שלום קסאן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
הרחבה, תיקונים
תגית: תו כיווניות מפורש
שורה 1:
{{משפטן
|שם=שלום קסאן
|תמונה={{אין תמונה|גבר|יישור=ללא}}
|תאריך לידה=מאי [[1901]]
|מקום לידה=[[ירושלים]]
|תאריך פטירה=1988דצמבר [[1982]]
|מקום פטירה={{דגל|ישראל||+}}
|תפקידים בולטים=[[שופט]], [[עורך דין]]
}}
'''שלום קסאן''' (קזרנובסקי) ([[שבועות]] [[תרס"א]], מאי [[1901]] – טבת [[1988תשמ"ג]], דצמבר [[1982]]) היה [[עורך דין]], ו[[שופט]] ופעיל ציבור בימי [[המנדט הבריטי]] ובמדינת [[ישראל]].
 
==ביוגרפיה==
קסאן נולד ב[[ירושלים]] למשפחת קזרנובסקי. הוא למד ב[[תלמוד תורה]] וב[[ישיבת עץ חיים]] וב[[בית הספר למל]]. בהמשך למד ב[[בית מדרש למורים]] ואחר כך ב[[בית הספר המנדטורי למשפטים]]{{הערה|{{PalBull||24 more lawyers|1928/04/17|00106}}}}. במקביל עבד ב[[רישום זכויות במקרקעין בישראל|משרד הטאבו]]. בשנת 1928 יצא ללמוד ב[[אוניברסיטת שיקגו]] ובמקביל לימד עברית{{הערה|{{ChicagoSent||Humboldt Boulevard Temple|1931/02/06|01300}}{{ש}}{{ChicagoSent||College of Jewish Studies to offer course on Bialik and other new courses|1934/09/20|02008}}}} ותנ"ך{{הערה|{{ChicagoSent||Commencement exercises of the college of Jewish Studies June 21|1931/06/05|01507}}}} וכיהן כסגן מנהל{{הערה|{{ChicagoSent||Congregational schools hold graduation exercises|1931/10/09|02220}}}} ואחר כך מנהל של בית ספר יהודי בעיר{{הערה|{{ChicagoSent||Humboldt Boulevard Temple|1933/02/17|01902}}{{ש}}{{ChicagoSent||Congregation Beth Jacob Bnei Bezalel Anshei Mishrach|1933/04/14|01800}}}}. בארצות הברית קיצר את שמו בגלל הערות עוקצניות שקיבל על אורכו{{הערה|{{מעריב|א. מרקוביץ|המרשיע והמזכה|1962/09/07|00900}}}}. בשנת 1935 חזר ל[[ארץ ישראל]]{{הערה|{{דואר היום||בין החוזרים|1935/05/22|00607}}}} מוכתר בתואר דוקטור. הוא [[התמחות (משפטיםעריכת דין)|התמחה]] אצל [[מרדכי עליאש]] והוסמך כעורך דין בשנת [[1937]]{{הערה|{{PalPost||Seven new advocates called to bar|1937/06/30|00310}}}}. החל מ-1 בספטמבר 1937 כיהן כשופט שלום{{הערה|{{PalPost||continued|1937/08/15|00814}}; {{PalPost||continued|1937/08/15|00807}}; {{PalPost||3 new Judges, 5 Registrars and 9 Magistrates appointed|1937/08/15|00101}}}} בחיפהב[[חיפה]], עם ביקורים עיתייםעתיים בחדרה{{הערה|{{PalPost||Fines for tree cutting|1940/03/22|00201}}}}, תפקיד בו כיהן עד שנת 1942{{הערה|{{הבוקר||שני פרחי הסוחטים נדונו להתנהגות טובה|1942/02/01|00301}}}}, עם הפסקה לזמן מה עת היה בארצות הברית{{הערה|{{הבוקר||המועמדים למשרת שופט שלום יהודי בחיפה|1940/10/30|00311}}}}. באחד מפסקי הדין הראשונים שלו פסק באופן תקדימי בניגוד לנהוג עד אז על פי החוק העותמאני, שניתן ב[[ארץ ישראל]] לתבוע פיצויים על נזקי גוף בהתאם לחוק האנגלי{{הערה|{{PalPost||Damages for Personal Injuries|1937/11/04|00210}}}}. כן הנהיג באולמו שאין צורך להשביע את העדים ובמקרים רבים הסתפק באזהרתם, בהתאם לחוק העותמאני{{הערה|{{PalPost||Back to Turkish Days|1937/11/26|00204}}}}.
 
