פרא פרסי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
רלוונטי למין ולא לתת המין
שורה 1:
|מין=#הפניה [[פרא]]
{{מיון|
|שם=פרא פרסי
|תמונה=[[תמונה:Pere-Parsi001.jpg|250px]]
|ממלכה=[[בעלי חיים]]
|מערכה=[[מיתרניים]]
|מחלקה=[[יונקים]]
|סדרה=[[מפריטי פרסה]]
|משפחה=[[סוסיים]]
|סוג=[[סוס (סוג)|סוס]]
|תת-סוג=[[חמור (תת-סוג)|חמור]]
|מין=[[פרא]]
|תת-מין='''פרא פרסי'''
|שם מדעי=Equus hemionus onager
|שימור=שימור CR
}}
[[קובץ:Persian onagers Negev Mountains 1.jpg|שמאל|300px|להקת פראים בהר הנגב|ממוזער]]
'''פרא פרסי''' ([[שם מדעי]]: ''Equus hemionus onager'') הוא [[תת-מין]] של ה[[פרא]]. הוא גדול במעט מה[[פרא סורי|פרא הסורי]], שהוא הקטן בתת-מיניו של ה[[פרא]].
 
ב-[[1968]] הובאו מ[[איראן]] 11 פרטים ל[[ישראל]] בתמורה ל-20 [[צבי ארץ ישראלי|צבאים ישראליים]] מאוספו הפרטי של [[אורי צאן]] בחדרה. העדר שוחרר ב[[חי בר]] [[יטבתה]] והתאקלם בהצלחה רבה. תהליך ההשבה לטבע החל בשנת [[1982]] בקרבת [[עין סהרונים]] ב[[מכתש רמון]], ובתוך עשור שוחררו 14 זוגות פראים החיים על שטח המשתרע על פני 3,500 קמ"ר. כתוצאה מריבוי טבעי ושחרורים נוספים של פראים שהובאו מן החי בר גדלה אוכלוסיית הבר ופרויקט השבת הפראים לטבע הוכתר בהצלחה. נכון לתחילת 2009, מעריכים כי יש כ-200 פראים הנמצאים בשטח שבין [[עזוז]] ו[[בקעת סיירים]]‏‏{{הערה|1=‏התפרסם בכתבה הקצרה "חילוץ פרא", מקומון "זמן הנגב", 06-02-2009‏}}.
 
אויבם העיקרי בחיי הבר בארץ ישראל הוא ה[[זאב מצוי|זאב המצוי]] אשר עשוי לטרוף את העיירים. כדי ללמדם להיזהר, נוהגים להרתיע את העדר בעזרת כלבים.
 
אורך ההיריון הוא 13 חודשים והנקבות ממליטות בממוצע אחת לשנתיים, אם כי קיימים גם מקרים בהם הנקבה מתעברת שוב מיד לאחר ההמלטה. העייר יונק מאמו כ-10 חודשים וממשיך להיות תלוי בה עוד כחודשיים לאחר מכן. בגיל שנתיים עוזב העייר את העדר ומצטרף לעדר הזכרים. הנקבה הצעירה נשארת תמיד בעדר אמה.
 
כסותו של הפרא הפרסי מתאימה למדבריות אסיה בהם שוררים חום בקיץ וקור בחורף. בחורף הוא מגדל שיער חום עבה וצפוף ובקיץ שערו הופך לקצר ובהיר.
 
בעבר היה נפוץ בארץ [[פרא סורי]] שנכחד כליל מן העולם בראשית [[המאה ה-20|המאה העשרים]] ובמקומו הובא מאיראן הפרא הפרסי.
 
נקבות הפראים חיות ב"עדרי הרמון" שמונהגים בידי זכר אחד והפראים הזכרים חיים ב"עדרי רווקים",בבוא הזמן פרא רווק קורא תיגר על הפרא המנהיג "עדר הרמון" ואם עולה בידו לנצח אותו הוא תופס פיקוד על עדר ההרמון.
הקרבות בין הזכרים אכזריים מאד ולפעמים נגמרים במוות. הפראים נלחמים בפרסות ובשיניים, כשכל אחד מנסה לנשוך את צוואר יריבו. הפרא המפסיד בורח, המנצח רודף אחריו, תופס בשיניו את זנבו ועוצר, הפרא המפסיד ממשיך לברוח, וזנבו נתלש ונשאר בפי הזכר המנצח. כך לפעמים אפשר לראות בעדרי רווקים זכרים חסרי זנב.
 
== לקריאה נוספת ==
*[[אורי צאן]], '''חלום שהתגשם, עולם החי של ארץ התנ"ך "חי-בר"''', עמ' 73, הוצאת אר-אין, 1990
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Equus hemionus onager}}
 
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:סוסיים]]