|
רבי צבי הירש ([[תקכ"ג]]-[[י"א בתמוז]] [[תקצ"א]]) היה תלמידם של רבי [[אלימלך מליז'נסק]] ושל החוזה מלובלין. חיבר ספרים רבים ביניהם: [[עטרת צבי (ספר)|עטרת צבי]] על [[הזוהר]] (שעל שמו הוא מפורסם) ו"סור מרע". העמיד תלמידים רבים וגם לאחר פטירתו היה למורה דרך עבור רבים מגדולי ישראל.
====ממשיכיוממלאי מקומו של רבי צבי הירש====
לאחר פטירתו מינו החסידים לאדמו"ר את אחיו '''רבי ישכר בעריש''', תלמידם של החוזה מלובלין ושל אחיו אך נפטר שנה לאחר התמנותו, ב[[ז' בסיוון]] [[תקצ"ב]] בעיירה סקאלה.
אחר פטירת רבי צבי הירש התפלגו החסידים בין כמה אדמו"רים עד לכהונתו של רבי יצחק אייזיק אחיינו, אז התאחדו החסידים תחת הנהגתו של רבי יצחק אייזיק ואחר פטירת רבי יצחק אייזיק כבר לא היה רבי אחד.{{הערה|ראה פירוט להלן}}
*ממלא מקומו: חתנו של רבי צבי הירש, רבי יעקב נפתלי הירץ לאבין היה נשוי לבתו של רבי צבי הירש הרבנית חוה חי'ה, אליו עבר את בית המדרש של החסידות {{הערה|טרקליני החסידות, אלפסי, ערך זידיטשוב אות ג5 וכך גם בפאר יצחק}}, ושימש כאדמו"ר השני בזידיטשוב אבל לא רצה לשבת על כיסא חמיו. פרש מהאדמו"רות עקב התמרמרות החסידים על כך שהיה נוסע לרבי [[ישראל מרוז'ין]] ולטענתם זו הייתה פגיעה בחמיו רבי צבי הירש ומכר את בית המדרש של החסידות לבן דודו ומחותנו רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב {{הערה|טרקליני החסידות, אלפסי, ערך זידיטשוב אות ג5 וכך גם בפאר יצחק}} (רבי יצחק אייזיק לקח חתן לבת יחידו את רבי ישראל יוסף בנו של רבי יעקב נפתלי הירץ){{הערה|ראה גם ב'עטרת צבי' ברוקלין תשנ"ה בסוף הספר, 'תולדות רבינו'}}. הרבי מלובלין שהיה השדכן בין רבי יעקב נפתלי הירץ לבתו של רבי צבי הירש העיד על רבי יעקב נפתלי הירץ שהוא מנוטרי הברית{{הערה|עטרת צבי, ברוקלין תשנ"ה, תולדות רבינו}}.גדולי החסידות כהשר שלום מבעלזא, הבני יששכר ועוד השתדכו איתו {{הערה|טרקליני החסידיות אלפסי, ועטרת צבי ברוקלין תשנ"ה}}. הרבנית חוה חי'ה נטמנה באוהל אביה רבי צבי הירש, המצבה עדיין עומד שם.
*אחיו של רבי צבי הירש, רבי משה מסמבור החל לשמש כאדמו"ר מזידיטשוב בעיר סמבור הסמוך לזידיטשוב בשנת תקצ"ב (בערך שנה אחרי פטירת אחיו רבי צבי הירש) ונפטר שמונה שנים אח"כ בו' אייר שנת ת"ר{{הערה|טרקליני החסידות, אלפסי, ערך זידיטשוב אות ב3}}. היה תלמידם של החוזה מלובלין, [[המגיד מקוז'ניץ]], רבי [[מנדל מרימנוב]] ורבי [[משה מפשעווארסק]]. חיבר ספר בשם "תפילה למשה". נפטר ב[[ו' באייר]] [[ת"ר]] ונטמן באוהל אחיו רבי צבי הירש.
