מוריס שבלייה

שחקן צרפתי

מוריס שבלייהצרפתית: Maurice-Edouard Saint-Léon Chevalier‏; 12 בספטמבר 18881 בינואר 1972) היה שחקן, זמר שנסונים וחקיין צרפתי.

מוריס שבלייה
Maurice Chevalier
לידה 12 בספטמבר 1888
פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1 בינואר 1972 (בגיל 83)
פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Cemetery of Marnes-la-Coquette עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Maurice Auguste Chevalier עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מועדפת café-chantant, מיוזיק הול עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1900–1971 (כ־71 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג
  • Yvonne Vallée (10 באוקטובר 192718 בינואר 1932)
  • ניטה ריה (19371946) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
פרופיל ב-IMDb
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מוריס שבלייה, 1920

קורות חייו עריכה

מוריס שבלייה נולד בפריז כבנם של סייד צרפתי ואם ממוצא בלגי. כבר מגיל צעיר נכנס לעסקי הבידור כזמר וכרקדן ובגיל 13 הופיע באחד מבתי הקפה הפריזאים.

במלחמת העולם הראשונה שבלייה גויס וכעבור זמן קצר נפצע ונפל בשבי הגרמני שבו הוחזק כשנתיים. במהלך שביו למד אנגלית והשיג בכך יתרון משמעותי על יתר השחקנים והזמרים הצרפתים. משנת 1917 הוא היה לכוכב ב"קזינו" הפריזאי והופיע בפני חיילים בריטים ואמריקאים. במהלך סיור הופעות שערך בארצות הברית נחשף לג'אז ולרגטיים וצירף אותם לרפרטואר שלו.

הוא יצא להוליווד והופיע בכמה סרטים ללא הצלחה יתרה. לאחר חזרתו לצרפת ניסה להתאבד. בהמשך התאושש, שוב נסע להוליווד והפעם ההצלחה האירה לו פנים.

שבלייה היה מעריץ של המרשל אנרי פיליפ פטן ובמלחמת העולם השנייה המשיך להופיע בצרפת של וישי עד 1942, גם בפני חיילים גרמנים. הוא עבר לקאן יחד עם אשתו היהודיה, ניטה ריה, שהוסתרה יחד עם משפחתה בביתו, והמשיך בהופעותיו. אחרי המלחמה הואשם בשיתוף פעולה עם הגרמנים, אך נוקה מכל חשד כבר ב-1945.

בשנת 1946 התגרש מרעייתו והתחיל לכתוב את זכרונותיו. בשנת 1949 הופיע בסטוקהולם בהפגנה פרו קומוניסטית גדולה נגד הנשק הגרעיני. שלטונות ארצות הברית (בתקופת ג'וזף מקארתי) סגרו בפניו את שערי ארצות הברית. הוא פיתח יחסים חדשים עם גרושה צעירה, אם לשלושה ילדים. לאחר נפילת מקארתי, שב לארצות הברית וזכה להצלחה גדולה בהופעותיו בסרטים ובמיוחד בסרט "ז'יז'י". עם חזרתו לצרפת הוצג בפני הנשיא, שארל דה גול. ב-1960 הופיע בסרטים המוזיקליים "קאן-קאן", "ניחוח של סקנדל" ו"פפה". ב-1961 הופיע בסרט פאני לצידם של לסלי קארון, הורסט בוכהולץ ושארל בואייה. ב-1962 הופיע בסרט "ילדי רב החובל גרנט" לצידה של היילי מילס. ב-1963 הופיע בסרט "סוג חדש של אהבה" לצידה של ג'ואן וודוורד. ב-1964 הופיע בקומדיה הרומנטית "הכלה העשירה ביותר בעולם, לצידה של סנדרה די. הופעתו האחרונה בסרטים הייתה בקומדיה "הקופים באים, האמריקאים באים!" (1967). בשנת 1968 הודיע על פרישה מהופעות. עבודתו האחרונה בקולנוע, בשנת 1970, הייתה ביצוע שיר הנושא בסרט האנימציה "חתולים בצמרת" של חברת וולט דיסני.

בשנת 1972 נפטר בפריז.

לומייר הפמוט מהסרט המצויר "היפה והחיה" של דיסני הוא חיקוי של מבטאו והתנהגותו של שבלייה.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא מוריס שבלייה בוויקישיתוף