, Colin. The heretic's feast: A history of vegetarianism. UPNE, 1996. p. 282-283