מידת התפוסה הבריטית ליכטות

שיטה לחישוב התפוסה של יכטות שהונהגה בבריטניה ב-1855.

מידת התפוסה הבריטית ליכטותאנגלית: Thames Measurement וגם Thames Tonnage), היא שיטה למדידת התפוסה של יכטות שנהגה בבריטניה. היא הוכנסה לשימוש ב-1855 על ידי מועדון היכטות המלכותי בתמזה (Royal Thames Yacht Club) כחלופה למידת התפוסה הבריטית הישנה של אוניות, על מנת שתתאים לכלי שיט קטנים ובעיקר ליכטות.

התפוסה נמדדת בטונות תפוסה; 1 טון תפוסה, שהיא יחידת נפח, שווה ל-100 רגליים מעוקבות. התפוסה מבטאת את גודלה של היכטה, כלומר את הנפח הפנימי של הגוף. על פיה חישבו את גובה אגרות הנמל ואגרות נוספות שהיא נדרשה לשלם. בתחרויות היכטות (אנ') הראשונות בבריטניה השתמשו בשיטה זו גם לחישוב ההנדיקפ.[1]

את תפוסת תמזה חישבו לפי הנוסחה הבאה:[1]

כאשר:

  • length – אורך הגוף ברגל, מקצה החרטום עד קצה הירכתיים
  • beam – הרוחב המרבי של הגוף ברגל.

ראו גם

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה

"Thames Measurement" in: Kemp, Peter, ed. (1979). The Oxford Companion to Ships and the Sea. Oxford: Oxford University Press.

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 Kemp (1979), p. 864.