מולקולה

המונח "פרודה" מפנה לכאן. לערך העוסק בחלק של פרי, ראו פרודה (בוטניקה).

במדעי הטבע, מוֹלֵקוּלָה (מלטינית: Molecula - מסה קטנה; בעברית גם פְּרֻדָּה^[3]) היא קבוצת אטומים, המחוברים ביניהם בקשר כימי חזק, כגון קשר קוולנטי.

תמונת מיקרוסקופ כוח אטומי של מולקולת 1,5,9-trioxo-13-azatriangulene, והמבנה הכימי שלה.^[1]

תמונת מיקרוסקופ מנהור סורק של מולקולת פנטצין (pentacene).^[2]

מולקולות נפוצות (אמוניה, מים, פחמן דו-חמצני, חמצן וחנקן דו-חמצני)

ייצוג דו ממדי של מולקולת אתנול

מולקולה של פורמלין בדגם כדור-מקל. הכדור השחור מייצג פחמן, האדום חמצן והלבנים מימן

ייצוג כדורי של מולקולת מימן כלורי

בדרך כלל למולקולה אין מטען חשמלי (סך המטענים החיוביים והשליליים מתאזן); במקרה של מולקולה טעונה, היא מכונה יון (או יון מולקולרי, כדי להבחין בינו לבין יון חד-אטומי).

מולקולה עשויה להיות מורכבת ממספר אטומים זהים או שונים. למשל מולקולת חמצן (O₂) המורכבת משני אטומים זהים, מולקולת סוכר המורכבת מעשרות אטומים שונים, או מולקולת DNA הבנויה מחצאי אטומים. מולקולה המורכבת מאטומים שונים היא יחידת בסיס (החלק הלא פריק הקטן ביותר) של תרכובת מולקולרית ומבנה המולקולה, הרכבה וכוחות המשיכה בין אטומיה ובין המולקולות קובעים את תכונות התרכובת.

את המולקולה ניתן לתאר על ידי נוסחה מולקולרית, המפרטת את מספר האטומים מכל סוג במולקולה. כך למשל, הנוסחה המולקולרית של מים היא H₂O. ניתן לכתוב נוסחה מולקולרית באופן מצומצם, בו מציינים רק את מספר האטומים הכולל, ללא קשר למבנה, או באופן מפורט, בה מציינים אטומים לפי מיקומם במולקולה. כך לדוגמה, ניתן לתאר באופן מפורט את החומר אתנול בצורה CH₃CH₂OH, ודימתיל אתר CH₃OCH₃. בנוסח מצומצם, מתוארים שניהם על ידי הנוסחה C₂H₆O.

התחום שעוסק בהבנת המבנה המרחבי של מולקולות קרוי סטריאוכימיה, ומולקולות שלא ניתן ליצור חפיפה בינן ובין תמונת המראה שלהן, על ידי פעולת סיבוב במרחב, קרויות מולקולות כיראליות.

המונח "מולקולה" נטבע על ידי הכימאי אמדאו אבוגדרו.

גודלעריכה

כמעט כל המולקולות הבודדות קטנות מדי מכדי להיראות בעין בלתי מזוינת, אם כי ישנם מקרים חריגים של מקרומולקולות כמו פולימרים המאפשרים זאת. גודלן של המולקולות הנפוצות בתרכובות אורגניות הוא בדרך כלל מספר אנגסטרומים בודדים עד עשרות. מולקולות בגודל זה אינן ניתנות לצפייה באמצעות מיקרוסקופ אופטי, המוגבל לרזולוציה של עד עשיריות מיקרון, אך ניתנות בדרך כלל למעקב באמצעות מיקרוסקופ כוח אטומי למשל.

המולקולה בעלת הקוטר הקטן ביותר היא מולקולה דו-אטומית של מימן (H₂) שקוטרה 0.74 אנגסטרום. קוטרה של מולקולת Mesoporous silica המופקת באופן מלאכותי מצורן דו-חמצני מגיע ל-1,000 אנגסטרום.

