תל יזרעאל – הבדלי גרסאות

'''תל יזרעאל''' הוא [[תל]] קדום במרכזו של [[עמק יזרעאל]] דרומית לעיר [[עפולה]], בסמוך ל[[יזרעאל (קיבוץ)|קיבוץ יזרעאל]]. התל מזוהה עם העיר ה[[מקרא|מקראית]]ית '''יִזְרְעֶאל''', אך הוא סחוף והשרידים בו מועטים. מהאתר תצפית אל עמק יזרעאל המזרחי, [[נחל חרוד]] הזורם במרכזו, הרי [[הגלבוע]] מדרום לו, [[רמת יששכר]] ו[[גבעת המורה]] בצפונו והרי הגלעד במזרח. במרחב התל שוחזר במלואו "גן נבות היזרעאלי" בבוסתן עצי [[ארץ ישראל]]<ref>{{הערה|1=[http://www.hagilboa.org.il/25041147755/%D7%AA%D7%9C_%D7%99%D7%96%D7%A8%D7%A2%D7%90%D7%9Cתל-יזרעאל מאתרתל יזרעאל] באתר המועצה האזורית גלבוע]</ref>.}}

בתל לא נמצאו חרסים מהתקופה שקדמה להתנחלות הישראלים ב[[ארץ ישראל]], אך יש הסוברים כי היישוב במקום החל כבר בתקופה ה[[כנענים|כנענית]], ונמשך ברציפות במשך 4,000 שנים<ref>[http://www.megalim.co.il/inner.asp?category_code=6&object_id=7285 מגלים]</ref>. האזכור הראשון של העיר ב[[מקרא]] מופיע ב[[ספר יהושע]] בתקופת [[התנחלות השבטים]], והיא נכללה בתחומו של [[שבט יששכר]]:

{{ציטוט|תוכן="לְיִשַּׂשכָר יָצָא הַגּוֹרָל הָרְבִיעִי...וַיְהִי גְּבוּלָם יִזְרְעֶאלָה..."|מקור={{תנ"ך|יהושע י"ט, י"ז-י"ט|יט|יז|יט|קצר=כן}}}}

{{ציטוט|תוכן="וַיִּקְבְּצוּ פְלִשְׁתִּים אֶת-כָּל-מַחֲנֵיהֶם אֲפֵקָה וְיִשְׂרָאֵל חֹנִים בָּעַיִן אֲשֶׁר בְּיִזְרְעֶאל"|מקור={{תנ"ך|שמואל א', כ"ט, |כט|ל'|קצר=כן}}}}

{{ציטוט|תוכן="וַיַּמְלִכֵהוּ אֶל-הַגִּלְעָד וְאֶל-הָאֲשׁוּרִי וְאֶל-יִזְרְעֶאל וְעַל-אֶפְרַיִם וְעַל-בִּנְיָמִן וְעַל-יִשְׂרָאֵל כֻּלֹּה"|מקור={{תנ"ך|שמואל ב', |ב' |ט'|קצר=כן}}}}

{{ציטוט|תוכן="וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כֶּרֶם הָיָה לְנָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי אֲשֶׁר בְּיִזְרְעֶאל אֵצֶל הֵיכַל אַחְאָב מֶלֶךְ שֹׁמְרוֹן"|מקור={{תנ"ך|מלכים א', כ"א, |כא|א'|קצר=כן}}}}

{{ציטוט|תוכן="וַיָּשָׁב יוֹרָם הַמֶּלֶךְ לְהִתְרַפֵּא בְיִזְרְעֶאל מִן-הַמַּכִּים אֲשֶׁר יַכֻּהוּ אֲרַמִּים בָּרָמָה בְּהִלָּחֲמוֹ אֶת-חֲזָהאֵל מֶלֶךְ אֲרָם וַאֲחַזְיָהוּ בֶן-יְהוֹרָם מֶלֶךְ יְהוּדָה יָרַד לִרְאוֹת אֶת-יוֹרָם בֶּן-אַחְאָב בְּיִזְרְעֶאל כִּי-חֹלֶה הוּא"|מקור={{תנ"ך|מלכים ב', |ח' י"ט|יט|קצר=כן}}}} העיר חרבה בשנת [[722 לפנה"ס]] בידי [[שלמנאסר החמישי]] מלך [[אשור]], אך נבנתה ואוכלסה מחדש ב[[התקופה ההלניסטית|תקופה ההלניסטית]].

