מועצת פועלים
מועצת פועלים היא מוסד מתחום התאגדות העובדים. מועצת פועלים היא גוף המורכב מחברי מעמד העובדים, אשר מנהל את האינטרסים של העובדים במרחב מסוים, לעיתים תוך שליטה במקום העבודה (ר' גם: דמוקרטיה תעשייתית).
מועצות פועלים קמו במקומות רבים בעולם על ידי כוחות מהפכניים: הסובייטים (cове́т) באימפריה הרוסית; "מועצות הפועלים והחיילים" (Arbeiter- und Soldatenrat) שהוקמו במסגרת מהפכת נובמבר בגרמניה, והיו מושפעות מקומוניזם של מועצות ומן הרעיון של רפובליקת מועצות.
בישראל, מועצות הפועלים היו הנציגות המקומיות של ההסתדרות החדשה. מועצת הפועלים של היישוב החזיקה בסמכות לחתום על הסכמים קיבוציים בתחומה הגאוגרפי והבחירות למועצות הפועלים התקיימו כל ארבע שנים. בראש מועצת הפועלים עמד מזכיר מועצת הפועלים, משרה אשר שימשה למספר אישים קרש קפיצה לקריירה פוליטית (בעיקר בשנים שבהן מפא"י הייתה המפלגה הדומיננטית בישראל). מועצות פועלים חולקו לאגפים המקבילים לאלה של הוועד הפועל של ההסתדרות:
- גזברות
- תרבות והסברה
- ארגון
- איגוד מקצועי
בעבר היו מועצות הפועלים אחראיות גם לתחומים אחרים, כמו הוראת עברית לעובדים שלא שלטו בשפה ואחריות על קבוצות הספורט המקומיות של הפועל.
לאחר תהליכי השינוי בהסתדרות הכללית, והפיכתה להסתדרות הכללית החדשה, בתקופתו של יו"ר ההסתדרות עמיר פרץ שונה המבנה הארגוני של הארגון, ומועצות הפועלים הוחלפו ב-30 מרחבים גאוגרפיים, המפעילים את סניפי ההסתדרות ביישובים השונים.[1][2] הבחירות למועצות המרחבים ולראשי המרחבים מתקיימות בצמוד לבחירות לוועידת ולראשות ההסתדרות מדי חמש שנים.[3]
לקריאה נוספת
עריכה- האוצר האבוד של המהפכות המודרניות, שמואל לדרמן, פיגומים
קישורים חיצוניים
עריכה- מועצות פועלים במילון תנועת העבודה
- חנוכת בית ברנר, בית מועצת פועלי תל אביב, 1935, יומני כרמל (התחלה 1:34)
הערות שוליים
עריכה- ^ אגף ארגון ומרחבים בהסתדרות
- ^ מאת דוד חיון, סוכמו תנאי הפרישה למזכירי מועצות הפועלים במסגרת המעבר למרחבים, באתר גלובס, 13 במרץ 1997
- ^ חוקת ההסתדרות, פרק ג' מועדי הבחירות