לעזר צ'ריקובר

לעזר צ'ריקובר נולד בפולטבה, 21 ביוני 1895 לפי הלוח היוליאני, או 3 ביולי 1895 לפי הלוח הגרגוריאני, האימפריה הרוסית – 25 בדצמבר 1964, מוסקבה, ברית המועצות) היה אדריכל סובייטי יהודי שתכנן מספר מבני מגורים במוסקבה, כמו גם לאצטדיונים, מועדונים, מרפאות, בתי חולים, בתי הבראה ומבני ציבור אחרים גם בערים גדולות אחרות בברית המועצות. בנוסף לבנייה, עסק בסוגיות תאורטיות של אדריכלות ועיצוב פנים. הוא היה ממקימי המינימליזם הפיזיולוגי, שבפועל הפך לבסיס לעיצוב ובניית דירות בגודל קטן – הבסיס לפתרון בעיית הדיור באמצע המאה העשרים בברית המועצות.

לעזר צ'ריקובר
Лазарь Зиновьевич Чериковер

לידה	21 ביוני 1895 (יוליאני) פולטבה, האימפריה הרוסית
פטירה	25 בדצמבר 1964 (בגיל 69) מוסקבה, ברית המועצות
מקום לימודים	בית הספר לאמנות בקייב בית הספר הגבוה לטכניקה במוסקבה
תקופת הפעילות	1926–1957 (כ־31 שנים)
תחום יצירה	אדריכלות עיצוב פנים
יצירות ידועות	הנורמות של המרחב הנחוץ לחייו של אדם בברית המועצות

ביוגרפיה

לעזר צ'ריקובר נולד במשפחה יהודית של מנהל עבודות בנייה בפולטבה. היו לו שלוש אחיות ושני אחים, ביניהם במאי קולנוע – גריגורי ואחותו – אספיר, גם היא אדריכלית.

קיבל את השכלתו התיכונית בגימנסיה ובמקביל למד במחלקת האדריכלות בבית הספר לאמנות בקייב, אותו סיים בשנת 1918. לאחר מכן למד בפקולטה לאדריכלות של בית הספר הגבוה לטכניקה במוסקבה (1920–1927), אותו סיים בהצטיינות. בעודו לומד בקייב, החל לעבוד עם אדריכלים שונים. לאחר שסיים את לימודיו בבית הספר עבד בפולטבה בוועדה להגנה על אתרי אמנות. במקביל לקח חלק בתחרות לבתי עם (זכה בפרס ראשון). במהלך לימודיו בבית הספר הטכני הגבוה במוסקבה, עבד בסטודיו של האקדמאי ש'וסייב שתכנן את הבניין המודרני של תחנת הרכבת של קאזאן ובמקביל עבד במונופול טכנוטקאן. לאחר שסיים את לימודיו במכללת באומן, הצטרף עם כמה חברים מהלימודים (וגמן, ולדימירוב, גאקן) לסדנה האדריכלית של וליקובסקי. אחד הפרויקטים הידועים הראשונים שביצע היה שיכון לעובדים בתחנת רכבת. דמודדובו שהוא תכנן כחלק ממונופול טכנוטקאן ב-1926. בשנת 1927 ארקדי לנגמן מזמין את צ'ריקובר לסדנה של סטרוידומבורו בהנחייתו. כך מתחילה התקופה הפורה ביותר עבור צ'ריקובר כאדריכל מעשי. בשנים 1928–1938 עבד במחלקת ההנדסה והבניה של או.ג.פ.או. – נ.ק.ו.ד. .

בתקופה שבין 1938 עד 1939 עבד כאדריכל בגוסזדראוופרויקט, ואז עבר לאקדמיה לאדריכלות של ברית המועצות בקבינט (מחלקת) הציוד הפנימי.

משנת 1940 עד 1942 ניהל את סדנת הציוד הניסיוני של האקדמיה לאדריכלות של ברית המועצות (AA USSR). עסק בסוגיות תאורטיות ומעשיות של יצירת רהיטים המוניים לדיור (בשנת 1940 חלק מהפרויקטים של צ'ריקובר התקבלו על ידי תעשיית הרהיטים הסובייטים לייצור).

עם פלישת ורמאכט לברית המועצות לקח חלק פעיל בארגון פעולות ההסוואה של תשתיות עירוניות ותעשייתיות חשובות במיוחד בערים הגדולות בברית המועצות: מוסקבה, גורקי, איבנוב, וורונז'. לאחר מכן עבד בחטיבת מולוטוב של האקדמיה לאדריכלות בברית המועצות.

מאז 1944 נהיה לסגן מנהל מכון המחקר למוצרים אומנותיים ודקורטיביים וציוד לבניינים של האקדמיית לאדריכלות של ברית המועצות.

לאחר המלחמה בניהולו חושבו הנורמות של המרחב הנחוץ לחייו של אדם בברית המועצות. היה צורך לחשב את הממדים המינימליים של הדירות (חדרי מגורים, אמבטיות ומטבחים, מסדרונות וכו') הנחוצים לחיי אדם נוחים. על מנת להתחיל בבנייה המונית בברית המועצות כדי לפתור את בעיית הדיור החריפה שנוצרה בעקבות נדידת האוכלוסייה לערים והקטנה משמעותית במבני מגורים לאחר הפצצות ולוחמה במרחב העירוני במהלך המלחמה.

עבודתו האדריכלית האחרונה היה בניין מפואר לבניין של משרד תעשיית המכונות הבינונית (המשרד האחראי על תעשיית הגרעין) בזמוסקוורצ'יה שבבולשאיה אורדינקה (1957).

הבתים שבנה נחשבות לחשובים להיסטוריה של התכנון והארכיטקטורה העירונית. כתב מאמרים רבים וכמה ספרים בנושא ריהוט דירה. קיבל תואר קנדידט (דוקטורט, לפי השיטה המערבית) באדריכלות ב־1943 בנושא: "ריהוט המוני לדיור – סוגים ומידות".

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא לעזר צ'ריקובר בוויקישיתוף