הקרב על הבליטה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מקור מודרני אמין יותר. |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 371:
====הלחימה של צוות קרב פייפר====
{{הפניה לערך מורחב|צוות קרב פייפר בקרב על הבליטה}}
במקביל למערכה סביב רכס אלסנבורן באגף הצפוני של ארמיית הפאנצר השישית, התנהלה גם לחימה עזה באגף הדרומי של דיטריך, שם פעלה דיוויזיית הפאנצר ס"ס הראשונה. לקראת המתקפה בארדנים חולקה הדיוויזיה לארבעה צוותי קרב ניידים ("קמפגרופה"). צוות קרב פייפר, שנקרא על שם מפקדו [[יואכים פייפר]], נועד להוביל את מתקפת הדיוויזיה, ולהוות את כוח החוד של ארמיית הפאנצר השישית כולה, ולכן היה החזק מכולם, וכלל כמעט את כל הכוח המשוריין של הדיוויזיה (למעט תותחי הסער שלה).
היה זה כוח נייד רב עוצמה ומצויד במיטב הציוד הצבאי הגרמני, שכלל מרכיבים מכל החיילות. לפי תוכנית המתקפה, כוחו של פייפר היה אמור לנצל את הבקעת החזית האמריקאית על ידי כוחות החי"ר הגרמניים, כדי לפתוח בתנועה מהירה מערבה לעבר נהר המאז בשעות הבוקר של היום הראשון למתקפה. אולם פקקי תנועה קשים וכישלון דיוויזיית הצנחנים ה-3 להבקיע את החזית האמריקנית באזור פרצת לוסהיים גרמו לעיכוב של 24 שעות בלוח הזמנים של צוות קרב פייפר. הוא החל בתנועתו לעומק השטח האמריקני רק ב-17 בדצמבר בבוקר. לאחר שכבש הכוח את הכפר הונספלד , סטה פייפר צפונה מנתיב התקדמותו המתוכנן לעבר בולינגן, שם נמצא מצבור אספקה אמריקאי גדול. הגרמנים תפסו שם כמות גדולה של דלק, ותדלקו מחדש את הטנקים וכלי הרכב שלהם, ולאחר מכן חידשו את התקדמותם מערבה. במהלך ה-17 בדצמבר התקדם צוות קרב פייפר לעומק כ-50 ק"מ מקו ההתחלה שלו, ההתקדמות העמוקה ביותר שהושגה על ידי הכוחות הגרמניים בארדנים במהלך אותו יום, והגיע עד לפאתי סטוואלו, מרחק של כ-70 ק"מ מיעדו הראשוני על נהר מז.
| |||