הלל פורסטנברג – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הוספת מידע והערות שוליים |
הוספת קישורים פנימיים |
||
שורה 5:
=== ילדותו ===
הלל פורסטנברג נולד ב-[[29 בספטמבר]] [[1935]], ב[[ברלין]], בירת [[גרמניה הנאצית]] בה [[אדולף היטלר]] כיהן בשלטון מזה כשנתיים. בתקופה זו גילו יהודים רבים כי אפשרויות היציאה מגרמניה הולכות ומתמעטות במהירות. במקום להילכד בגרמניה כמו משפחות רבות אחרות, היטיבה ההשגחה העליונה עם משפחת פרוסטנברג וגירשה אותם מגרמניה, היות וסבו וסבתו של הלל לא היו אזרחי המדינה. <ref name=":1">{{קישור כללי|כתובת=https://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/6390|הכותב=|כותרת=ערוץ-7: הלל פורסטנברג|אתר=|תאריך=}}</ref>
לאחר גירושם מגרמניה, הלל ומשפחתו שהו
=== לימודיו ===
למרות התנאים הכלכליים הקשים, כבר בצעירותו הוכר כישרונו הרב במסגרת לימודיו ב[[ישיבה יוניברסיטי]], שכללו לימודי קודש ולימודי מתמטיקה.<ref name=":0" /> הלל סיים את לימודי התואר הראשון והשני בגיל 20, ב[[ישיבה יוניברסיטי|ישיבה יוניברסיטי.]] בתקופה זו מצא את הוכחתו הטופולוגית המקורית ל[[קיומם של אינסוף מספרים ראשוניים#.D7.94.D7.94.D7.95.D7.9B.D7.97.D7.94 .D7.94.D7.98.D7.95.D7.A4.D7.95.D7.9C.D7.95.D7.92.D7.99.D7.AA .D7.A9.D7.9C .D7.A4.D7.95.D7.A8.D7.A1.D7.98.D7.A0.D7.91.D7.A8.D7.92|קיומם של אינסוף מספרים ראשוניים]]. לאחר מכן התקבל ללימודי תואר שלישי ב[[אוניברסיטת פרינסטון]] תחת הנחייתו של [[סולומון בוכנר]], מומחה בעל שם ב[[אנליזה הרמונית]] ובתחומים אחרים. את עבודת הדוקטורט, על [[תהליך סטוכסטי|תהליכים סטוכסטיים]], סיים ב-[[1958]] (עבודה זו נחשבת עד היום כאחת מעבודות היסוד בתחום ה[[תהליך סטוכסטי|תהליכים הסטוכסטיים]]).
ב-1964 התמנה לפרופסור מן המניין
=== מחקרו ===
פרופסור הלל פורסטנברג הוא אחד מרבי האמנים של [[תורת ההסתברות]], [[התורה הארגודית]]
עבודתו העמוקה בתורה הארגודית וב[[תורת ההסתברות]] הייתה ברת השפעה מובהקת על התפתחותם של תחומים אלה. חלק מעבודותיו נעשו בשיתוף עם פרופסור [[בנימין וייס]]
[[טופולוגיה דינאמית]]- הוכחתו של פורסטנברג למשפט המבנה עבור זרימות מרוחקות (דיסטאליות) הביאה טכניקות חדשות באופן רדיקאלי וחוללה מהפכה בנושא. המשפט שלו, האומר כי זרימה מעגלית-גבולית (הורוציקלית) על משטח בעל עקמומיות שלילית קבועה היא אֶרגודית באופן יחיד, הפך להיות מרכיב עיקרי בתורה הדינאמית של פעולות חבורות לי. במחקרו על [[תהליכים סטוכאסטיים]] על מרחבים אחידים (הומוגניים) הלל הגה שיטות עמידוֹת (סטציונאריות) שלימודן הוביל אותו להגדיר את מה שנקרא היום 'שפת פורסטנברג' של חבורה. לניתוח של הלל להתנהגות האסימפטוטית של מהלכים אקראיים על חבורות הייתה השפעה מתמשכת על העבודה שנעשתה בנושא זה לאחר מכן, כולל חקר סריגים של חבורות לי וחישוקים נלווים (קו-סייקלים) של פעולות חבורה.<ref name=":2" />
הלל פורסטנברג העמיד תלמידים רבים - חלקם ממשיכים לעבוד כחוקרים באוניברסיטאות שונות בישראל. בין תלמידיו ניתן למנות את [[אלכס לובוצקי]], [[יובל פרס]], [[תמר ציגלר]], שחר מוזס, משה ירדן, יהודה שלום, ברק וויס, ויטלי ברגלסון ועמוס נבו. בזכות תרומתו למחקר המתמטי זכה ב[[פרס רוטשילד]] (1977), [[פרס הארווי]] (1993), [[פרס א.מ.ת|פרס אמת]] (2004)<ref name=":0" />, [[פרס וולף]] (2007, במשותף עם סטפן סמייל) ופרסים חשובים נוספים. פורסטנברג נבחר להיות חבר חוץ של [[האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים]] (1995) וחבר [[האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים]].
| |||