מדד חוּמרה הוא אחד המדדים המשמשים בתחום ניתוח סיכונים. ניתן לבטא את מדד החומרה של פעילות (מטלה) כיחס (בין 0 ל-1), לרוב מבוטא באחוזים. במהלך (למשל מונטה קרלו) סימולציה משימה יכולה להצטרף או לצאת מהנתיב הקריטי בכל איטרציה נתונה. מדד החומרה מבטא את התדירות שבה משימה מסוימת הייתה בנתיב הקריטי במהלך הניתוח. משימות עם אינדקס ביקורתיות גבוה נוטות יותר לגרום לעיכוב בפרויקט מכיוון שהן נוטות יותר להיות בנתיב הקריטי. אם משימה לא קיימת עבור כמה איטרציות (למשל היא הסתברותית) אז היא מסומנת כלא קריטית. לדוגמה, משימה שהייתה קיימת במשך 50% מהאיטרציות והייתה קריטית ב-50% מהזמן שהיא קיימת תהיה בעלת מדד חומרה של 25%.

יתרונות עריכה

מדד החומרה מאפשר לזהות משימות שעלולות לגרום לעיכובים בפרויקט.[1][2] על ידי ניטור משימות עם מדד חומרה גבוה, סביר להניח שפרויקט יאחר פחות. אם למשימה יש מדד חומרה של 100% זה אומר שבמהלך הניתוח, לא משנה איך השתנו משכי המשימה, הנתיב הקריטי תמיד כלל את המשימה. סביר להניח שהמשימה תהיה מפתח בהשלמת הפרויקט בזמן. לעומת זאת, משימות עם מדד קריטיות נמוך או אפס נוטות הרבה פחות לגרום לעיכוב בתאריך סיום הפרויקט.

מגבלות עם מדד ביקורתיות עריכה

רק בגלל שמשימה נמצאת בנתיב הקריטי כל הזמן, לא תמיד אומר שהמשימה תהיה משמעותית לתאריך סיום הפרויקט. לדוגמה, משימה שאורכה רק יום אחד לא סביר שתשפיע על סיום הפרויקט, אבל עדיין יכול להיות לה מדד קריטיות של 100%. כדי להימנע מבעיה זו יש למדוד גם את המתאם בין משך המשימה ומשך הפרויקט. ניתן להשתמש במתאם הדירוג של ספירמן או במתאם פירסון כדי למדוד את המתאם.

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Virine L, Trumper M (2013). ProjectThink. Gower. ISBN 978-1409454984.
  2. ^ Virine L, Trumper M (2017). Project Risk Analysis Made Ridiculously Simple. World Scientific Publishing. ISBN 978-9814759373.