חסידות זידיטשוב – הבדלי גרסאות

לאחר פטירתו מינו החסידים{{מקור}} לאדמו"ר את אחיו '''רבי ישכר בעריש''', תלמידם של החוזה מלובלין ושל אחיו אך נפטר שנה לאחר התמנותו, ב[[ז' בסיוון]] [[תקצ"ב]] בעיירה סקאלה.

אחריו{{מקור}} כיהן אחיינו, '''רבי [[יהודה צבי מראזלה]]''' בנו של רבי משה מסאמבור{{הערה|רבי משה גם שימש כאדמו"ר בסמבור לאחר פטירת אחיו. היה תלמידם של החוזה מלובלין, [[המגיד מקוז'ניץ]], רבי [[מנדל מרימנוב]] ורבי [[משה מפשעווארסק]]. חיבר ספר בשם "תפילה למשה". נפטר ב[[ו' באייר]] [[ת"ר]]. את מקומו מילא בנו רבי יחיאל מיכל מחבר ספר "עטרת זקנים".}} וחתנו של דודו רבי צבי הירש מזידיטשוב. נולד בשנת [[תקנ"א]]. חיבר ספרים בשם "דעת קדושים" ו"עמוד התורה". נפטר ב[[ז' בחשוון]] [[תר"ח]] והשאיר ארבע בנות. חתניו היו רבי יעקב מ[[חסידות קוסוב|זבלטוב]], הרב יעקב טויבש{{הערה|בניו היו הרב יצחק אייזיק ישכר דוב בעריש שכיהן ברבנות באטיניה והרב אלכסנדר סנדר שכיהן ב[[ווסלוי]].}} שכיהן ברבנות בזידיטשוב, (בזיווג שלישי) רבי [[יחזקאל שרגא משינאווא]] ואחיינו רבי שלמה מ[[חסידות קאליב|ראזלא]].

בהוראת רבי [[ישראל מרוז'ין]]{{מקור}}, כיהן אחריו בן דודו, רבי [[יצחק אייזיק מזידיטשוב]], בנו של רבי בעריש.

חתנו של רבי צבי הירש, רבי נפתלי הירץ לאביןלבין, שימש גם הוא כאדמו"ר כמה שנים, אבל לא רצה לשבת על כיסא חמיו. פרש מהאדמו"רות עקב התמרמרות החסידים על כך שהיה נוסע לרבי [[ישראל מרוז'ין]] ולטענתם זו הייתה פגיעה בחמיו רבי צבי הירש.

יורשו המרכזי{{מקור}} של רבי יצחק אייזיק היה בנו רבי '''[[אלכסנדר סנדר יום טוב ליפא אייכנשטיין|אלכסנדר סנדר יום טוב ליפא]]''' שעוד בחיי אביו סומן כ"ממשיך"{{מקור}}. היה חתנו של הרב לייבוש יאלעס (בנו של יעקב צבי, ה"מלוא הרועים"). חתניו היו הרב משה חיים ספרין מ[[חסידות קומרנה|אלטשטאט]], רבי חיים יחיאל מ[[חסידות גלגוב|דומברובה]] והרב שמעון בצלאל ניימן. נפטר מעט שנים אחרי שהתמנה לאדמו"ר ב[[י"א בתשרי]] [[תרמ"ד]].

לאחר פטירת רבי אלכסנדר פנו חסידיו אל אחיו רבי '''[[מנחם מנדל אייכנשטיין|מנחם מנדל]]'''{{מקור}} ואל בנו רבי '''ישכר בעריש'''{{מקור}} שכיהן בוורצקי. רבי מנחם מנדל ([[ה'ת"ר]] - [[י"א באדר]] [[תרס"א]]) היה חתנו של רבי חיים אברהם רדליך מ[[חסידות פרמישלאן|מיקולייב]] (נכד רבי [[מאיר מפרמישלאן]]) שמסר לו את הרבנות במיקולייב. לאחר מינויו לאדמו"ר חזר לזידיטשוב. חתניו היו רבי ברוך מ[[חסידות רופשיץ|בריזדוביץ]], רבי דוד מ[[חסידות ירוסלב|ירוסלב]], רבי יצחק מ[[חסידות סטוטשין|סטוטשין]] והרב אהרן מאיר פרידלנדר-אייכינשטיין שכיהן כרב בקאשוי{{הערה|1=ראו אודותיו [[:yi:מאיר פרידלענדער|כאן]].}}.

*רבי ישכר בעריש (בערך [[תר"ח]]- [[כ"א בניסן]] [[תרפ"ד]]) יורשו המרכזי{{מקור}} של אביו (יחד עם דודו רבי מנדל). היה חתנו של רבי מנשה מ[[חסידות רופשיץ|רופשיץ]]. כיהן בוורצקי ובזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] נמלט ל[[גרוסוורדיין]] ומשם ל[[מונקאץ']] וזכה להערכתו של ה[[מנחת אלעזר]]. מחבר ספר "מלבוש לשבת ויום טוב". חתנו היה רבי [[יצחק אייזיק וייס|יצחק אייזיק]] מ[[חסידות ספינקא|ספינקא]].