ביולי 1942 עבר לכהן כשופט שלום בתל אביב{{הערה|{{PalPost||The Haifa Magistrate|1942/07/28|00201}}}} וכיהן לעיתים כ[[רשם]] בית המשפט המחוזי בעיר{{הערה|{{הצופה||בעתון הרשמי|1943/09/02|00111}}}}. החל מיולי 1947 כיהן במינוי רשמי כשופט בית המשפט המחוזי בתל אביב{{הערה|{{הצופה||מוסדות ואישים|1947/07/03|00417}}}}.
שורה 16 ⟵ 17:
ב[[מסמך השופטים הסודי]] נכתב עליו: "שופט ישר. חלש מבחינה משפטית". למרות זאת, קסאן היה אחד מששת השופטים המחוזיים הראשונים שמונו במדינת ישראל עם הקמתה{{הערה|[https://www.nevo.co.il/law_word/Law12/er-003.pdf הודעה בדבר מנויים], עיתון רשמי 3, עמ' 11}}.
 
קסאן ישב בהרכב הראשון של [[בית המשפט הגבוה לצדק]] עוד כשזה התקיים בבית המשפט המחוזי בתל אביב{{הערה|{{מעריב||הוצא צו על תנאי נגד שר הבטחון|1948/07/08|00402}}{{ש}}{{המשקיף||היום תוברר תביעה ל"הביאם קורפוס" בענין הלל קוק ומרידור|1948/07/08|00407}}}}. משפט זה עסק במעצרם של עצורי [[אלטלנה]], וקסאן כתב בדעת מיעוט ש[[תקנות ההגנה (שעת חירום)]] בטלים{{הערה|{{מעריב||ביה"ד לצדק מאשר את מעצר קוק ומרידור|1948/08/17|00107}}{{ש}}{{המשקיף||השופט קסאן: צו המעצר אין לו תוקף ויש לבטלו|1948/08/18|00301}}}}. קסאן ישב במשפטי רצח ועוד הספיק לדון רוצח למוות{{הערה|{{חרות||ערבי יפואי נידון למוות|1950/01/04|00422}}}}. לעומת זאת, במשפטה של אם שהטביעה את שני ילדיה המפגרים גזר קסאן עונש קל על האם{{הערה|{{הצופה||מה דין רצח מתוך רחמים?|1964/05/01|01300}}}}. בשנת 1955, עם הקמת בית המשפט המחוזי בנצרת, עבר קסאן לכהן כשופט בנצרת{{הערה|{{חרות||בית המשפט המחוזי בנצרת בפתח רשמית|1955/03/02|00403}}}}.
 
בשנת [[1955]] שב קסאן לבית המשפט המחוזי בחיפה, והפעם כנשיא תורן.
במקביל לעבודתו כשופט היה קסאן פעיל בעניינים ציבוריים שונים. הוא היה ממייסדי אגודת שוחרי האוניברסיטה העברית בחיפה{{הערה|{{הצופה||סניף לאגודת שוחרי האוניברסיטה|1939/10/01|00404}}}}, פעיל ב[[בני ברית]]{{הערה|{{הבוקר||בחברה ובמשפחה|1942/11/04|00400}}{{ש}}{{על המשמר||השופט שלום קסאן|1950/03/07|00122}}{{ש}}{{מעריב||השופט קסאן חזר|1950/05/07|00406}}}} ונשיא מסדר [[הבונים החופשיים]] בישראל{{הערה|{{על המשמר||הנשיא התורן|1967/12/01|01013}}}}.
 
