מחול ג'אז
ריקוד ג'אז (אנגלית: Jazz dance) הוא שם משותף למגוון רחב של סגנונות ריקוד.
היסטוריה
עריכהב-1950, ריקוד ג'אז התייחס לסגנון תנועה שמקורו מריקוד עדתי אפריקאי-אמריקאי. בשנת 1950, ז'אנר חדש של ריקוד ג'אז – ריקוד ג'אז מודרני – יצא, ששורשיו מריקודים מסורתיים מהקריביים. בכל סגנון ייחודי של ריקוד ג'אז יש שורשים מכל אחד משני המקורות השונים הללו. ג'אז היה להיט גדול בשנות ה-50 המוקדמות והוא עדיין אהוב בכל רחבי העולם. התנועות המאפיינות ריקוד ג'אז כוללות "ידי ג'אז" בעיטות, קפיצות, צדדית, כתפיים שמסתובבות ותנועות ברכיים המופנות זו אל זו. במחול ג'אז אין צורך בדיוק יתר כמו בבלט קלאסי, התנועות משוחררות וחופשיות יותר.
"ג'אז" – המונח הוחל לראשונה כסגנון של מוזיקה בתקופת מלחמת העולם הראשונה. ג'אז בצורת ריקוד, מקורו בריקוד עממי שאפריקנים נהגו לרקוד כאשר הם הובאו לאמריקה בספינות עבדים. צורת ריקוד זה התפתחה לצד מוזיקת הג'אז בניו אורלינס בתחילת 1900.
החל משנת 1930 ועד ל-1960, ריקוד ג'אז הפך מריקוד עממי מסורתי אפריקאי למחול העולה ומוצג על במות ברחבי ארצות הברית. המקום הראשון בו נלמד מחול הג'אז בארצות הברית, הוא ניו-אורלינס. מחול המבוסס על תיאטרון מחול, שנדרשו עבורו רקדנים מיומנים עד מאוד. במהלך תקופה זו, כוריאוגרפים מעולם המחול המודרני והבלט ערכו ניסויים עם סגנון הג'אז. על רשימה זו נמנים כוריאוגרפים כדוגמת, ג'ורג' בלנשין, אגנס דה מיל ג'ק קול, הניה הולם, הלן טמיריס, מייקל קיד, ג'רום רובינס ובוב פוסי. כוריאוגרפים אלו הושפעו מהסגנון התנועתי הראשוני שהכירו בניו-אורלינס, אך לאחר זמן מה שינו ופיתחו מחול זה.
לאורך ההיסטוריה שלו, מחול הג'אז התפתח במקביל למוזיקת פופ. דפוס זה של פיתוח הביא כמה אלמנטים של תנועות מפתח לסגנון הריקוד.
קישורים חיצוניים
עריכה- מחול ג'אז, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)