מטה יעקב

מטה יעקב הוא מכשיר מדידה המאפשר לקבוע את קו הרוחב הגאוגרפי בים.

איור המבאר את השימוש ב"מטה יעקב" ב-1672

המכשיר היה בשימושם של אסטרונומים, ימאים ושימש למדידת שטח. המצאתו של המכשיר, במאה ה-14, מיוחסת בדרך כלל לרלב"ג - רבנו לוי בן גרשום, אם כי יש המייחסים אותו ליעקב בן מכיר אבן תיבון, נכדו של שמואל בן יהודה אבן תיבון, שחי באותה תקופה. המכשיר שימש מגלי ארצות רבים, בהם ואסקו דה גאמה, פרדיננד מגלן וקולומבוס, והיה בשימוש כארבע מאות שנה עד להחלפתו במכשיר מודרני יותר - הסקסטנט.

המכשיר ודרך פעולתועריכה

המכשיר מעוצב בצורת צלב, הבנוי משני סרגלים, קבוע ונייד. הסרגל הנייד נע לאורך הסרגל הקבוע. הנווט מתבונן בכיוון האופק, ממקם את הקצה התחתון של הסרגל הנייד על קו האופק, ואז מזיז את הסרגל עד שקצהו העליון מתלכד עם השמש. על הסרגל הקבוע ניתן לקרוא את קו הרוחב בו ממוקמת הספינה.

הנווטים שהשתמשו במכשיר זה בתקופות הקדומות כונו "הנווטים העיוורים" שכן לרובם נגרם נזק בלתי הפיך בראייתם, כתוצאה מהתבוננות ישירה בשמש.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא מטה יעקב בוויקישיתוף
  ערך זה הוא קצרמר בנושא ימאות ובנושא טכנולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.