שמעון שקופ – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
משואר העביר את הדף שמעון שקופ לשמעון הכהן שקופ: כך מוכר במצטטיי דבריו עם כותרת ״הכהן״ |
שחזור. "הכהן" אינו חלק מהשם. |
||
שורה 1:
{{רב|
|תמונה=[[תמונה:RebiShimon.jpg|מרכז|210px]]
|כיתוב=הרב שמעון שקופ
|תאריך לידה=[[1860]] [[תר"כ]]
|תאריך פטירה=[[1939]] [[ת"ש]]
|השתייכות=[[יהדות אורתודוקסית]]
|נושאים בהם עסק= [[גמרא]], [[לימוד]]
|רבותיו= רבי [[חיים סולובייצ'יק]]
|תלמידיו= הרבנים [[אלחנן וסרמן]], [[חיים שמואלביץ]], [[שמואל רוזובסקי]], [[איסר יהודה אונטרמן]]
|חיבוריו= "שערי יושר", [[חידושי רבי שמעון יהודה הכהן]]
|}}
[[תמונה:Reb Chaim Ozer.jpg|ממוזער|שמאל|246px|הרב שקופ (משמאל) עם רבי [[חיים עוזר גרודזנסקי]]]]
ה[[רב]] '''שמעון יהודה הכהן שְׁקוֹפּ''' (בכתיב [[יידיש|יידי]]: שקאָפּ; [[תר"כ]], [[1860]] - [[ת"ש]], [[1939]]) היה [[ראש ישיבה|ראש]] [[ישיבת שער התורה]] ב[[גרודנה]]. יצר דרך ייחודית בלמדנות המזרח-אירופית הקלאסית, שבאה לידי ביטוי בעיקר בספרו "שערי יֹשר", ומתאפיינת בניתוח לוגי-משפטי של העקרונות היסודיים שבהלכה, ופחות ב[[פלפול]] מקומי.
== ביוגרפיה ==
נולד ב[[עיירה]] טורץ שב[[ליטא]] (אז ב{{ה|אימפריה הרוסית}}) בשנת [[1860]] ([[תר"כ]]). בגיל 12 החל ללמוד ב[[ישיבת מיר]] ובהיותו בן 14 עבר ללמוד ב[[ישיבת וולוז'ין]], שם היה בקבוצה קטנה ומובחרת של תלמידים שלמדו עם הרב [[חיים סולובייצ'יק]]. בהיותו כבן 20 נישא לאחיינתו של הרב [[אליעזר גורדון]]. כעבור ארבע שנים בחר בו הרב גורדון לשמש כר"מ ב[[ישיבת טלז]]. הוא לימד בישיבת טלז במשך 18 שנה ובה פיתח את תורתו החדשה שהתפרסמה בכל עולם הישיבות.
בשנת [[תרס"ב]] עזב את ישיבת טלז ועבר לשמש כרב וראש ישיבה בעירה מלטש. לאחר ארבע שנים במלטש עבר לבריינסק והקים בה ישיבה, שבה כיהן שלש עשרה שנים עד לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]].
בשנת [[תר"פ]], בהיותו בן 60, נקרא על ידי הרב [[חיים עוזר גרודזנסקי]] מ[[וילנה|ווילנה]] לעמוד בראש ישיבת שער התורה ב[[גרודנה]], שם כיהן כעשרים שנים (למעט שנה אחת שבה שהה בארצות הברית), עד לפטירתו. עקב מחלתו הוא נשאר בישיבה גם בעת כניסת [[הצבא האדום]] לעיר (בעת מלחמת [[פולין]] ו[[ברית המועצות]], [[1920]]). בשנת תרפ"ו ([[1926]]), מתוך צורך כלכלי, קיבל הרב שקופ את משרת הרבנות בעיירה פערשטאט (בפרברי גרודנא). בשנת 1928 התפרסם ספרו הגדול 'שערי יושר'. את הספר כתב בעזרת הרב קלמן שקופ (נכדו) והרב [[אהרן ישעיה שפירא]].