*אחיו של רבי צבי הירש, רבי ישכר בעריש תלמידם של החוזה מלובלין ושל אחיו, החל גם הוא לנהוג כאדמו"ר מזידישטוב אבל לא העריך ימים ונפטר [[ז' בסיוון]] [[תקצ"ב]] בתוך שנת הפטירה של אחיו רבי צבי{{הערה|טרקליני החסידות, אלפסי, ערך זידיטשוב אות ב4}}. רבי ישכר בעריש נפטר בעיר סקאלה.
*אחיו של רבי צבי הירש, רבי יצחק אייזיק לא שימש כאדמו"ר לחסידי זידיטשוב הוא ייסד [[חסידות קומרנא]] {{הערה|טרקליני החסידות, אלפסי, ערך זידיטשוב אות ב3}}.
*אחיו של רבי צבי הירש, רבי ליפא לא שימש כאדמו"ר, אחר שרבי צבי הירש נחלה עם מחלה שהיה נראה כסופית לקח רבי ליפא המחלה על עצמו ונפטר ד' אייר תקפ"א בחיי אחיו רבי צבי הירש{{הערה|טרקליני החסידות, אלפסי ערך זידיטשוב אות ב4}}.
*אחר פטירת כל אחיו של רבי צבי הירשאחריו כיהן אחיינו וחתנו, '''רבי [[יהודה צבי מראזלה]]''' בנו של רבי משה מסאמבור{{הערה|רבי משה גם שימש כאדמו"ר בסמבור לאחר פטירת אחיו. היה תלמידם של החוזה מלובלין, [[המגיד מקוז'ניץ]], רבי צבי[[מנדל מרימנוב]] ורבי [[משה מפשעווארסק]]. חיבר ספר בשם "תפילה למשה". נפטר ב[[ו' באייר]] [[ת"ר]]. את מקומו מילא בנו רבי יחיאל מיכל מחבר ספר "עטרת הירשזקנים".}} וחתנו של דודו רבי צבי הירש מזידיטשוב. נולד בשנת [[תקנ"א]]. חיבר ספרים בשם "דעת קדושים" ו"עמוד התורה". נפטר ב[[ז' בחשוון]] [[תר"ח]] והשאיר ארבע בנות. חתניו היו רבי יעקב מ[[חסידות קוסוב|זבלטוב]], הרב יעקב טויבש{{הערה|בניו היו הרב יצחק אייזיק ישכר דוב בעריש שכיהן ברבנות באטיניה והרב אלכסנדר סנדר שכיהן ב[[ווסלוי]].}} שכיהן ברבנות בזידיטשוב, (בזיווג שלישי) רבי [[יחזקאל שרגא משינאווא]] ואחיינו רבי שלמה מ[[חסידות קאליב|ראזלא]].
בהוראת רבי [[ישראל מרוז'ין]], כיהן אחריו בן דודו, רבי [[יצחק אייזיק מזידיטשוב]], בנו של רבי בעריש. {{מקור}}▼
חתנו של רבי צבי הירש, רבי נפתלי הירץ לבין, שימש גם הוא כאדמו"ר כמה שנים, אבל לא רצה לשבת על כיסא חמיו. פרש מהאדמו"רות עקב התמרמרות החסידים על כך שהיה נוסע לרבי [[ישראל מרוז'ין]] ולטענתם זו הייתה פגיעה בחמיו רבי צבי הירש.
