סוסיא (כפר פלסטיני) – הבדלי גרסאות

ב[[סקר הכפרים 1945 בארץ ישראל|סקר הכפרים]] שנערך על ידי ממשלת [[המנדט הבריטי]] בשנת [[1945]], אין אזכור לשם סוסיא בנפת חברון.{{הערה|1=[http://www.archive.org/stream/surveyofwesternp03conduoft#page/414/mode/2up הדף בסקר העוסק בנפת חברון]מקור}} בשנת 1982 דיווחה [[פליאה אלבק]] על הימצאות הכפר סביב [[סוסיא (יישוב עתיק)|חורבות בית הכנסת העתיק]] וכי "על אדמת חירבת סוסיא יש רישום ב[[מרשם המקרקעין]] לפיהן אדמה זאת, בשטח של כשלושת אלפים [[דונם]] היא בבעלות פרטית של בעלים ערבים רבים".{{הערה|פליאה אלבק, איתור אדמות סוסיה, משרד המשפטים, 10 ביוני 1982, [http://rhr.org.il/heb/2012/06/7634/ נזכר כאן].}} יעקב חבקוק כותב בספרו '''חיים במערות הר חברון''' (1984), בטקסט לתמונה של שרידי התאר הקדום ח'רבת סוסיא: "רועים ופלאחים פוקדים את הח'ירבה עם גשם ראשון, ומשתכנים במערות שבמקום עד האביב". מאידך, יעקב ארליך, מודד ו[[שמאי מקרקעין]] שסימן את אדמות האתר הארכאולוגי, העיד כי השטח לא היה מיושב בקיץ 1984: "כמודד במקצועי, סימנתי בקיץ 1984 את אזור האתר הארכיאולוגי בסוסיא לצורך הכרזתו כאדמת מדינה. ביכולתי להעיד שבזמן סימון השטח לא גרו בו ערבים כלל -לא בבתים, לא בשוחות, ולא במערות".{{הערה|מקור ראשון, אוגוסט 2015}}