***רבי שלום מזידיטשוב-פרוכניק כיהן ב[[רומניה]], [[ברוקלין]] ו[[צפת]]. נכדיו הם האדמו"רים מזידיטשוב בני ברק ובורו פארק.

* רבי יצחק אייזיק מנחם ([[ט"ו באב]] [[תרל"ט]] - [[י"ג באדר א']] [[תש"ג]]) מ[[פודהייץ]], בנו של אביו מאשתו השנייה. חתנו של רבי נחום מ[[חסידות סטרטין#בני רבי יהודה צבי|חסידות בורשטין]]. גדל אצל סבו רבי אברהם משנדישוב. בשנת [[תרס"ט]] החל לכהן באדמו"רות.

בנו של רבי בעריש מדולינא היה רבי יהודה צבי ([[תרי"ח]] - [[י"ב באייר]] [[תרס"ט]]) מדולינה. חסידיו נאמדו באלפים{{מקור}}. במקביל אליו כיהן גיסו רבי פנחס רוקח. רבי פנחס עבר ל[[מונקאץ']] בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] ושם גם הוכר כאדמו"ר מדולינא. את מקומו של רבי יהודה צבי ברבנות ואדמו"רות מילא חתנו רבי יהושע הלברשטאם (מ[[חסידות ברדיוב|שושלת ברדיוב]]). נולד בשנת [[תרנ"ו]]. היה ידוע כבעל תפילה מלהיב ומעורר. נשרף בשואה עם כל משפחתו בבית הכנסת שלו.

*ב[[בורו פארק]] שב[[ברוקלין]], [[ארצות הברית]], כיהן רבי '''אשר ישעיהו אייכנשטיין''', בנו של רבי שלום מ[[צפת]] (בנו של רבי אשר ישעיהו מפרוכניק) וחתנו של רבי משה אריה לב מ[[חסידות ביקסאד|ביקסאד]]. בית מדרשו נקרא "קהל ליקוטי מהרי"א זידיטשוב". נפטר ב[[ג' באדר ב']] [[תשס"ח]]. כמו כן כיהן אחיו רבי '''ישכר בעריש''', רב בית מדרש "קהל אוהב ישראל דחסידי זידיטשוב". כיום מכהנים בבורו פארק בניהם רבי '''חיים יהושע אייכנשטיין''' (בנו יחידו של רבי אשר ישעיהו), ורבי '''חיים אייכנשטיין'''{{מקור}} (בן רבי ישכר בעריש). רבי יוסף מאיר אייכנשטיין, בנו הגדול של רבי ישכר בעריש, מכהן כאדמו"ר מזידיטשוב ב[[מונסי]]{{מקור}}.

*ב[[וויליאמסבורג (שכונה)|וויליאמסבורג]] שבארצות הברית כיהן רבי '''[[נפתלי צבי לאבין]]''' כאדמו"ר מזידיטשוב-[[ברגסז]]{{מקור}} ([[קולומיאה]], [[תרע"ו]] - [[ט' באדר]] [[תשס"ט]]). היה בן נינו של רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב{{הערה|אביו הרב אלכסנדר יום טוב ליפא בן רבי שלמה יהודה מקולומיאה בן רבי צבי הירש מ[[סטרי]] בן רבי ישראל יוסף חתן רבי יצחק אייזיק ובנו של רבי יעקב נפתלי חתן רבי צבי הירש מזידיטשוב.}}. אביו כיהן בברגסז כאדמו"ר מזידיטשוב. למד אצל רבי [[יצחק אייזיק וייס]] ה"חקל יצחק" מ[[חסידות ספינקא|ספינקא]] וקיבל ממנו [[היתר הוראה]]. היה חבר ב[[חבורת שומרי אמונים]] שבברגסז. לפני מלחמת העולם היה נשוי לבת דודו{{הערה|חתן סבו רבי שלמה יהודה.}} רבי חיים אברהם פולק מברגסז, נכדו של רבי [[יוסף מאיר וייס|יוסף מאיר]] מ[[חסידות ספינקא|ספינקא]]. בזמן [[השואה]] נמלט ל[[סאטו מארה|סטמר]] ומשם ל[[דז']]. לאחר המלחמה כיהן כדיין בקהילת "שארית הפליטה" שהקים רבי [[יקותיאל יהודה הלברשטאם]] מ[[חסידות קלויזנבורג|קלויזנבורג]]. לאחר מכן עלה לישראל. בערך שנת [[תש"י]] היגר ל[[לונדון]] לאחר מספר שנים היגר ל[[מונטריאול]] וכעבר שנתיים עבר ל[[וויליאמסבורג (שכונה)|וויליאמסבורג]] שבארצות הברית. נישא בשנית לבת הרב יחיאל אלתר הלוי שטיינברג. מבניו: רבי '''ישעיה''' ממלא מקומו, רבי '''משה''' מזידיטשוב חרדים בארצות הברית, רבי '''שלמה דב''' מזידיטשוב לונדון, רבי '''יצחק אייזיק''' מזידיטשוב [[בני ברק]]{{הערה|1=ראו עליו עוד [http://www.ivelt.com/forum/viewtopic.php?f=31&t=7093&sid=3741a53516146c5f074f6aa620ee8951 באתר אידישע וועלט פארומס] ו[http://www.yiddishtech.com/Profile/18505 באתר yiddishtech].}}.