[[אוסביוס מקיסריה]] שחי ב[[המאה {{ה-4|מאה ה-4]]}} כתב כי הכפר הוא הנודע ביותר בעמק יזרעאל וכי הוא נמצא בין [[בית שאן]] ולגיוו[[לגיו]] (כיוםבאיזור [[תל מגידו|מגידו]]). [[הנוסע מבורדו]] עבר במקום בשנת [[333]] וקרא לתל "סטדלה" - כנראה שיבוש מהשם של עמק יזרעאל (Esderlon). הוא ציין כי התל הוא מקום חנייה הממוקם 10 מיל מלגיו ו-12 מיל מ"סקיתופוליס" היא [[בית שאן]]. ואכן נמצאו בדרך [[אבן מיל|אבני מיל]] אחדות. [[בנימין מטודלה]] שביקר במקום בשנת [[1170]] ומצא בו [[ישוב]] קטן ובו יהודי אחד שעסק בצביעה. [[אשתורי הפרחי]] אזכר את התל בראשית [[המאה ה-14]], וב[[המאה {{ה-17|מאה ה-17]]}} סיפר הנוסע רוג'ה, כי בתל התגוררו 150 תושבים מקומיים ויהודים, "אשר חיים כמו הערבים על שוד". נוסע אחר שעבר במקום בשנת [[1677]] ספר על השודדים המכבידים על הנוצרים, ונוסע יהודי בשם רבי רחמים אופלטקה סיפר כי נשדד עת עבר במקום בשנת [[1876]], אך ניצל מידי השודדים. נוסעים אחרים ציינו את קיומו של בית [[קשת (מבנה)|קשתות]] בכפר, אשר היה בית ה[[שייח']] ושימש גם [[אכסניה|אכסנית]] דרכים.

ב-[[1830]] יישב [[אברהים פחה]] משפחות פלחים [[מצרים]] בכפר [[זירעין]] שעל התל. כפר זה שלט ב[[מלחמת העצמאות]] על הדרכים באזור. נסיון ראשון של [[חטיבת יפתח]] לכבוש את הכפר נכשל, והמקום היה למוקד קרבות בין כוחות ה[[פלמ"ח]] לבין [[צבא ההצלה]]. רק בנסיון השני, ב-[[29 במאי]] [[1948]], נכבש הכפר על ידי כוחות [[חטיבת גולני]]. על התל [[אנדרטה]] המנציחה את זכרם של חללי ה[[פלמ"ח]]. ממערב לתל קמה בסוף [[1948]] התיישבות של הכשרת הפלמ"ח אשר לחמה ב[[זירעין]], וזו הייתה ל[[קיבוץ]] [[יזרעאל (קיבוץ)|יזרעאל]].

* [[דוד אוסישקין]], "יזרעאל, מעוזם של אחאב ואיזבל", '''[[קדמוניות]]''' מ"ג, 2010, עמ' 11-2

*'''אבנים גדולות מן השמיים''', [[דובי טל]], [[מוני הרמתי]], [[רוני רייך]], הוצאת [[משרד הביטחון - ההוצאה לאור]], 1998,עמ' 44.

*'''המילון האנציקלופדי של המקרא''', [[איתן אבניאון]], הוצאת איתאב-בית הוצאה לאור, 2003.

*'''{{תנ"ך|מלכים א''', פרק כ"א.|כא}}