במקביל לעבודתו כשופט היה קסאן פעיל בעניינים ציבוריים שונים. הוא היה ממייסדי אגודת שוחרי האוניברסיטה העברית בחיפה{{הערה|{{הצופה||סניף לאגודת שוחרי האוניברסיטה|1939/10/01|00404}}}}, היה פעיל בבארגון [[בני ברית]],{{הערה|{{הבוקר||בחברה ובמשפחה|1942/11/04|00400}}{{ש}}{{על המשמר||השופט שלום קסאן|1950/03/07|00122}}{{ש}}{{מעריב||השופט קסאן חזר|1950/05/07|00406}}}} ונשיאשכיהן כ[[נשיא (ארגון)|נשיאו]] מ-[[1952]] ועד [[1956]], וכן כנשיא מסדר [[הבונים החופשיים]] בישראל{{הערה|{{על המשמר||הנשיא התורן|1967/12/01|01013}}}}.
 
הוא המשיך לכהן בבית המשפט עד פרישתו לגמלאות ב-1970{{הערה|{{תדהר|19|5707|שלום קסאן (קזרנובסקי)}}}}.
 
[[שמות רחובות בישראל|על שמו נקרא רחוב]] בחיפה.
 
==פרסומיו==
===ספרים===
* '''הורשעו וזוכו: חמישים ושלוש הרשעות שבוטלו על ידי בית המשפט העליון''', תל אביב: [[הוצאת דביר|דביר]], תש"ך.{{הערה|סקירה: {{עיתונות יהודית היסטורית 2|הבקר|HBKR||ידיעות ספרותיות {{!}} "הורשעו וזוכו"|1960/05/27|00510}}. ביקורות: {{מעריב|[[פלטיאל דייקן|פ. דייקן]]|שגיאות מי יבין|1960/07/15|01405}}; {{דבר|ארי אנקוריון|הורשעו וזוכו|1960/07/22|00801}}.}}
* '''דוד ילין המחנך והמנהיג''', תל אביב: מיסדר בני ברית בישראל, תש"ם 1980.{{הערה|סקירה קצרה: {{מעריב||סיכום ביניים|1980/08/29|03204}}.}}
 
====בעריכתו====
* '''פסקים נבחרים של ‏[[גד פרומקין]]''', לוקטו, תורגמו ונערכו, בצרוף מבוא ואילו הערות על -ידי שלום קסאן, עם הקדמה מאת [[שמעון אגרנט]], תל אביב: [[י' צ'צ'יק]], תשכ"ב.{{הערה|וראו: {{הצופה|ד. י. זכאי|בשולי "פסקים נבחרים" מאת השופט ש. קסאן|1962/07/20|00502}}.}}
 
===מאמרים===
* "פרופסור יוסף יואל ריבלין", '''מורשת''', 5 (קיץ תשל"א), עמ' 51–59.
 
==קישורים חיצוניים==
* {{תדהר|4|2013|שלום קסאן (קזרנובסקי)}}
* {{ChicagoSent||President Of Haifa And Nazareth District Courts Attended Recent Triennial Confab|1956/06/07|01205}}
* {{דבר|עמוס כרמלי|25 שנות עבודה כשופט|1962/09/02|00306}}
* {{מעריב|א. מרקוביץ|המרשיע והמזכה: השופט קסאן ממלא שליחות|1962/09/07|00900}}
* {{מעריב||מת השופט קסאן|1982/12/22|01516}}
 
מפרי עטו:
*{{דבר||פרקליט העם ושופט עליון: (עשר שנים לפטירתו של בראנדייס)|1951/10/05|00202}}
*Shalom Kassan, [http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/sharedpages/SharedView.Page.aspx?sk=52ADD754&href=PLS/1935/06/11&page=3 The United States Supreme Court Personal Aspects], Palestine Post, June 11, 1935
 
על ספרו "הורשעו וזוכו":
* {{מעריב|[[פלטיאל דייקן|פ. דייקן]]|שגיאות מי יבין|1960/07/15|01405}}
* {{דבר|ארי אנקוריון|הורשעו וזוכו|1960/07/22|00801}}
 
==הערות שוליים==
שורה 38 ⟵ 59:
[[קטגוריה:שופטים בתקופת המנדט הבריטי]]
[[קטגוריה:שופטי בתי המשפט המחוזיים]]
[[קטגוריה:אנשי היישוב ילידי הארץ]]
[[קטגוריה:נשיאי בני ברית ישראל]]
[[קטגוריה:חברי הבונים החופשיים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:חברי הבונים החופשיים בישראל]]
[[קטגוריה:יהודים הקבורים בהר הזיתים]]