▲בהוראת רבי [[ישראל מרוז'ין]], כיהן אחריו בן דודו, רבי [[יצחק אייזיק מזידיטשוב]], בנו של רבי בעריש.{{מקור}}
===רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב===
רבי יצחק אייזיק 'הרבי מזידיטשוב' המרכזי (השני והאחרון שמוכר בשם 'הרבי מזידיטשוב' בלי תוספות) התנהג באדמו"רות אך סירב לשבת באופן רשמי על כיסא האדמו"רות עד [[כ"ז באלול]] [[תרט"ו]], יום פטירתו של האדמו"ר רבי [[שלום רוקח]], ה"שר שלום" מ[[בעלזא]], בו נעשה אדמו"ר באופן רשמי. נחשב לממשיכו הגדול של דודו רבי צבי הירש. בזמנו נהרו לזידיטשוב המוני חסידים מכל רחבי מזרח אירופה, בהם מגדולי הרבנים והאדמו"רים, כבעל ה"דברי חיים" מצאנז רבי [[יהושע רוקח]] מבלז ובעל "ייטב לב". חיבר את הספר "ליקוטי מהרי"א"{{הערה|ספרו [http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?102275& ליקוטי מהרי"א]}}. נפטר ב[[ט' בסיוון]] [[תרל"ב]].
===הדור השלישי===
*יורשו המרכזי של רבי יצחק אייזיק היה בנו רבי '''[[אלכסנדר סנדר יום טוב ליפא אייכנשטיין|אלכסנדר סנדר יום טוב ליפא]] ''' שעוד בחיי אביו סומן כ"ממשיך" {{מקור}}. היה חתנו של הרב לייבוש יאלעס (בנו של יעקב צבי, ה"מלוא הרועים"). חתניו היו הרב משה חיים ספרין מ[[חסידות קומרנה|אלטשטאט]], רבי חיים יחיאל מ[[חסידות גלגוב|דומברובה]] והרב שמעון בצלאל ניימן. נפטר מעט שנים אחרי שהתמנה לאדמו"ר ב[[י"א בתשרי]] [[תרמ"ד]]. ▼ממשיכיו של רבי יצחק אייזיק:
'''כל ילדיו של רבי יצחק אייזיק היו לאדמו"רים{{הערה|טרקליני החסידות, אלפסי, ערך זידיטשוב אות ג8}}.'''
במקביל לרבי אלכסנדר, כיהנו בזידיטשוב עוד שני אחים וב[[דולינה]] כיהן אח נוסף:
*רבי ישראל יוסף לאבין חתנו של רבי יצחק אייזיק {{הערה|טרקליני החסידות, אלפסי, ערך זידיטשוב אות ה16}} היה נשוי לבתו היחידה שאשא רייזל. בן רבי יעקב נפתלי הירץ לאבין חתן רבי צבי הירש 'העטרת צבי'. אשתו של רבי ישראל יוסף הרבנית סאשע רייזל בת רבי יצחק אייזיק נטמנה באוהל אביה רבי יצחק אייזיק{{הערה|פאר יצחק החדש, בורשטין תשע"ח}}
*רבי [[יששכר בעריש מדולינה|יששכר בעריש]] ([[ה'תקצ"ה]] - [[כ"ט בשבט]] [[תרמ"ו]]) כיהן בדולינה, חתנו של רבי אברהם מ[[חסידות סטרטין|סטרטין]], חיבר קונטרס בשם "ליקוטי תורה מהר"י". חתניו היו רבי פנחס רוקח מ[[שושלת בעלז|קארוב]] ורבי יצחק דוד מ[[ברוך הגר#שושלתו|סטרוז'ניץ]]. נטמן באוהל אביו.▼▲*רבי [[אלכסנדר סנדר יום טוב ליפא אייכנשטיין|אלכסנדר סנדר יום טוב ליפא]] שעוד בחיי אביו סומן כ"ממשיך"{{מקור}}. היה חתנו של הרב לייבוש יאלעס (בנו של יעקב צבי, ה"מלוא הרועים"). חתניו היו הרב משה חיים ספרין מ[[חסידות קומרנה|אלטשטאט]], רבי חיים יחיאל מ[[חסידות גלגוב|דומברובה]] והרב שמעון בצלאל ניימן. נפטר מעט שנים אחרי שהתמנה לאדמו"ר ב[[י"א בתשרי]] [[תרמ"ד]].
