ישעיהו – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קו מפריד בטווח מספרים, אחידות במיקום הערות שוליים |
חסום |
||
שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=[[דמות מקראית]]|אחר=ספר נבואות בשם זה|ראו=[[ספר ישעיהו]]. למשמעויות אחרות, ראו [[ישעיהו (פירושונים)]]}}
[[קובץ:hazon22.jpg|שמאל|ממוזער|200px|ישעיהו, כפי שמופיע ב[[מנורת הכנסת]]]]
'''יְשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ''', היה [[נביא]] שפעל ב[[ממלכת יהודה]] באמצע [[תקופת בית ראשון]]. ישעיהו נחשב לאחד הנביאים החשובים, המרכזיים והמשפיעים ב[[הנבואה הישראלית הקלאסית|נבואה הישראלית הקלאסית]]. הוא פעל בתקופת הגדולה של [[ממלכת אשור]] ותקופת היחלשותה של ממלכת יהודה, ורבות מנבואותיו מתייחסות למהלכים המדיניים בתקופה זו.
ישעיהו התנבא רבות על עמי האזור ועל חורבנם העתידי, זאת בנוסף לנבואותיו על ממלכת ישראל. מספר הסברים ניתנו לסיבה להתנבאות זו על הממלכות, כאשר יש הטוענים כי מדובר בנבואות שנועדו לרומם את רוחו של עם ישראל באמירה כי עמי האזור יפלו בעוד ישראל ישרדו, לעומתם יש הטוענים כי ישעיהו התנבא ישירות אל העמים המוזכרים בנבואה{{הערה|'''[[דעת מקרא]] על ישעיהו''', מבוא, עמ' 22}}. מספר חוקרים אף טוענים כי חלק מהנבואות כלל לא נתחברו על ידי ישעיהו{{הערה|אשר גולדנברג, '''מחקרים בפרשנות נביאים אחרונים - ישעיהו''', פרק יג' א}}. לפי הטוענים כי ישעיהו התנבא ישירות אל העמים המוזכרים בנבואה, ייתכן שהיה נביא מוכר בעמי האזור ולא רק בישראל.
== תולדות חייו ==
[[קובץ:Ehad Haam street P1130403.JPG|שמאל|ממוזער|200px| ציור של ישעיהו הנביא באחד מארבעת מדליונים משוחזרים ומשובצים בחזית בית בנק הספנות לישראל בע"מ (לשעבר בית פ' קצמן) ב[[רחוב אחד העם]] 35 ב[[תל אביב]]]]
אין בידינו מידע שלם על סיפור חייו של ישעיהו אלא רק קטעים נפרדים שניתן ללמוד מתוך נבואותיו.
שורה 14 ⟵ 12:
לאביו של ישעיהו קראו [[אמוץ]] והוא היה בנו של [[יואש (מלך יהודה)|יהואש]] ואחיו של [[אמציה]] שהיו ממלכי יהודה{{הערה|{{בבלי|מגילה|י|ב}}}}. מנבואותיו של ישעיהו עולה כי היו לו אישה ולפחות שלושה ילדים ששמותיהם (הסמליים) היו שאר ישוב עמנו אל ו[[מהר שלל חש בז]], אולם על פי חלק מהפרשנים עמנו אל ומהר שלל חש בז הם שני שמות שניתנו לילד אחד, כשהראשון מביניהם ניתן על ידי [[אשת ישעיהו|אשתו של ישעיהו]] והשני על ידי ישעיהו עצמו. לפי המסופר בגמרא, הייתה לישעיהו גם בת, [[חזקיהו|שחזקיהו]] מלך יהודה רצה להינשא לה{{הערה|{{בבלי|ברכות|י|א}}}}. שמה של אשתו לא מופיע בתנ"ך והיא מופיעה בשני כינויים - עלמה{{הערה|{{תנ"ך|ישעיהו|ז|יד}}}} ונביאה{{הערה|{{תנ"ך|ישעיה|ח|ג}}}}. ייתכן שכינויים אלו התייחסו לאשה אחת וייתכן שהתייחסו לשתי נשים.
לפי המסופר בגמרא, גם אמוץ אבי ישעיהו היה נביא, לפי כלל האומר שנביא שנזכר שם אביו הוא נביא בן נביא.
משמעות שמו של ישעיהו היא כנראה צירוף של השורש יש"ע עם סיומת "יה", המציינת את [[שם השם]]{{הערה|'''[[דעת מקרא]] על ישעיהו''', הקדמה, עמוד 2}}. שם זה נראה כמרמז על נבואות הנחמה (ישועה) של ישעיהו ויש שטוענים שמדובר בשם שניתן לו על שם נבואותיו{{הערה|'''עולם התנ"ך - ישעיהו''', הקדמה}}.
