ליל הגנרלים בטורקיה (1980)
| ערך ללא מקורות | |
ליל הגנרלים בטורקיה הייתה הפיכה צבאית שהתרחשה ב-12 בספטמבר 1980 בטורקיה. באירוע הופלה הממשלה ה-43 של טורקיה. כתוצאה ממנו באה לסיום גל האלימות הפוליטית במדינה. הפיכה זו הובילה גם להדחתם של ראש ממשלת טורקיה, סוליימאן דמירל והדחת בולנט אג'וויט מראשת מפלגתו. את ההפיכה הובילו המועצה לביטחון לאומי והכוחות המזוינים בהנהגת קנן אוורן שמונה לנשיא טורקיה.
 | ||||||||||
| תאריך | 12 בספטמבר 1980 | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | טורקיה | |||||||||
| תוצאה |
הפלת הממשלה סוף גל האלימות הפוליטית שלטון צבאי עד שנת 1983 | |||||||||
| ||||||||||
  | ||||||||||
רקע
עריכהבשנים 1976–1980 התאפיינה טורקיה באלימות פוליטית רבה בין קבוצות מיליטנטיות רבות, ובהן מיליציות שמאלניות קיצוניות, פאשיסטיות ואסלאמיסטיות. בתקופה זו אלפים נהרגו. במקביל, טורקיה הייתה מצויה במשבר כלכלי ופוליטי משמעותי, עם חילופי ממשלות רבים, שיתוק פרלמנטרי ושביתות רבות. האספה הלאומית לא הצליחה לבחור נשיא במהלך ששת החודשים שקדמו להפיכה.
ב-11 בספטמבר 1979 החל קנן אוורן להכין את שותפיו בצבא לקראת הפיכה אפשרית. ב-21 בדצמבר התכנסו מספר גנרלים בכירים כדי לדון באפשרות להפיכה. בתחילה, ההפיכה תוכננה ליולי, אך היא נדחתה בעקבות מתן אפשרות לממשל לטפל בעצמו במהומות ברחבי המדינה. ב-26 באוגוסט הוחלט על תאריך – 12 בספטמבר.
מהלך ההפיכה
עריכהב-12 בספטמבר הכריזה המועצה לביטחון לאומי על הפיכה בתקשורת הממלכתית. באותו יום הוכרז על פיזור הממשלה והפרלמנט האזרחיים, השעיית החוקה והוצאה מחוץ לחוק של כל המפלגות הפוליטיות והאיגודים המקצועיים. מנהיגי ההפיכה דיברו על רעיון ששת החיצים, והציגו עצמם כמאחדי האומה כנגד הקומוניזם, הפשיזם, הבדלנות והקיצוניות הדתית.
לאחר ההפיכה
עריכהלאחר ההפיכה ירדה כמות ההרוגים בטורקיה משמעותית, על ידי הוצאות להורג של עשרות אנשים וכליאתם של מאות אלפים נוספים. מתוך 650,000 איש שנעצרו, הועמדו לדין כ-230,000. על כ-517 איש נגזר גזר דין מוות, מתוכם כ-50 אכן הוצאו להורג בסופו של דבר. עשרות אלפי אנשי פוטרו מעבודתם (ובהם 3,854 מורים, 120 מרצים ו-47 שופטים), ונשללה האזרחות ל-14,000 תושבים. 30,000 טורקים נאלצו לצאת לגלות ונעצרה פעולתן של כ-23,000 עמותות. הוטלה צנזורה על 1,000 סרטים, שנחשדו כמנוגדים לרוח השלטון.
בנובמבר 1982 אושרה חוקה חדשה לטורקיה שהרחיבה את סמכויות הנשיא וצמצמה את חירויות הפרט. ביולי 1983 פרש אוורן מהנהגת המטות המשולבים אך נשאר הנשיא עד שנת 1989. בנובמבר 1983 נערכו בחירות, ורק כשלוש מפלגות הורשו להשתתף בהן – מפלגת העם הרפובליקאית, מפלגת המולדת ומפלגת הדרך הנכונה. בכך למעשה הסתיימה תקופת השלטון הצבאי בטורקיה.