* יורשו המרכזי{{הערה|טרקליני החסידות, אלפסי, ערך זידיטשוב אות ד14}} רבי אליהו (נפטר ב[[ה' בסיוון]] [[תרל"ח]]) כיהן בזידיטשוב, חתן רבי יהודה לייביש ערליך רבה של ראזלה (חתנו של רבי צבי הירש מזידיטשוב). חסידיו היו מרובים משל רבי שלמה יעקב{{מקור}}. חיבר ספר בשם "זיכרון אליהו". לאחר פטירתו פנו חסידיו אל אחיו רבי [[בעריש מדולינה]]. ▼▲*רבי [[יששכר בעריש מדולינה|יששכר בעריש]] ([[ה'תקצ"ה]] - [[כ"ט בשבט]] [[תרמ"ו]]) כיהן בדולינה, חתנו של רבי אברהם מ[[חסידות סטרטין|סטרטין]], חיבר קונטרס בשם "ליקוטי תורה מהר"י". חתניו היו רבי פנחס רוקח מ[[שושלת בעלז|קארוב]] ורבי יצחק דוד מ[[ברוך הגר#שושלתו|סטרוז'ניץ]]. נטמן באוהל אביו.
▲* יורשו המרכזי{{הערה|טרקליני החסידות, אלפסי, ערך זידיטשוב אות ד14}} רבי אליהו (נפטר ב[[ה' בסיוון]] [[תרל"ח]]) כיהן בזידיטשוב, חתן רבי יהודה לייביש ערליך רבה של ראזלה (חתנו של רבי צבי הירש מזידיטשוב). חסידיו היו מרובים משל רבי שלמה יעקב{{מקור}}. חיבר ספר בשם "זיכרון אליהו". לאחר פטירתו פנו חסידיו אל אחיו רבי [[בעריש מדולינה]].
*רבי [[שלמה יעקב אייכנשטיין|שלמה יעקב]] ([[ה'תק"ץ]] - [[כ"ו בכסלו]] [[תרמ"ו]]) כיהן בזידיטשוב, חתנו בזיווג ראשון של רבי יוסף רוטטנברג מקוזובה, ובזיווג שני חתנו של רבי [[אברהם אבא הורוביץ]] משנדישוב. שנה וחצי לפני פטירתו עבר ל[[סטרי]]. חתניו היו רבי נפתלי ערליך מדליטין (נכדו של רבי צבי הירש מזידיטשוב) ורבי יצחק אלעזר מ[[חסידות דומברובה|דומברובה]].
לאחר פטירת רבי אלכסנדר פנו חסידיו אל אחיו רבי '''[[מנחם מנדל אייכנשטיין|מנחם מנדל]] ''' ואל בנו רבי '''ישכר בעריש ''' שכיהן בוורצקי. רבי מנחם מנדל ([[ה'ת"ר]] - [[י"א באדר]] [[תרס"א]]) היה חתנו של רבי חיים אברהם רדליך מ[[חסידות פרמישלאן|מיקולייב]] (נכד רבי [[מאיר מפרמישלאן]]) שמסר לו את הרבנות במיקולייב. לאחר מינויו לאדמו"ר חזר לזידיטשוב. חתניו היו רבי ברוך מ[[חסידות רופשיץ|בריזדוביץ]], רבי דוד מ[[חסידות ירוסלב|ירוסלב]], רבי יצחק מ[[חסידות סטוטשין|סטוטשין]] והרב אהרן מאיר פרידלנדר-אייכינשטיין שכיהן כרב בקאשוי{{הערה|1=ראו אודותיו [[:yi:מאיר פרידלענדער|כאן]].}}. ▼
=== מהדורהדור הרביעי ואילךעד השואה === ▼▲לאחר פטירת רבי אלכסנדר פנו חסידיו אל אחיו רבי [[מנחם מנדל אייכנשטיין|מנחם מנדל]] ואל בנו רבי ישכר בעריש שכיהן בוורצקי. רבי מנחם מנדל ([[ה'ת"ר]] - [[י"א באדר]] [[תרס"א]]) היה חתנו של רבי חיים אברהם רדליך מ[[חסידות פרמישלאן|מיקולייב]] (נכד רבי [[מאיר מפרמישלאן]]) שמסר לו את הרבנות במיקולייב. לאחר מינויו לאדמו"ר חזר לזידיטשוב. חתניו היו רבי ברוך מ[[חסידות רופשיץ|בריזדוביץ]], רבי דוד מ[[חסידות ירוסלב|ירוסלב]], רבי יצחק מ[[חסידות סטוטשין|סטוטשין]] והרב אהרן מאיר פרידלנדר-אייכינשטיין שכיהן כרב בקאשוי{{הערה|1=ראו אודותיו [[:yi:מאיר פרידלענדער|כאן]].}}.
