פזמון ליקינתון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yoav Nachtailer (שיחה | תרומות)
מאין תקציר עריכה
שורה 40:
בחציו הראשון של השיר ההתרחשות כולה היא בעולם הטבע; רק בבית ג' מופיע לראשונה הדובר, האנושי, שבבית האחרון מתברר כי הוא ה[[אם (משפחה)|אֵם]]. זמן ההווה של השיר הוא ה[[לילה]], והעתיד הוא [[יום]] המחרת. הלילה נמשך לאורך שלושת בתיו הראשונים, הקודמים לפריחת הפרח. המוזיקאית והמחנכת [[צפירה יונתן]] הציעה שלפני שמפציע היום, קיים "חשש סמוי שאולי לא ייפתח הפרח ועלעליו יישארו סגורים" (וראו בהקשר זה על [[#הריאליה שביסוד השיר|הריאליה שבה מעוגן השיר]], להלן) – "אבל הכל בא על מקומו עם אור היום. הפרח נפתח, וגם הלב נפתח ושר";{{הערה|שם=יונתן, פרח לאור-ירח, הורים וילדים 15}} ההתרחשות מסתיימת ב[[סוף טוב]] {{אנ|Happy ending}}.
 
השיר בנוי מארבעה [[בית (שירה)|בתים]] זהֵי אורך ו[[משקל (שירה)|משקל]]: בתים קווינטטייםמחומשים (בני חמישה [[טור שירי|טורים]] {{אנ|Verse (poetry)}}) במשקל 11–11–7–7–11 [[הברה|הברות]]. ה[[חריזה]] תואמת את המשקל (א–א–ב–ב–א; והמילה האחרונה בטור הראשון חוזרת תמיד בסוף הטור האחרון). ישנן [[חזרה (אמצעי ספרותי)|חזרות]] בראש כל בית ובסופו, היוצרות מסגרת לבית ומבליטות את אחדותו. בשיר מבנה [[סימטריה|סימטרי]] נוסף, היוצר [[רפרן|רֶפְרֵן]] של מילה אחת: בכל טור שלישי שבכל בית חוזר שם הפרח, "היקינתון", ובטור שלאחריו חוזר החֶרֶז {{כ|ימינה=כן}}''-on'': "הקטֹן" / "בששון" / "הפזמון"; באופן זה מודגש הרעיון המרכזי בשיר.{{הערה|חובב, '''יסודות בשירת הילדים''' (1986), עמ' 351.}} חזרה נוספת היא על ה[[שורש (שפות שמיות)|שורש]] פר"ח, המופיע בכל אחד מבתי השיר. בבית האחרון מתברר כי הפרח חולק את צבעו עם הלבנה. הצבע הוא ראיה נוספת לקשר שבין הצמח, מוקד השיר, לבין הלבנה, שהניעה את ההתרחשות בשיר; ובנוסף, הוא כורך את הבית האחרון של השיר בתחילתו (הלבנה הופיע בשורה הראשונה).
 
לדברי לאה חובב,