בשנת [[תרפ"ט]] נסע ל[[ארצות הברית]] לשנה כדי לגייס כספים עבור ישיבתו. בעת שהותו שם הוצע לו לשמש כראש [[ישיבת רבי יצחק אלחנן]] ב[[ניו יורק]]. הוא שימש שם כראש ישיבה למשך מספר חודשים, אך לבקשת [[החפץ חיים]] ורבי חיים עוזר גרוד'זנסקי הוא שב לגרודנה.{{הערה|1=[http://www.yu.edu/riets/about/mission-history/historic-roshei/shkop/ ביוגרפיה של הרב שקופ], אתר [[ישיבה יוניברסיטי]].}} הוא ניסה למצוא משרה בישיבות בארץ ישראל, בין השאר [[ישיבת עץ חיים]] ו[[ישיבת מרכז הרב]], אך ללא הצלחה{{הערה|1=שמריה גרשוני, [http://www.shaalvim.co.il/torah/maayan-article.asp?id=333 "עד אשר אמצא מקום במשכנות לאביר יעקב: רבי שמעון שקופ זצ"ל וכהונת ראש ישיבת 'מרכז הרב' – מסורות ועובדות"], [[המעיין (כתב עת)|המעיין]], תשרי תש"ע, עמ' 79-96.}}.
הכרתו בעולם התורה הייתה רבה, דבר שהתבטא בהוצאת 'ספר היובל' עוד בחייו (תרצ"ו), שבו כתבו כמה מחשובי הרבנים בעולם (בהם הרב [[חיים עוזר גרודזנסקי]])<ref>'''ספר היובל לכבוד רבי שמעון יהודה הכהן שקופ''', [[וילנה|ווילנא]] : דפוס ד. קריינעס, תרצ"ו.</ref>.
הרב שקופ נותר בישיבת שער התורה בגרודנה, ביחד עם קומץ תלמידים, אף לאחר פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], לאחר שרוב התלמידים ברחו לווילנה<ref>בספר תולדות אנשי שם מסופר שהוא עבר לווילנה עם הישיבה ושם, לאחר שהקומוניסטים השתלטו על ליטא הוא נפטר לאחר כינוס בעניין המשך קיום הישיבה. אולם הקומוניסטים השתלטו על וילנה רק ביוני 1940, לאחר פטירתו. על כן יש לדבוק בגרסה של הרב קולודצקי שהרב שקופ כלל לא הגיע לווילנה ונפטר בישיבה. פטירתו בביתו בגרודנה גם מתוארת בדברי הפתיחה בקונטרס 'שעורי תורה' שיצא על ידי תלמידו הרב יצחק אפשטיין, וכך גם ב[http://yizkor.nypl.org/index.php?id=2161 אנציקלופדיה של גלויות: גרודנה - גראדנע], טור 330.</ref>. ביום [[ט' בחשוון]] [[ה'ת"ש | ת"ש]] ([[1939]]) הספיק הרב שקופ להשמיע דבריו בפני אסיפת רבני הסביבה שהתכנסו בביתו לבקש מפיו עצה בענייני חינוך, אך נפטר לאחר מכן, באמצע [[תפילת מנחה]], בהיותו בן 80{{הערה|[http://www.jewishgrodno.com/en/tour/rabbi_shimon_shkop_s_grave/ קברו של הרב שקופ בגרודנא] באתר JewishGrodno.com]}}.
== יצירתו ודרכו בהלכה ==
הרב שקופ התאפיין בדרך לימוד מקורית, שהתאפיינה גם בתחום היצירה וגם בתחום הדידקטי.
החידוש הגדול בתחום המשפט היהודי, היה בהעברת מרכז הכובד מהפן הפוזיטיבי (שאחז בו עד כה ר' [[חיים מבריסק]]) אל הפן הנורמטיבי. בלשון בני הישיבות: בעוד שדרך לימודו של ר' חיים הוא "לא ה'פארוואס', אלא ה'וואס'" (= לא ה'למה', אלא ה'מה'), שיטתו של הרב שקופ היא בדרך "למה" ולא "מה". כמו כן היה מהראשונים ששילבו ניתוח נורמות ועקרונות משפטיים כלליים ב[[המשפט העברי|משפט העברי]]. {{הפניה לערך מורחב|שערי ישר (ספר)}} לאחר עזיבתו את ישיבת שער התורה, השקיע שמונה שנים של עבודה, להוצאת ספרו הידוע "שערי ישר", שבסופו של דבר יצא בשנת [[תרפ"ח]].<br />
בספר היובל שנדפס לכבודו בוילנא (תרצ"ו) פורסמו חידושיו בענייני קנינים כקונטרס בשם "מערכת הקנינים".
[[חידושי רבי שמעון יהודה הכהן|חידושיו]] על המסכתות [[בבא מציעא]] ו[[בבא בתרא]], שרובם נרשמו בשנים [[תרנ"ד]]-[[תרס"ה]] ומיעוטם ב[[תרפ"א]]-[[תרפ"ט]], נדפסו אחרי המלחמה ([[תש"ז]]) ב[[ניו יורק]] על ידי בנו משה מרדכי שקופ. כתבים אלה ניצלו והוצאו במסירות נפש מתוך גבולות [[ברית המועצות]] על ידי תלמיד ישיבת "שער התורה" הרב [[יצחק דב קופלמן]]. בהמשך נדפסו על ידי בנו שני חלקים נוספים: על [[מסכת נדרים|נדרים]], [[גיטין]] ו[[קדושין]] (תשי"ב); ועל [[יבמות]] ו[[כתובות]] (תשט"ז). המהדורה המלאה של חידושיו, הכוללת הוספות מתוך כתבי יד אחרים, נדפסה על ידי נכדי הרב שקופ בשנת [[תשנ"ג]].