מולקולות של סוג אטום אחדעריכה

מולקולה חד אטומיתעריכה

ערך מורחב – מולקולה חד-אטומית

בתאוריה הקינטית של הגזים מקובל להתייחס לכל חלקיק כאל מולקולה, גם כאשר מדובר באטום בלתי-קשור, למשל גז אציל. התייחסות זו ל"מולקולה חד-אטומית" אינה תואמת את ההגדרה המקובלת יותר, המופיעה בפתיחת הערך ואומרת שמולקולה היא מונח בכימיה שמתאר מספר אטומים הקשורים בקשר כימי.

מולקולה דו-אטומיתעריכה

ערך מורחב – מולקולה דו-אטומית

מולקולה דו-אטומית היא מולקולה בעלת שני אטומים בלבד, ששניהם אטומים של אותו יסוד.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

אבי בליזובסקי, ‏שיטה מהפכנית לשקילת מולקולה בודדת, באתר "הידען", 6 במאי 2015
מולקולה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שולייםעריכה

^ Hapala, Prokop; Švec, Martin; Stetsovych, Oleksandr; Van Der Heijden, Nadine J.; Ondráček, Martin; Van Der Lit, Joost; Mutombo, Pingo; Swart, Ingmar; Jelínek, Pavel (2016). "Mapping the electrostatic force field of single molecules from high-resolution scanning probe images". Nature Communications. 7: 11560. Bibcode:2016NatCo...711560H. doi:10.1038/ncomms11560. PMC 4894979. PMID 27230940.
^ Dinca, L.E.; De Marchi, F.; MacLeod, J.M.; Lipton-Duffin, J.; Gatti, R.; Ma, D.; Perepichka, D.F.; Rosei, F. (2015). "Pentacene on Ni(111): Room-temperature molecular packing and temperature-activated conversion to graphene". Nanoscale. 7 (7): 3263–9. Bibcode:2015Nanos...7.3263D. doi:10.1039/C4NR07057G. PMID 25619890.
^ molecula - פּוּרְתָה, פּוּרְתוֹת.
במקום "פרודה" (שלא לרוח המלה במקרא), או חלקיון - "פורתא - קצת מ-, כמות קטנה" כביאורו של גור. פורתא מלשון פרת-פרד, כדעתו של קוהוט. פרת=בקע כתרגומו של קרדחי וכתרגום יונתן "ביצי צפעוני בקעו" = מפרתין (ישעיה נ"ט ה') ("פורתא לא דק", רש"י לבבא בתרא כ"ז); פורתך (פורתכא): atom. מקור: יוסף אבן-אודם ויעקב רותם, מילון רפואי חדש, הוצאת ראובן מס, 1967

ערך זה הוא קצרמר בנושא כימיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

[1] Hapala, Prokop; Švec, Martin; Stetsovych, Oleksandr; Van Der Heijden, Nadine J.; Ondráček, Martin; Van Der Lit, Joost; Mutombo, Pingo; Swart, Ingmar; Jelínek, Pavel (2016). "Mapping the electrostatic force field of single molecules from high-resolution scanning probe images". Nature Communications. 7: 11560. Bibcode:2016NatCo...711560H. doi:10.1038/ncomms11560. PMC 4894979. PMID 27230940.

[2] Dinca, L.E.; De Marchi, F.; MacLeod, J.M.; Lipton-Duffin, J.; Gatti, R.; Ma, D.; Perepichka, D.F.; Rosei, F. (2015). "Pentacene on Ni(111): Room-temperature molecular packing and temperature-activated conversion to graphene". Nanoscale. 7 (7): 3263–9. Bibcode:2015Nanos...7.3263D. doi:10.1039/C4NR07057G. PMID 25619890.

[3] molecula - פּוּרְתָה, פּוּרְתוֹת.
במקום "פרודה" (שלא לרוח המלה במקרא), או חלקיון - "פורתא - קצת מ-, כמות קטנה" כביאורו של גור. פורתא מלשון פרת-פרד, כדעתו של קוהוט. פרת=בקע כתרגומו של קרדחי וכתרגום יונתן "ביצי צפעוני בקעו" = מפרתין (ישעיה נ"ט ה') ("פורתא לא דק", רש"י לבבא בתרא כ"ז); פורתך (פורתכא): atom. מקור: יוסף אבן-אודם ויעקב רותם, מילון רפואי חדש, הוצאת ראובן מס, 1967

[3]

[1]

[2]

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: מולקולה
ציטוטים בוויקיציטוט: מולקולה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מולקולה