חטיפת נחשון וקסמן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ביטול גרסה 14771922 של 95.86.82.158 (שיחה) הפרת זכויות יוצרים |
Marloweperel (שיחה | תרומות) |
||
שורה 23:
ב-[[9 באוקטובר]] [[1994]] המתין וקסמן ב[[צומת הטייסים]] שליד [[יהוד]] ל[[טרמפ]] שייקח אותו לבית של ידידה שלו ב[[רמלה]]. הוא עלה למכונית ובה ארבעה מחבלים מארגון חמאס, אשר התחפשו ל[[מתנחל]]ים [[יהודים]]. המחבלים לקחו את וקסמן ל[[ביר נבאללה]] שמצפון ל[[ירושלים]] כ[[בן ערובה]]. למחרת יום חטיפתו העבירו החוטפים ל[[רצועת עזה]] [[קלטת וידאו]] שבה צולם וקסמן כש[[אקדח]] מוצמד לרקתו, מבקש מ[[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] [[יצחק רבין]] שישחרר את השייח' [[אחמד יאסין]] ועוד 200 [[אסיר ביטחוני|אסירים ביטחוניים]]. לפי המסר שהעביר וקסמן, אם לא תיכנע [[ישראל]] לדרישה, [[הוצאה להורג|יוציאו אותו להורג]] ביום שישי בשעה 20:00.
הקלטת הופצה ברצועת עזה במטרה להקשות על צה"ל באיתור מיקומו האמיתי של וקסמן, ואכן [[אמ"ן|גורמי המודיעין]] השקיעו מאמצים לאתרו ברצועה ללא הצלחה ובכך התבזבז זמן יקר בניהול האירוע. רק ביום שישי, [[14 באוקטובר]] [[1994]], איתר ה[[שב"כ]] את הבית שבו הוחזק וקסמן, ב[[ביר נבאללה]] לאחר שנתפס נהג המכונית שבאמצעותה נערכה החטיפה. בעמדת הפיקוד שהו בעת הפעולה הרמטכ"ל, [[אהוד ברק]], סגנו, [[אמנון ליפקין-שחק]], [[ראש אמ"ן]], [[אורי שגיא]], [[אלוף פיקוד מרכז]] [[אילן בירן]], [[ראש השב"כ]], [[כרמי גילון]], ומפקד [[אוגדת איו"ש]], [[שאול מופז]] אשר פיקד על המבצע<ref>[[דרור מורה]], "'''שומרי הסף'''", הוצאת [[ידיעות ספרים]], תל אביב, [[2014]], עמודים</ref>. בעקבות המידע המודיעיני שהשיגו אנשי ה[[שב"כ]] בחקירת הנהג, הוצגו למופז שתי תוכניות פריצה לבית המחבלים, האחת של ה[[ימ"מ]] והאחרת של סיירת מטכ"ל. העובדה מפקד הימ"מ שהה באותה עת בחו"ל הביאה את מופז, בעברו סגן מפקד סיירת מטכ"ל, לבחור בזו שהציעו לוחמי סיירת מטכ"ל<ref>{{nrg|בן כספית|לא רק ברק אוהב לחגוג בנסיעות עבודה לחו"ל|954/505|17 באוקטובר 2009||1|1}}.</ref>
בשעה 19:15, עם רדת החשיכה, יצא כוח חילוץ של [[סיירת מטכ"ל]], בפיקודם של [[שחר ארגמן]], מפקד היחידה, ו[[רס"ן]] מיכאל כפרי, ו[[צוות (צבא)|צוותי]] ה[[לוחם|לוחמים]] בפיקודם של [[סרן]] [[ניר פורז]], סרן [[ליאור לוטן]] ו[[ניצן אלון]], לעבר הבית. במהלך שהות הסיירת במקום נצפה אחד ממשתפי הפעולה עם החוטפים כשהוא נכנס לבית ויוצא כעבור כעשרים דקות. לאחר יציאתו נעצר משתף הפעולה, נחקר ומסר שוקסמן מוחזק בחיים. בשלב זה הוחלט לתת לסיירת מטכ"ל את הפקודה לפרוץ אל הבית. הכוח פרץ לבית במהירות תוך ניצול גורם ההפתעה. על פי ספרו של ראש השב"כ דאז [[כרמי גילון]], "שב"כ בין הקרעים", עקב שימוש במטען חלש מדי לפריצת דלתות הברזל של הבית, התעכבה הפריצה לחדר שבו הוחזק וקסמן, בקומה השנייה של הבניין<ref>[[אביחי בקר]], "'''נחטף ישראלי מה עושים?'''", [[הארץ]], {{כ}} 09.02.2001.</ref>. מיד כשנשמע הפיצוץ בדלת ירה אחד המחבלים שבעה כדורים בוקסמן, אחד בראשו ושישה בחזהו, והרגו.
| |||