== משפחתו ==
בנו של הרב שקופ, משה מרדכי, מסר שיעורים בישיבת אביו "שער התורה" ומילא את מקומו ברבנות העיר [[גרודנה]] לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה. בתחילת המלחמה הצליח להימלט מ[[וילנא]] ל[[ארצות הברית]]. אחרי המלחמה עסק בהוצאת כתבי אביו.<br />
בתו של הרב שקופ חנה, [[נישואים|נישאה]] ל[[שרגא פייבל הינדס]]; בתם היא [[פייגה אילנית]] (בילדותה: הינדס) מקיבוץ [[גן שמואל]], [[חבר כנסת|חברת הכנסת]] הראשונה מטעם תנועת [[מפ"ם]]; שלאחר מות אימה גדלה אצל סבה, הרב שקופ. במשך השנים הרב שקופ ניהל קשר מכתבים עם נכדתו, למרות שזו [[חילוני|לא שמרה על אורח חיים דתי]]; בין השאר בעת נישואיה לשלמה אילן, אדם חילוני מ[[השומר הצעיר]], כתב לה סבה [http://hazofe.co.il/web/katava6.asp?Modul=24&id=29326&Word=&gilayon=2235&mador=]:
{{ציטוט|תוכן="הנני גם אני למלא חפץ לב. ולב כל אוהבכם, להגיש אליכם ברכת אב זקן, אברך אתכם מקרב ולב שתהא אגודתכם שלמה, וכשמו "שלמה" כן ישפיע העליון על שלמה ופייגא שיהיו שלמים בריאים וקיימים בגופם וברוחם, לבנות בית בכרם ד' צבאות לברכה ולתפארת, ודור ישרים מהם יבורך. וכאשר נכדתי פייגא תחי' הביאה לי מנחת ביכורים מארץ הקדושה, לשמחני בנשואיה כן אזכה בחיי עוד לשמוח בנישואי יתר נכדי ולראותם מוצלחים בחייהם, ונושאי דגל היהדות ברוח ישראל סבא, כעתירת אוהבם מברכם ב[[ברכת כהנים|ברכה משולשת]], שמעון יהודא הכהן שקאפ". }}
נינו של הרב ובנה של פייגה אילנית הוא [[אורי אילן]], לוחם צה"ל שהתאבד בשבי הסורי כדי לא להסגיר סודות מדינה.
[[קובץ:RebShimon.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי שמעון שקופ]]
בנו של הרב שקופ, אליעזר זלמן, הוא אביה של ד"ר [[שושנה שקופ-פרנקל]], ה[[רופא]]ה ה[[כירורג]]ית הראשונה ב[[ארץ ישראל]], ששימשה יו"ר ארגון הרופאות בישראל.
== מתלמידיו ==
{|
|- valign="top"
|
* הרב [[אלחנן וסרמן]]
* הרב [[משה אביגדור עמיאל]]
* הרב [[שמואל רוזובסקי]]
* הרב [[חיים שמואלביץ]]
* הרב [[ישראל זאב גוסטמן]]
* הרב [[זאב ויין]]
* הרב [[איסר יהודה אונטרמן]]
|
* הרב [[זלמן רוטברג]]
* הרב [[מרדכי יודלביץ]]
* פרופסור [[שמחה אסף]]
* הרב [[מאיר בר-אילן]]
* השר [[חיים משה שפירא]]
* הרב [[צבי שרגא גרוסברד]] מנכ"ל [[החינוך העצמאי]]
* הרב [[משה רוזנשטיין]]
|
* [[אברהם הרצפלד]]
* פרופסור [[בן ציון דינור]]
* הרב [[יהודה קולודצקי]]
* הרב [[צבי מגנצא]]
* הרב [[יצחק דב קופלמן]]
* הרב [[צבי מרקוביץ]]
* הרב אברהם יעקב [[זיידל אפשטיין]], ראש [[ישיבת רבנו יעקב יוסף]] בניו יורק
* הרב [[אליהו אליעזר מישקובסקי]], ראש ישיבת [[כנסת חזקיהו]]
|}
==חיבוריו ושיעוריו==
* ''' שערי ישר''', חקרי הלכות בדיני הספקות, רובא וחזקה ובדיני עדות, [[תרפ"ח]]
* '''חדושי רבי שמעון יהודא הכהן''' – סדרת ספרים על מסכתות [[סדר נשים]] ו[[סדר נזיקין|נזיקין]], קונטרס בענייני שליחות, מערכת הקניינים (לראשונה נכלל ב"ספר היובל"), קונטרס בענייני שעבוד, גדרי קניין כסף. הספרים יצאו לאור לראשונה על ידי בנו הרב משה מרדכי שקופ החל משנת [[תש"ז]]. מהדורה חדשה ומלאה: [[ניו יורק]], [[תשנ"ג]]
