מארי אנגל פנינגטון
מארי אנגל פנינגטון (באנגלית: Mary Engle Pennington; 8 באוקטובר 1872 - 27 בדצמבר 1952) הייתה כימאית ובקטריולוגית אמריקאית שפיתחה שיטות קירור להארכת חיי מדף של מוצרי מזון המתקלקלים במהירות. זכתה במדליית גרוון-אולין בשנת 1940.
.jpg) | |
| לידה |
8 באוקטובר 1872 נאשוויל, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
27 בדצמבר 1952 (בגיל 80) ניו יורק, ארצות הברית |
| מקום קבורה |
בית הקברות לורל היל |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת פנסילבניה (1895) |
| מוסדות |
מחלקת החקלאות של ארצות הברית (1908–1919) |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
קורות חייה עריכה
מארי אנגל פנינגטון נולדה בנאשוויל, טנסי להנרי ושרה ב. פנינגטון, והיא הייתה המבוגרת מבין שתי אחיות. זמן קצר לאחר הולדתה, משפחתה עברה לפילדלפיה, פנסילבניה. היא החלה להביע עניין במדע כבר מגיל צעיר וב-1890 לאחר סיום לימודיה בתיכון, היא החלה ללמוד ביולוגיה וכימיה באוניברסיטת פנסילבניה. שנתיים מאוחר יותר השלימה את הלימודים הנדרשים לקבלת תואר ראשון, אך בגלל שאוניברסיטת פנסילבניה לא העניקה תארים לנשים באותה תקופה, היא קיבלה "תעודת מומחיות"[1]. בשנת 1895 השלימה את הדוקטורט שלה וב-1897 התחילה התמחות של שנה באוניברסיטת ייל. ב-1901 פתחה פנינגטון מעבדה קלינית עצמאית בפילדלפיה, ולאחר-מכן, ב-1904, התבקשה לעמוד בראש המעבדה הבקטריולוגית בשם המחלקה לבריאות וארגוני הצדקה של פילדלפיה[2]. ב-1905, נכנסה לתחום הקירור כשהצטרפה לצוותו של ד"ר הארווי ו. וויילי (באנגלית: Dr. Harvey W. Wiley), ראש המחלקה האמריקאית של הלשכה לכימיה של חקלאות. כשנה מאוחר יותר, פנינגטון מתמנה להיות ראש המעבדה למחקר מזון, שם, בהתבסס על מחקרה, היא מציבה סטנדרטים בסיסיים לטיפול היגייני בעופות שנועדו למאכל.[1][2]. ב-1919 עזבה פנינגטון את המעבדה למחקר מזון ועברה לניו-יורק. ב-1922 פתחה עסק עצמאי כיועצת בנוגע לאחסון אוכל לחברות אחסון ומשלוח מזון.[2] בשנת 1940 הוענקה לה מדליית גרוון-אולין.[3] פנינגטון מעולם לא נישאה ובמהלך חייה התמקדה בעיקר בעבודתה ובמחקר שלה. היא נפטרה מהתקף לב ב-27 בדצמבר 1952.[2]
פעילות מחקרית עריכה
בשנות המחקר המוקדמות שלה ערכה פנינגטון ניתוחים כימיים ובקטריולוגים במוצרי חלב (במעבדה העצמאית שלה), ובהמשך כחלק מעבודתה במעבדה הבקטריולוגית בפילדפיה בחנה את הבעיות שבחלב לא בטוח וחקרה את הישמרות החלב בטמפרטורות נמוכות וכך יצרה סטנדרטים בסיסיים לתעשייה זו שאומצו בכל רחבי המדינה. בהמשך, לאחר כניסתה לתחום המקררים, בדקה את ההשפעה של קירור על התנהגות של מוצרי מזון המתקלקלים במהירות וכראש המעבדה למחקר מזון מחקרה התמקד בכל השלבים העוברים עופות המיועדים למאכל בדרך לצרכן. היא האמינה שעל-מנת שעוף המאוחסן בקירור יגיע בבטחה לשולחנו של הצרכן, כל שלב בתהליך חייב להיות מלווה בקירור מתאים וסביבה הגיינית. מחקרה הוביל אותה להבנה שעוף יכול להיות מאוחסן בבטחה ולהישאר באיכות גבוהה למשך תקופה של מעל לשנה בטמפרטורה של 0 מעלות פרנהייט, וכך, בתחום נוסף שבו לא היו נהלים הקבועים בחוק, הצליחה פנינגטון להציב תקנים בסיסיים .[2] תגליתה העיקרית הייתה ההבנה שמזונות טריים נשארים בטוחים למאכל ולא מתקלקלים למשך זמן רב יותר בטמפרטורות נמוכות וקבועות. על ידי ביטול תנודות הטמפרטורה ספירת החיידקים נשארת נמוכה לאורך פרק זמן ארוך יותר. תגלית זו הייתה קריטית לטוהר ובטיחות המזון .[1]
פרסים ותארים עריכה
-בשנת 1940 הוענקה לפנינגטון מדליית גרוון-אולין על עבודתה בתחום הכימיה.[3]
-פנינגטון מונצחת בידי ארגון ASHRAE ובהיכל התהילה הלאומי לנשים ונבחרה להיכל התהילה של החברה ההיסטורית לעופות (באנגלית: American Poultry Historical Society).[4]
קישורים חיצוניים עריכה
- מארי אנגל פנינגטון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 3 Mary Engle Pennington: The “Cold Chain” of Food Safety, U.S FOOD AND DRUG ADMINISTRATION
- ^ 1 2 3 4 5 Mary Engle Pennington Facts, Your Dictionary
- ^ 1 2 Francis P. Garvan-John M. Olin Medal, ACS Chemistry for Life
- ^ Mary Engle Pennington, NATIONAL WOMEN'S HALL OF FAME