מוח'תאר
מֻח'תאר (בערבית: مختار) או מוכתר הכפר הוא מוסד מתקופת האימפריה העות'מאנית. המוח'תאר הוא פקיד ממשלתי הממונה על ידי השלטונות ונאמן להם. הוא מקבל משכורת מהרשות השלטונית. בין תפקידיו לשפוט בסכסוכים קלים בין איש לרעהו, ולייצג את הכפר בפני השלטונות. בתקופה העות'מאנית הוא היה אחראי על רישום הלידות, הנישואין והפטירות, ועל הגיוס לצבא. לאחר כיבוש ארץ ישראל בידי הבריטים, צומצמו מאוד זכויות המוח'תאר.
לעיתים, התפקיד עובר במשפחה. עם חילופי שלטון, קורה שהמשרה עוברת מחמולה אחת לשנייה, אפילו יריבה לה.
ביישובים העבריים בארץ ישראל לא היה קיים מוסד כזה, אך במקרים מסוימים נאלצו למנות אדם שישא בתואר על מנת ליצור קשרים עם היישובים הערבים השכנים. מוח'תאר הכפר הערבי ביקש לבוא במגע עם מי שנושא בתואר מוח'תאר, ולא עם מזכיר פנים או בעל תפקיד דומה. כך, למשל, בכור-שלום שטרית מונה להיות המוח'תאר של המושבה כנרת בתקופת מלחמת העולם הראשונה.
בימי השלטון הבריטי נתמנה בכל כפר ערבי ובכל יישוב יהודי מוח'תאר שתפקידו היה לדאוג ליחסים התקינים עם ממשלת המנדט ועם היישובים השכנים. ביישובים היהודים, לקראת המינוי נדרש המוח'תאר הנבחר להשתתף בקורס שהתקיים מטעם הסוכנות היהודית (בדרך כלל בחווה הפרסית סמוך למוצא). במהלך הקורס למדו ערבית מדוברת, חוקים הקשורים לסכסוכי קרקעות וכדומה. לדוגמה, משה (דרוויש) צורי נבחר בתחילת המאה ה-20 להיות "מוח'תאר" היהודים בעכו. במסגרת תפקידו טיפל בענייני הכספיים של הקהילה, בבית הכנסת, בכרם זיתים שהיה בבעלות הקהילה, בבית הקברות שלה, ובקשר השוטף עם הרשויות.
לקריאה נוספת
עריכה- דוד בן דוד, איש כפר עציון וניר עציון, גשר על פני התהומות, 1996, הוצאה עצמית.
- נחמה מרקוס, לעבדה ולשמרה סיפורו של קיבוץ חפץ חיים, עמ' 150.