* '''שעורי רבי שמעון יהודה הכהן''' - נשים-נזיקין, נכתב על ידי יעקב צבי מאזעסאן, [[תשל"ד]]
* '''שעורי תורה''' - שבעה שיעורי תורה על [[מסכת נדרים]] מתקופת טלז, יצא לאור על ידי תלמידו הרב יצחק עפשטיין, [[ירושלים]], [[תש"ה]] (מהדורת צילום נוספת בשנת [[תשכ"ז]]). השיעורים יצאו במסגרת ניסיון של הרב אפשטיין להוציא לאור סדרה רחבה יותר של שיעורי הר"ש שקאפ שהיו בידו וכן בידי תלמידים אחרים, אך כוונה זו לא התממשה לבסוף.
* '''יד כהן''' - שיעורים בסדר נשים, נכתבו על ידי תלמידו יהודה דב רזניקוב מ[[דרום אפריקה]], [[ירושלים]], [[תשס"ד]]
* '''שעורי רבי שמעון יהודה הכהן שקאפ''' - על מסכת [[בבא מציעא]], נכתבו על ידי תלמידו הרב אליעזר שושן, יצא לאור על ידי הרב חיים איידלס, [[תל אביב]], [[תשס"ט]]
== לקריאה נוספת ==
* משה מרדכי אידלעוויץ, תלמידים ומוקירים (עורכים), '''ספר היובל - לכבוד הגאון רבי שמעון יהודא הכהן שקאפ (שליט"א)''', [[וילנה]], [[תרצ"ו]]. הוצאה חדשה: [[הוצאת נצח]], [[בני ברק]], [[ה'תשל"ג]]
* [[אהרן סורסקי]], '''רבי שמעון ותורתו''' - קורות חייו ושיטתו התלמודית, [[בני ברק]], [[תשל"ג]]
* חיים שלמה רוזנטל, '''תורה יבקשו מפיהו''', הוצאה עצמית, [[ירושלים]], [[ה'תש"ס]]
* [[הרב שג"ר]], '''בתורתו יהגה - לימוד גמרא כבקשת אלוקים''', הוצאת מכון כתבי הרב שג"ר, התשס"ט, בפרק 'דרך אחרת בלמדנות - ר' שמעון שקאפ ושיטת טלז'.
== קישורים חיצוניים ==
* {{HebrewBooks||שערי ישר חלק ראשון|20983}}
* {{HebrewBooks||שערי ישר חלק שני|20984}}
* [http://www.aishdas.org/asp/ShaareiYosher הקדמה ל"שערי יושר"] עברית נמצא אחרי האנגלית
* [http://www.hazofe.co.il/%5Cweb%5Cnewsnew%5Ckatava6.asp?Modul=24&id=43412&Word=&gilayon=2687&mador= הרב יהודה קולודצקי ז"ל - דברים לזכרו, רפאל בנימין פוזן], הצופה, 24 במרץ 2006, הרב קולודצקי מספר על הרב שקופ
* [[הרב אליעזר מלמד]], [http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=14714 מבחן הקבלה של רבי שמעון שקופ]
*[http://www.hebrewbooks.org/root/data/pdfs/CPCR/084toldosansheishemmcc.pdf תולדות אנשי שם, חלק א', ניו יורק, תש"י], עמודים 143-144
* [http://www.daat.ac.il/DAAT/chinuch/mosdot/shaar-2.htm הרב זעליג עפשטיין, ישיבת "שער התורה" בגרודנה]
* {{HebrewBooks||ספר היובל לכבוד הרב שקופ|22056}}
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{אחרונים}}
{{מיון רגיל:שקופ, שמעון}}
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת וולוז'ין]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות ליטאים במזרח אירופה]]
[[קטגוריה:רבנים ליטאים]]
[[קטגוריה:רבנים בלארוסים]]
[[קטגוריה:משפחת שקופ|*]]
[[קטגוריה:משפחת אליעזר גורדון]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבת טלז]]
| |||