למינה

מונח בפטרולוגיה
(הופנה מהדף למינציה (גאולוגיה))

למינהלטינית: Lamina (מילולית, לוח) ברבים: Laminae) היא בגאולוגיה מאפיין של מבנים בסלעי משקע. המונח מתאר את היחידה הקטנה ביותר - שכבה יחידה בהירה או כהה של למיניט. למיניט הוא משקע המורבד בשכבות דקות, ששמו מתייחס למבנה שהוא יוצר. בתור למינות מוגדרות שכבות בודדות בעובי של פחות מסנטימטר אחד, אך לרוב דקות יותר (עובי של פחות מ-0.1 מילימטרים ועד מילימטר אחד הן תופעות שכיחות), אם כי יש התייחסויות בספרות גם לשכבות בנות כמה סנטימטרים כאל למינות. שכבות מעל גודל של סנטימטר אחד מוגדרות כשכבה.[1] בסלע משקע אחד יכולים להיות גם שכבות וגם למינות. תהליך יצירת הלמינות מכונה למינציה.

למינות גיריות על הקירות הפנימיים של אקוודוקט רומי מפרובאנס-אלפ-קוט ד'אזור עוביין כמילימטר לשנה.
למינות באבן חול
למינות בסטרומטוליט

תיאור עריכה

למינות בנויות מהבדלים קטנים בסוג המשקעים המתרחשים ברחבי הסלע. הם נגרמים כתוצאה משינויים מחזוריים בהיצע המשקעים. שינויים אלה יכולים להתרחש בגודל הגרגרים, אחוז החרסית, תכולת מיקרו-מאובנים, תכולת חומר אורגני או תכולת המינרלים ולעיתים קרובות לגרום להבדלים בולטים בצבע בין הגרגירים. בליה יכולה להדגיש את ההבדלים אפילו יותר.

למינות יכולות להופיע כמבנים מקבילים (למינציה מקבילה) או במקבצים שונים היוצרים זווית אלו כלפי אלו (למינציה צולבת). למינות יכולות להופיע בסוגים רבים ושונים של סלע משקע, מאבן חול גסה דרך פצלים, אבני בוץ או סלעי התאדות.

מכיוון שלמינה היא מבנה קטן, היא נהרסת בקלות על ידי ערבול ביוגני (ביוטורבציה - פעילות של בעלי חיים נוברים המתקיימים בבוצה שעל קרקע האוקיינוס) זמן קצר לאחר ההרבדה. למינה שורדת טוב יותר בנסיבות של חוסר בחמצן, או במליחות גבוהה במיוחד המונעים פעילות של בעלי חיים, או באזורים עמוקים במיוחד באוקיינוס שבהם פעילות בעלי החיים דלה, או כששיעור המשקעים היה גבוה והמשקעים נקברו לפני שיכולה הייתה להתרחש ביוטורבציה.[2]

היווצרות עריכה

למינציה מתפתחת במשקעים עדינים עם התיישבות חלקיקים דקיקים, שיכולים להתרחש רק במים עומדים או זורמים באטיות - זרימה בנתיבים מקבילים (מסלולים שמרחקם זה מזה נשמר) הקרויה "זרימה למינרית". דוגמאות לסביבות משקע הן ימיות עמוקות (בקרקעית הים) או בתחתית אגמים, או בשטחי בוץ, בהם הגאות והשפל יוצרים הבדלים מחזוריים באספקת המשקעים.

למינציה באבן חול נוצרת לרוב בסביבה חופית שבה אנרגיית הגלים גורמת להפרדה בין גרגירים בגדלים שונים.

למינות שנוצרו באגמים קרחונים הן מקרה מיוחד. הן נקראות ורוות. ורוות מהרביעון משמשות בסטרטיגרפיה ובפלאוקלימטולוגיה לשחזר את שינויי האקלים במהלך מאות אלפי השנים האחרונות.

גלריה עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • Blatt, H.; Tracy, R.J. & Owens, B.E.; 2006: Petrology, Igneous, Sedimentary, and Metamorphic, W.H. Freeman & company, New York (3rd ed.), ISBN 978-0-7167-3743-8.
  • Boggs, S.Jr.; 1987: Principles of Sedimentology and Stratigraphy, Merrill Publishing Company, ISBN 0-675-20487-9.
  • Boggs, S.Jr.; 2009: Petrology of Sedimentary Rocks, Cambridge University Press, ISBN 978-1-1394-7714-7.

הערות שוליים עריכה

  1. ^ John Southard, Sedimentary Structures
  2. ^ שלמה שובאל, צפונות כדור הארץ, עמוד 381-382