ליקווידטור (צ'רנוביל)

אזרחים, כבאים ואנשי צבא שפעלו למען כיבוי וניקוי תחנת הכוח הגרעינית צ'רנוביל לאחר אסון צ'רנוביל בשנת 1986

ליקווידטוריםרוסית: ликвида́торы) היו אזרחים, כבאים ואנשי צבא שפעלו למען כיבוי וניקוי תחנת הכוח הגרעינית צ'רנוביל לאחר אסון צ'רנוביל בשנת 1986. רוב הליקווידטורים נפגעו מרמת הקרינה המייננת שהייתה ברמה קטלנית.

העיטור שהוענק לליקווידטורים של צ'רנוביל

גיוס הליקווידטורים עריכה

800 אלף איש מכל רחבי ברית המועצות גויסו.[1]

רוב הליקווידטורים אולצו לנקות את הפסולת הגרעינית עם הגנה מינימלית (כפפות, מסכה, כובע ומגפיים) ורובם גם לא ידעו על הרמה הקטלנית של הקרינה. רובם נחשפו לנשורת גרעינית וחומרים רעילים רבים אחרים. רוב הליקווידטורים חלו במחלות או עורם נכווה מרמת הקרינה גבוהה.

לחלק מהליקווידטורים הוענק עיטור גיבור ברית המועצות. בין הליקווידטורים המפורסמים נמנים שלושת עובדי הכור: ולרי בזפלוב, אלכסיי אנאנקו ובוריס באראנוב. השלישייה נכנסה לתוך מים רדיואקטיביים ופתחה את השערים, על מנת לרוקן את המים באזור הכור ולמנוע פיצוץ קטלני נוסף. למרות שהמשימה הייתה כרוכה בסיכון חיים גבוה במיוחד, השלושה שרדו את המשימה.

בישראל עריכה

מאז שנות ה-90 פועלת בישראל עמותת "ברית ליקווידטורים צ'רנוביל", בראשה עמד אחד מבכירי הליקוודטורים, אלכסנדר קלנטירסקי. בזכות פעילות העמותה, ליקווידטורים שעלו לישראל והוכרו ככאלה, זכאים לקבלת מענק כספי שנתי, בהתאם לחוק המסייעים לנטרול תוצאות אסון צ'רנוביל, התשס"א–2001. נכון לשנת 2012 הוכרו בישראל 1,405 עולים כליקווידטורים.[2]

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא ליקווידטור בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ גלובס, צוות המשרוקית של (2019-06-24). "האומנם רק בישראל מסייעים לאנשים שניקו את צ'רנוביל?". Globes. נבדק ב-2022-01-23.
  2. ^ מנטרלי אסון צ'רנוביל באתר משרד העלייה והקליטה.