שורה 22 ⟵ 20:
==תקופת נבואתו==
===תחילת נבואתו===
בפסוק הראשון של [[ספר ישעיהו]] מופיע שהוא התנבא בזמנם של ארבעת המלכים: [[עזיהו]], [[יותם (מלך יהודה)|יותם]], [[אחז]] וי[[חזקיהו]]{{הערה|{{תנ"ך|ישעיהו|א|א}}}}. למרות הפירוט של ארבעת המלכים, שאלת תחילת נבואתו של ישעיהו נתקלה בשתי בעיות קשות. הבעיה הראשונה היא שהנבואה הראשונה אשר מתוארכת במדויק היא בימי אחז{{הערה|{{תנ"ך|ישעיהו|ז}}}} ומתרחשת בזמן עליית [[רצין מלך ארם-דמשק|רצין מלך ארם]] על מלכות יהודה, בשנת [[735 לפנה"ס]], בעוד המלך עזיהו הפסיק למלוך בשנת 788 לפנה"ס בקירוב.{{הבהרה|סותר את האמור בערך עליו, ראו שיחה}} בנוסף לבעיה זו בנוגע לתחילת נבואתו של ישעיהו קיימת בעיה נוספת, והיא שפרק ו' של ישעיהו מעוצב כפרק תחילת נבואה טיפוסי, ובו קריאת האל לנביא להינבא על עם ישראל ותשובת הנביא{{הערה|בעיקר לפי {{ציטוטון|וָאֶשְׁמַע אֶת קוֹל אֲדֹנָי אֹמֵר אֶת מִי אֶשְׁלַח וּמִי יֵלֶךְ לָנוּ וָאֹמַר הִנְנִי שְׁלָחֵנִי: וַיֹּאמֶר לֵךְ וְאָמַרְתָּ לָעָם הַזֶּה שִׁמְעוּ שָׁמוֹעַ וְאַל תָּבִינוּ וּרְאוּ רָאוֹ וְאַל תֵּדָעוּ: הַשְׁמֵן לֵב הָעָם הַזֶּה וְאָזְנָיו הַכְבֵּד וְעֵינָיו הָשַׁע פֶּן יִרְאֶה בְעֵינָיו וּבְאָזְנָיו יִשְׁמָע וּלְבָבוֹ יָבִין וָשָׁב וְרָפָא לוֹ}} (פסוקים ח-י) והמשך השיחה.}}. בפרק זה מופיע תאריך - {{ציטוטון|בִּשְׁנַת מוֹת הַמֶּלֶךְ עֻזִּיָּהוּ}}.{{הערה|{{תנ"ך|ישעיה|ו|א}}}}
לבעיות אלו הוצעו שני פתרונות עיקריים. הפתרון הראשון הוא פתרון המדרש{{הערה|[[מכילתא]] (בשלח) פרשת שירה, ז}} הטוען כי תחילת נבואתו של ישעיהו היא בפרק ו'. בפרק ו' מתואר שהוא היה בשנת מות המלך עזיהו, אך שנה זו היא שנה בה כבר מלך אחז, כיוון שעזיהו ננגע ב[[צרעת]] והורד ממלכותו עוד לפני מותו. לפי מידע זה יוצא שישעיהו לא התנבא בתקופתם של עזיהו ויותם אלא בתקופת מלכותם של אחז וחזקיהו בלבד. כתשובה לקושייה זו מציע התרגום הירושלמי [[מיוחס ליונתן]] את הפתרון האומר ששנת מות המלך עזיהו פירושה השנה בה חלה המלך עזיהו והורד ממלכותו{{הערה|מיוחס ליונתן פרק ו' פסוק א}}. שיטה זו אומצה במלואה על ידי מספר פרשנים, כגון [[רש"י]] ורבי [[יוסף קרא]]. רבי [[אברהם אבן עזרא]] אימץ את הטענה שישעיהו החל להתנבא בשנת מות המלך עזיהו, אולם הוא טוען כי מדובר בשנת מותו ממש ולא בשנת מחלתו. תשובתו לשאלה מדוע מופיעים שמות ארבעת המלכים היא שישעיהו התנבא בתקופת חייהם של ארבעה מלכים ולא בתקופת מלכותם{{הערה|פירוש הראב"ע לישעיהו א', א ולישעיהו ו', ו}}. שיטה זו אומצה על ידי מספר חוקרים כגון פרופ' [[יאיר הופמן]] וד"ר [[גרשון גליל]].
שורה 42 ⟵ 40:
נבואותיו עוסקות במלחמה בעוולות החברתיים, ב[[עבודה זרה]] ובתפיסה שפולחן ה[[קורבן (יהדות)|קורבנות]] אינו יכול לכפר על החטאים. נבואותיו מגוונות וכוללות התייחסות לעם ישראל ול[[נבואת גויים|אומות העולם]]. לפי הפירוש המקובל, סיפור הקדשתו מופיע בפרק ו' בספרו, שם מתואר כי הוא רואה את האל ושרפיו, וכאשר הוא שומע את אלוהים שואל את מי אשלח, והוא מתנדב ואומר "הנני שלחני". בניגוד ל[[משה]] שהתנגד וסירב לשליחותו בתחילה, ישעיהו מתואר כמי שהולך ברצון לשליחות הלא קלה.
בחזיונותיו הוא מתאר כמי שרואה את אלוהים:
:"ואראה את ה' ישב על כיסא רם ונשא ושוליו מלאים את ההיכל:"{{הערה|1=ו, א}}
חז"ל השוו את חזיונו של ישעיהו ל[[מעשה מרכבה|חזון המרכבה]] של [[יחזקאל|הנביא יחזקאל]], וקבעו שכל מה שראה יחזקאל ראה גם ישעיהו, אלא שישעיהו (או דורו) היה מורגל במחזות כאלו ולכן הוא לא טרח לתאר את כל פרטי החזון, בניגוד ליחזקאל.
שורה 67 ⟵ 65:
==לקריאה נוספת==
* [[יואל בן-נון]], [[בנימין לאו]], '''ישעיהו - כציפורים עפות''', [[תל אביב]], [[הוצאת ידיעות אחרונות|ידיעות אחרונות]], 2013.
* [[דב קמחי]], "אנציקלופדיה לאישים בתנ"ך", הוצאת [[יהושע צ'צ'יק]] ,1969, כרך א', עמוד
==קישורים חיצוניים==
| |||