תלמוד בבלי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מסברה. אבל אם יש מקור - תבורכו.
שורה 92:
דוגמה קלאסית של לימוד בקיאותי הוא מפעל [[הדף היומי]], שבו לומדים כל יום דף אחד, במטרה להקיף את הש"ס בתוך שבע שנים ומחצה. לימוד גמרא בבקיאות יחד עם [[פירוש רש"י לתלמוד|פירוש רש"י]] ו[[תוספות]] מכונה [[גפ"ת]], וכך היא דרך לימוד הבקיאות המקובלת ברוב הישיבות. ה[[מהר"ל מפראג]] יצא נגד לימוד סדיר של התוספות, וישנן ישיבות (כדוגמת [[ישיבת תורת החיים]]) שמיישמות זאת הלכה למעשה, ואינן לומדות תוספות בלימוד הבקיאותי.
 
לימוד העיון יכול להיעשות בסגנונות שונים. בעבר הייתה נפוצה [[שיטת הפלפול]], וכיום השיטה המקובלת בישיבות הליטאיות היא [[שיטת בריסק]]. ברוב הישיבות ה[[ליטאים|ליטאיות]], משקל לימוד העיון נכבד ביותר לעומת לימוד הבקיאות, למרות התנגדותם המפורשת של כמה מגדולי ראשי הישיבות, ובהקשר זה ניתן לציין למשל את הרב [[אלעזר מנחם מן שך|שך]], ואת הרב [[שלמה זלמן אויערבך|אויערבך]]. בשיטת העיון הקיימת כיום מתמקדים ברוב הישיבות בלימוד כעשרכחמש עשרה "מסכתות ישיבתיות" בלבד (מתוך שלושים ושבע): [[מסכת גיטין|גיטין]], [[מסכת קידושין|קידושין]], [[מסכת כתובות|כתובות]], [[מסכת יבמות|יבמות]], [[מסכת בבא קמא|בבא קמא]], [[מסכת בבא מציעא|בבא מציעא]], [[מסכת בבא בתרא|בבא בתרא]], [[מסכת מכות|מכות]], [[מסכת נדרים|נדרים]], [[מסכת סנהדרין|סנהדרין]], [[מסכת שבת|שבת]], [[מסכת שבועות|שבועות]] ו[[מסכת פסחים|פסחים]].
 
בממסד החסידי ניכרת נטייה - לעתים גם העדפה - ללימוד הבקיאות לצד לימוד העיון. ניתן לציין למשל את [[מפעל הש"ס]] של [[חסידות צאנז]], וכן את החלטתו של ה[[אדמו"ר]] האחרון של גור, הרב [[יעקב אריה אלתר]], לשנות את השיטה, על ידי ביטול מוחלט של לימוד העיון בישיבות גור, ומתקופה זו לומדים בהן רק בבקיאות. אלו דוגמאות יחידות, ובדרך כלל יש עירוב בין השיטות.