מוחמד עלי בארפורושי קודוס
קודוס (בפרסית: قدوس; 1822–1849) הוא הכינוי שניתן למולא מוחמד עלי בארפורושי (בפרסית: محمدعلی بارفروشی), ממאמיני הבאב, אחרון אותיות הח"י.
| לידה |
1822 בבול, איראן  |
|---|---|
| הוצאה להורג |
6 במאי 1849 (בגיל 27 בערך) בבול, איראן |
| מדינה |
השושלת הקאג'ארית |
| כינויים נוספים | קודוס |
| השקפה דתית | באביזם |
  | |
רקע עריכה
קודוס הוא צאצא ישיר של האמאם חסאן,[1]הוא נולד בעיר בארפורוש (כיום "באבול"Bárfurúsh) והתחנך באסכולה השייח'ית של האסלאם השיעי המבוסס על לימודיהם של שייח' אחמד אחסאי וסייד כאזם רשתי. הוא היה אחד התלמידים המוערכים ביותר של סייד כאזם רשתי, וחיפש את ממשיכו של המורה שלו לאחר מותו. את הממשיך של סייד כאזם רשתי, הבאב, גילה מולא חוסיין בושרואי אך לאחר מכן כל אחד מאותיות הח"י הכירו בו כממשיך הרוחני באופן עצמאי, כשקודוס היה האחרון מביניהם.[2]
חייו כבאבי עריכה
לאחר שמוצא מולא חוסיין את הבאב, קודוס מצטרף למאמניו והופך לשליח האחרון של הבאב – אחרון אותיות הח"י. אף על פי שהוא האחרון הוא נחשב לחשוב מכולם מבין אותיות הח"י, שוגי אפנדי כותב עליו: "Regarding the station of Quddus, he should by no means be considered having had the station of a Prophet. His station was no doubt a very exalted one, and far above that of any of the Letters of the Living, including the first Letter, Mulla Husayn" שגי אפנדי טוען שאמנם אינו נביא, אך הוא החשוב והעלה ביותר מבין אותיות הח"י, אפילו יותר מראשון אותיות הח"י, מולא חוסיין בושרואי.[3]
באוקטובר 1844 קודוס יוצא מהעיר בושהיר ומצטרף לבאב לעליית הרגל למכה שם הבאב מצהיר את הצהרתו הראשונה.[4] בשיראז קודוס חווה את הרדיפה הראשונה שלו בתור באבי כאשר הוא ומולא סאדיק נתפסים וזקניהם נשרפים והם מגורשים מהעיר.[5]
הקרב במבצר טברסי עריכה
בשנת 1848 בעקבות עימותים בין הבאבים לשלטון והנפת הבאבים את הדגל השחור המסמל על בואו של המהדי, הבאבים מותקפים בידי ההמון והם בורחים בהנהגתו של מולא חוסיין בושרואי לקברו של השייח' טברסי, שם הם מתבצרים. הם נתונים לבזיזות ונכנסים לעימות עם הצבא המקומי. קודוס מצטרף בשלב מאוחר יותר והופך למפקד הבאבים בתקיפה זו. הקרב מסתיים לאחר שהנסיך מהדי-קולי מירזא שולח עותק של הקוראן ומכתב לקודוס בו הוא מזמין אותו לאוהל שלו לדון בשלום ומבטיח שלא יפגע בו, אך בהגיעו לאוהל קודוס נתפס ורבים מהמאמינים הבאבים במבצר נרצחים ונכלאים.[6]
מוות עריכה
הנסיך מהדי-קולי מירזא מעביר את קודוס אל השלטונות, וב-16 במאי 1849 השלטון הפרסי נותן את קודוס לידי המון זועם, הם הפשיטו אותו מבגדיו וטורבנו, הולכו אותו כבול בשלשלאות ברחבי העיר וההמון ביתר אותו בסכינים וגרזנים ושרף את חלקיו, למעט מספר חתיכות שנלקחו ונקברו בקרבת מקום. מספרים על הבאב, שהיה אז כלוא בכלא בצ'יהריק שהיה בצער כה גדול שלא היה יכול לכתוב או להכתיב לתקופה של שישה חודשים.[7]
הערות שוליים עריכה
- ^ Baháʼí Reference Library - God Passes By, Page 7
- ^ the bahai encyclopedia project-Letters of the living
- ^ Letters of Living, Dawn-Breakers, Quddús, Terracesby / on behalf of Universal House of Justice
- ^ Baháʼí Reference Library - God Passes By, Page 9
- ^ Baháʼí Reference Library - God Passes By, Page 10
- ^ Baháʼí Reference Library - The Dawn-Breakers: Nabíl's Narrative of the Early Days of the Baháʼí Revelation, Page 399
- ^ Baháʼí Reference Library - The Dawn-Breakers: Nabíl's Narrative of the Early Days of the Baháʼí Revelation, Page 410-411