לשון סובסטרט
לשון סובסטרט (מלטינית: sub = מתחת, stratum = שכבה, רובד; החלופה העברית: לשון תשתית[1]) היא מושג בבלשנות המתייחס ללשון שהייתה קיימת באזור כלשהו לפני שתושבי אותו אזור קיבלו על עצמם לשון אחרת, וכך היא הופכת לרובד התשתית של הלשון החדשה. דוגמה טובה לתופעה זאת היא לשונות הסובסטרט של הערבית: עם התפשטות האסלאם וכיבושי הערבים, הגיעו הללו לטריטוריות שבהן דיברו ארמית (בסוריה, בלבנון ובעיראק), קופטית (במצרים), ושפות ברבריות (בצפון אפריקה).
לשון הסובסטרט משפיעה על הלשון החדשה המולבשת עליה (לשון הסופרסטרט), שכן דוברי לשונות הסובסטרט מנסים להתאים את הלשון החדשה ללשון השגורה בפיהם. בדרך זאת אפשר להסביר תופעות שונות בלשון שהתגבשה באותה טריטוריה. כך למשל נהוג להסביר את סיומת גוף שני וגוף שלישי רבים בערבית הסורית: kon ו-hon בהתאמה - כהשתקפות של הסיומות "כון" ו"הון" בארמית, אשר הייתה לשון הסובסטרט בטריטוריה זאת.[דרוש מקור]
קישורים חיצוניים
עריכה
- אורה שורצולד, לשון תשתית, מגעי לשון, ריבוד חברתי ומשתני לשון, כרמלים יא, תשע"ה, עמ' 55–71
