יהודה אלקלעי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Felagund-bot (שיחה | תרומות)
בוט - מחליף 'פיתרון' ב'פתרון'
אין תקציר עריכה
שורה 43:
'''רבי יהודה בן שלמה חי אלקלעי''' ([[1798]]-[[1878]]) - [[רב]] ספרדי, מ[[מבשרי הציונות]] המדינית והדתית המעשית.
 
נולד ב[[סרייבו]], וגדלשב[[יוגוסלביה]] ועלה ארצה בגיל 11. בשנת 1825 הוסמך כרב ב[[ירושלים]]., רבוכתלמידו היהשל רביר' [[אליעזר פאפו]], ה"[[פלא יועץ]]", ונשלח לשמש רב בזמלין, יוגוסלביה.
 
בגיל 27 חזר ל[[סרביה]] לשמש שם כרב, ובהשפעתבהשפעת [[עלילת דם|עלילת הדם]] בדמשק ב-[[1840]] פרסם ספרו "מנחת יהודה", דברי דרשנות ששזורה בהם קריאה לעלייה ארצה. לרעיון זה ניסה לגייס מאוחר יותר, ללא הצלחה, את חברת [[כל ישראל חברים]].
 
הוא לא הסתפק ברקימת חזון, אלא תיכנן תוכניות מעשיות לפרטיהן. דיבר על תחיית הלשון ה[[עברית]], על פנייה ל[[שליטי האימפריה העות'מאנית|סולטן התורכי]] ולמעצמות, על הקמת מסגרת מארגן ליישוב הארץ ועל הקמת בנקים שירכזו הון פרטי לפיתוח הקרקעות. בכתביו הלין על חוסר המעשיות שבו לוקים המדברים על ציון:
:"ואפילו כשאנו דורשים בנחמות ויעודי הגאולה בשוב ה' את שיבת ציון - היינו כחולמים, וכל אחד מתאר הגאולה כאשר עולה בדמיונו, איש כפתרון חלומו...".
 
לאורך כל המאה ה-19, גם אם לא במספרים גדולים, הגשימו תלמידיותלמידי שליהודה אלקלעיביבאס ותלמידיוממשיך יהודהדרכו ביבאסר' אלקלעי את משנתם המדינית של רבותיהם ועלו ליפו מרחבי האימפריה העותומנית, צפון אפריקה והקהילות הספרדיות במרכז אירופה. ביפו פרנסו עצמם, הכינו את התשתית המוסדית ([[מקוה ישראל]] הוקמה ע"י קהילת יפו בשיתוף עם [[כל ישראל חברים]]) והכלכלית לקליטת יהודי מזרח אירופה שהגיעו לקראת סוף המאה, ולא נפלו לנטל על קהילות המוצא שלהם בפזורה, כאחיהם בני [[היישוב הישן]].
במהלך שנות ה-50 של המאה ה-19, במסגרת נסיונותיו לגייס את המעצמות האירופאיות ונגידי היהודים לתמיכה בתוכניתו המדינית, ערך מסע ב[[צרפת]], [[אנגליה]] ו[[גרמניה]], ואף העלה את משנתו המדינית בספר "גורל לה'". בספר שיצא בשלוש מהדורות ואף תורגם לאנגלית, ר' אלקלעי פורס לראשונה תוכנית ציונית-מדינית ריאלית ומפורטת להקמת בית לעם יהודי בא"י, הכוללת את כל היסודות הפוליטיים והארגוניים שעלו 50 שנה מאוחר יותר בספרו של [[הרצל]], [[מדינת היהודים]]. סביר להניח שעיניו של הרצל שזפו את דפי "גורל לה'" והוא הפנים את הרעיונות שהועלו בו, יען כי אביו של הרצל היה תלמידו וסייע בהדפסת ספריו של ר' אלקלעי בעירם זמלין וסבו היה התוקע בשופר בבית הכנסת של ר' אלקלעי.
 
במהלך שנות ה-50 של המאה ה-19, במסגרת נסיונותיו לגייס את המעצמות האירופיות ונגידי היהודים לתמיכה בתוכניתו המדינית, ערך מסע ב[[צרפת]], [[אנגליה]] ו[[גרמניה]].<br />
 
בשנת [[1874]] עלה לארץ, התיישב תחילה ב[[יפו]] ולאחר מכן ב[[ירושלים]] וניסה לעודד את רעיון [[שיבת ציון]] ולשם כך התפלמס עם רבני [[היישוב הישן]].