מבחן מנטו

תבחין מנטו (באנגלית: Mantoux test) הוא מבחן עורי לזיהוי הדבקה בחיידק השחפת. מבחן זה קרוי גם "תבחין טוברקולין", וכן מבחן PPD. במבחן זה מוזרקת כמות קטנה של חלבונים מהחיידק לתוך שכבת העור של המטופלים.

היסטוריה

בשנת 1890 גילה רוברט קוך שמרכיבים בחיידק מיקובקטריה טוברקולוזיס האחראי למחלת השחפת, הביאו לתגובה עורית כאשר הוזרקו מתחת לעור אצל חולי שחפת. מרכיבים אלו בודדו ועברו טיהור, ובימינו הם קרויים tuberculin purified protein derivative, או בראשי תיבות: PPD.

מבחן מנטו קרוי על שמו של שארל מנטו, רופא צרפתי אשר פיתח את המבחן העורי עצמו בשנת 1907, בעקבות מבחן שהמציא קלמנס פון פירקה האוסטרי. המבחן נהפך ליותר אמין ויותר מדויק בעזרת עבודתה של פלורנס סייברט.

יתרונות וחסרונות הבדיקה

נכון ל-2012, בדיקה זו משמשת כבדיקת סקר ראשונית במקומות רבים בעולם. עם זאת, בדיקה זו אינה מבדילה בין זני מיקרובקטריה שונים. בנוסף לכך, הבדיקה מאובחנת באופן סובייקטיבי ועל כן נתונה לאינטרפטציות שיכולות להיות שונות. הבדיקה אינה מבדילה בין מצבים של מחלה פעילה לבין מצבים של הדבקה לטנטית (חבויה) ועל כן היא משמשת לאיתור מקרים של הדבקה לטנטית וטיפול במקרים אלו לצורך מניעת המחלה.

בערך ב-30% מהבדיקות ייתכנו תוצאות בדיקה שליליות למרות הימצאות המחלה (False-negative), אצל חולים עם מערכת חיסון מדוכאת או אצל חולים עם מחלת שחפת חריפה וסוערת. או ההפך, תוצאות בדיקה חיוביות אצל אנשים שאינם חולים (False-positive) יכולות להימצא בקרב אנשים שקיבלו חיסון לשחפת בעבר (BCG vaccine) או אצל חולים שנדבקו בזנים אחרים של מיקובקטריה שאינם זני השחפת עצמם. בהתאם לדרישת משרד הבריאות בישראל, על הנבחן חיובי במהלך חצי שנה יש לנטול אנטיביוטיקה שאותה מקבלים במכון ריאות כל חודש בחינם. כלומר, במקרה של הבחנה חיובית לנבחן שלא חולה בפועל יש לנטול את האנטיביוטיקה שבין השאר פוגעת בתפקוד הכבד לאותה התקופה ועד כמה חודשים מאוחר יותר עד חזרת התפקוד.

אצל חלק מהאנשים, תגובה חיובית לבדיקה יכולה להיעלם עם הזמן אולם במבחן שני שנערך שבוע לאחר מכן (מבחן הנקרא two-step testing) תהיה תגובה חיובית - כלומר תיווצר ראקטיביות מחודשת. שיטה זו נהוגה אצל עובדים במערכות בריאות, על מנת לזהות מצבים בהם הבדיקה הראשונית עלולה להיות שלילית אולם בדיקה שנייה תתגלה כחיובית.

יש צורך בבדיקה חוזרת וייתכן ויידרש צילום רנטגן.

אופן הבדיקה

הבדיקה מתבצעת על ידי הזרקה תוך-עורית של 5 יחידות טוברקולין של polysorbate-stabilized PPD. ההזרקה היא בחלק העליון של הזרוע (שיטת מנטו). אדם אשר נחשף לחיידק השחפת יפתח תגובה של מערכת החיסון הנקראת תגובת יתר רגישות המתבטאת בהרמת העור באזור הזריקה. לאחר 48-72 שעות מתבצעת קריאה של התגובה העורית. כלומר, הערכה של קוטר התגובה עצמה במילימטרים. הקוטר הרלוונטי לצורך הקריאה הוא קוטר העור בו יש הרמה של העור (להלן "אינדורציה") ולא קוטר העור בו מתקיימת אדמומיות בלבד.

תוצאות הבדיקה

תוצאות הבדיקה הן בהתאם לרמת הסיכון של המטופל הספציפי.

קוטר של 5 מ"מ ומעלה נחשב כבדיקה חיובית אצל:

• מי שנמצאו במגע הדוק עם חולי שחפת
• מקבלי תרופות המדכאות את מערכת החיסון
• נשאי HIV
• אנשים עם צילום חזה המציג שינויים פיברוטיים המתאימים לנגעים של שחפת שנרפאו.

קוטר של 10 מ"מ ומעלה נחשב כבדיקה חיובית אצל:

• מטופלים עם מצבים בריאותיים מסוימים (מטופלים שהיו חולים בשנתיים האחרונות בשחפת, או מטופלים הסובלים מגורמי תחלואה כגון סוכרת, מזריקי סמים, מחלת כליות והפרעות המטולוגיות כמו גם ירידה דרסטית במשקל לאחרונה)
• מי שעובדים או נמצאים במוסדות בהם יש סיכון לצפיפות והפצת המחלה (בתי חולים, בתי סוהר, מוסדות אשפוז קשישים, בתי תמחוי וכדומה).
• עובדי מעבדה מיקובקטריולוגית.
• ילדים מתחת לגיל 4, או ילדים ונוער מעל גיל זה אשר נחשפו למבוגר עם גורמי סיכון גבוהים לחלות במחלה.
• עולים חדשים (פחות מ-5 שנים) ממדינות בהן יש שכיחות גבוהה של שחפת.

קוטר של 15 מ"מ ומעלה נחשב כבדיקה חיובית אצל:

• אנשים ללא גורמי סיכון ידועים לשחפת.

פתרון חלופי

בתור פתרון חלופי למבחן מנטו עם אחוז שגיאה של כ-2% בלבד אפשר לבצע את בדיקת קוונטיפרון. בישראל מבצעים את הבדיקה רק במספר בתי חולים, הבדיקה לא נמצאת בתוך סל התרופות ולא ממומנת על ידי קופות חולים.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מבחן מנטו בוויקישיתוף

• מבחן מנטו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.