מודלים של תורשה, סביבה והתפתחות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Nmizr (שיחה | תרומות)
Nmizr (שיחה | תרומות)
שורה 6:
מודל התפתחותי שפותח על ידי סקר ומקרטני <ref>{{צ-מאמר|מחבר=Scarr, S. and K. McCartney|שם=. How People Make Their Own Environments: A Theory of Genotype Environment Effects,|כתב עת=Child Development, Vol. 54, No. 2 (Apr.,), pp. 424-435, 1983}}</ref>המתייחס אל ה[[גן (ביולוגיה)|גנים]], הסביבה והאינטראקציה ביניהם, כמרכיבים בתהליך ההתפתחותי של האדם. על פי המודל, שונות ב[[גן (ביולוגיה)|גנוטיפ]] (מטען גנטי) משפיעה על שונות ב[[פנוטיפ]] (הביטוי של הגן) גם באופן ישיר וגם באופן עקיף על ידי ההתנסויות הסביבתיות. על פי המודל, הגנוטיפ של ההורה (Gp) קובע את הגנוטיפ של הילד (Gc) שמשפיע על הפנוטיפ של הילד (Pc). כלומר, תכונותיו הנצפות של הילד (Pc), הנם פונקציה של הגנוטיפ (Gc) ושל הסביבה בה הוא גדל (Ec). יחודו של המודל הוא בכך שגם הפנוטיפ של הילד (Pc) וגם הסביבה (Ec) בה הוא גדל, מושפעים מהגנוטיפ של הילד (Gc). במודל מתוארים 3 סוגי קשרים של גנים-סביבה: 1. ''קשר פאסיבי''- הפרט הוא פאסיבי, יש קורלציה בין המטען הגנטי המועבר על ידי ההורים הביולוגים לסביבה בה הפרט גדל. 2. ''קשר מעורר'' (Evocative)- הפרט מעורר את הסביבה להגיב אליו בהתאם לגנוטיפ שלו. 3. ''קשר אקטיבי''- הפרט בוחר את הסביבה שלו באופן אקטיבי. המודל מתייחס לכך שהשפעות הסביבה על הפרט משתנות במהלך ההתפתחות: ההשפעה של דפוס הקשר הפאסיבי יורד במעבר מהינקות להתבגרות לטובת עלייה בדפוס הקשר האקטיבי. בנוסף, השפעת הגנוטיפ  על הסביבה עולה עם ההתפתחות והמעבר מקשר פאסיבי לקשר אקטיבי.
=== מודל מערכתי-אקולוגי ===
[[קובץ:Cicchetti and valentino, 2006.jpg|alt=מתוך: שגיא-שורץ, א. וג'יני, מ. מעגלי ביטחון רגשיים-חברתיים בין לילדים למורים במסגרות חינוך. פ. ש. קליין וי. ב. יבלון )עורכים(, ממחקר לעשייה בחינוך לגיל הרך )עמ' 67-88(: היזמה למחקר יישומי בחינוך, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, ירושלים, 2008|ממוזער|2006,Cicchetti and valentino]]המודל המערכתי-אקולוגי של קישטי וולנטינו <ref>{{צ-מאמר|מחבר=Cicchetti, D., & Valentino, K.|שם=An ecological transactional perspective on child maltreatment: Failure of the average expectable environment and its influence upon child development|כתב עת=Developmental psychopathology, 3, 129-201, 2006}}</ref> מהווה גרסה עדכנית למודל הביו אקולוגי של ברונפנברנר{{אנ|Ecological systems theory}} <ref>{{צ-מאמר|מחבר=Bronfenbrenner, U.|שם=The Ecology of Human Development: Experiments by Nature and Design.|כתב עת=Cambridge, MA: Harvard University Press. (ISBN 0-674-22457-4) ,1979}}</ref>. המודל מציג  ארבע מערכות שונות המרכיבות את הסביבה של הפרט. 1)מערכת המאקרו (macro) - מערך האמונות והערכים התרבותיים המשפיעים על הפרט ומשפחתו 2) מערכת האקסו (Exso) - הסביבה הקהילתיית, החינוכית והחברתית שבה הפרט גדל 3) מערכת המיקרו (Micro) -גורמים תוך–משפחתיים -מערכות יחסים בתוך המשפחה 4) מערכת ההתפתחות ההאישית אונטוגנית (Ontogenic) - גורמים הקשורים בפרט באופן ישיר. המודל כולל שני מרכיבים נוספים : א. גורמי סיכון -גורמים המעצימים (חPotentiating) את הסיכוי לסיכון התפתחותי ב. גורמי מגן- גורמים מפצים (Compensatory) המקטינים את  הסיכוי לסיכון התפתחותי. גורמי הסיכון וגורמי המגן יכולים להיות חולפים או מתמשכים ולהשתנות במהלך ההתפתחות. המודל מתייחס למאזן הכולל של גורמי הסיכון וגורמי המגן השונים הפועלים על הילד ולהשפעתם על התפתחות הפרט לאורך זמן. לתהליכים  המתרחשים במערכות אקולוגיות קרובות יותר לילד (מרמת המאקרו אל ההקשר האונטוגני) יש השפעה גדולה יותר על התפתחות הפרט אולם תהליכים אלה פועלים באופן מורכב וכוללים יחסי גומלין גם בתוך המערכות השונות.
 
=== מודל של תלות הדדית (Interdependence) בין גנים לסביבה GxE ===