ויקיפדיה

בית שערים – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
העברה למקום הנכון
שורה 44:
המקום היה בלתי מוכר במשך מאות שנים, עד שב-[[1903]] גילו חוקרים מטעם [[החברה המזרחית הגרמנית]] (Deutsche Orient Gesellschaft) מספר קברים שתוארכו לתקופה הרומאית ואף ה[[כתובת (ארכאולוגיה)|כתובת]] "בנימין בר יצחק רבן תורה". החוקרים דיווחו על תגליתם, אולם דבר לא נעשה בנידון.
 
האתר נותר שומם עד שהתגלה ב-באקראי במרץ 1936 באקראי על ידי [[אלכסנדריהודי זייד]],ששהה שגילה פרצה באחת המערות.במקום{{הערה|גילוי מערות בית שערים נזקף לזכותו של זייד, אך באוקטובר [[2009]] טען [[נחום מרון]] כי הוא שגילה את מערות הקבורה של בית שערים, כשטייל בסביבה, והוא שסיפר על כך לאלכסנדר זייד ({{הארץדבר|אלי אשכנזי|נחוםנתגלתה מרוןמערת־קברות בןיהודית ה-93מלפני טוען:1600 אני גיליתי את בית שעריםשנה|1.12875661936/04/28|00706}}).}}. הוא[[אלכסנדר זייד]] פנה בפתק ליו"ר [[הוועד הלאומי]] וההיסטוריון [[יצחק בן-צבי]] וה[[ארכאולוג]] בנימין מזר וכתב להם: {{ציטוט|תוכן=חבר בן-צבי שלום!{{ש}} אתה ומייזלר מוכרחים לבקר אותנו. הסיבה: גלינו בתוך מערות, בפנים, עמוק, כתובת עברית ויונית וגם מנורות שבעה קנים חתומות בתוך אבן, גם דלתות עם ציורים.{{ש}} א. זייד 10.4.36{{הערה|{{דבר|אלכסנדר פן|שנתיים למות אלכסנדר זייד, האבנים תספרנה|1940/07/17|00207}}.}}}}
ב-15-16 באפריל 1936, ביקרו במקום בן צבי ומזר ובסוף אפריל 1936 פרסמה [[החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה]] הודעה על התגלית בעיתונות, תוך ציון אלכסנדר זייד כמגלה המערה{{הערה|{{דואר היום||הנמצאו קברות בית ר' יהודה הנשיא?|1936/04/29|00800}}}}. לעומת זאת, [[נחום מרון]] סיפר שהוא שגילה את מערות הקבורה של בית שערים, כשטייל בסביבה, והוא שסיפר על כך ל[[אלכסנדר זייד]]({{הארץ|אלי אשכנזי|נחום מרון בן ה-93 טוען: אני גיליתי את בית שערים|1.1287566}}).}}.
 
מזר הציעו[[שמואל קליין]] הציעו לזהות את האתר עם בית שערים.{{הערה|{{דבר||חורבות שאלתמושב הזיהויהסנהדרין נפתרהמהמאה בפתרוןהשניה|1937/03/10|00801}}}} מוחלטהזיהוי בשנתזה 1936נתקבל עלבקרב ידי חוקר הגאוגרפיה של [[ארץ ישראל]] [[שמואל קליין]], שקבע על סמך דוח החפירות הראשוני של מזר שמדובר בבית שערים.החוקרים{{הערה|[[בנימין מזר]], "החפירות בבית הקברות של בית שערים", '''קדם''' א (1942), 66.}}
 
רשיון לחפירה באתר ניתנה למזר החל מ-15 ביוני 1936{{הערה|{{דבר||רשיון לחפירות|1936/07/19|00311}}}} והיא חודשה מדי תקופה{{הערה|{{דבר||רשיון לחפירות בשיך אבריק|1937/01/13|00404}}}} עד תום החפירות ב-1940. ה[[חפירה ארכאולוגית|חפירות]] הראשונות באתר, שנערכו בחסות [[החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה]], החלו ב-15 באוקטובר [[1936]]{{הערה|{{דבר||קברות של ישוב עברי מתקופת המשנה|1936/11/09|00303}}}} והתמשכו{{הערה|{{דבר||תגלית הקברים היהודים בשיך אבריק|1937/07/05|00717}}}} עד שנת [[1940]]. החפירות התמקדו בשיפוליה המערביים של הגבעה. המערות שנחפרו סופררו במספרים 1–4. בנוסף, התגלתה מערכת קברים נוספת בשיפוליה הדרומיים של גבעה הנמצאת ממערב לבית שערים. במערכת זאת סופררו המערות במספרים 5–10. בנוסף התגלה [[מאוזוליאום]], שקיבל את המספר 11. בצפון מזרח הגבעה התגלה בית כנסת שנבנה במאה ה-2 לספירה וחרב במאה ה-4, ושרידי מבני מגורים.
 
גילוי בית שערים והממצאים הארכאולוגיים שעלו מהחפירות, עוררו עניין רב ברחבי העולם. בחודש מאי [[1939]] נפתחה בלונדון תערוכה שהציגה תמונות מהחפירות.{{הערה|{{דבר||תערוכת תמונות מחפירות בית שערים|1939/05/08|00303}}.}}
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/בית_שערים"