▲=== מהדור הרביעי ואילך ===
==== בני רבי אלכסנדר סנדר ====
ארבעה מבניו של רבי אלכסנדר שימשו באדמו"רות:
בזידיטשוב נותר רק בנו של רבי מנדל, רבי חיים אברהם. (השאר כיהנו בוורצקי, בחודורוב, באלעסק, בסטרי, ביאריטשוב, בפודהייץ ובדולינה). נולד בערך בשנת [[תר"כ]]. מילא את מקום אביו משנת [[תרס"א]]. היה ידוע בבקיאותו בזוהר. חתנו היה רבי משה מ[[חסידות בוסטון|בוסטון]]. נפטר בלבוב בשנת [[תרס"ט]]. והובא לקבורה לזידיטשוב. את מקומו מילא בנו רבי מנחם מנדל חתן רבי אפרים מ[[חסידות רוזבדוב|רוזבדוב]]. היה חסידם של אדמו"רי [[חסידות קומרנה|קומרנה]].
== מנהגי והשפעת זידיטשוב == ▼==== בני רבי ישראל יוסף לאבין ====
רבי משה לאבין, אדמו"ר מ'זידיטשוב בדרוהוביטש, נפטר בי"ז ניסן תרצ"ט{{הערה|עטרת צבי, ברוקלין תשנ"ה, תולדות רבינו}}, בזיווג ראשון חתן רבי יחיאל מקולבסוף.{{הערה|טרקליני החסידות, אלפסי, ערך זידיטשוב אות ה16}}
המסורת החסידית מספרת כי מנהגו של האדמו"ר הראשון היה שבשעת ה[[טיש]] ישבו עשרות חסידים לבושים בבגדי לבן, בניגוד למנהג בחסידויות אחרות, כמו [[חסידות קוסוב]], שם התייחד האדמו"ר בלבוש הלבן ושאר החסידים לבשו שחורים. את מנהגו הסביר כך: "קאסוב בבחינת מלכות, ואצל מלכות כתוב 'ובלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו', אצלינו בזידיטשוב שולט בחינת נבואה, ואצל נבואה כתוב 'ומי יתן כל עם ה' נביאים'".
==השפעה על חסידות אחרות ==
חסידות זידיטשוב השפיעה על חצרות רבות בגליציה והונגריה, אשר אדמו"ריהן היו תלמידי או צאצאי אדמו"רי זידיטשוב. בהן: [[חסידות ספינקא]], [[חסידות טאש]], [[חסידות קוסון]], [[חסידות קומרנה]] ו[[חסידות קאליב]].
== ספרי אדמו"רי זידיטשוב ==
===ספריו של הרבי ר' הרשל'ע (רבי צבי הירש)===
====ספרים שנכתבו על ידו====
*עטרת צבי, פירוש על הזוהר
*סור מרע ועשה טוב, הקדמה לספר עץ חיים מרבי חיים ויטאל
*בית ישראל, על התורה
*צבי לצדיק, הגהות לתקוני זוהר
*פרי קודש הילולים, הקדמה והגהות לספר פרי עץ חיים
=====ספרים שנכתבו עליו - ליקוטים מספריו - הגהות על ספריו=====
:*הגהות מהרצ"א, הגהות מרבי צבי אלימלך מדינוב בעל בני יששכר על הספר סור מרע ועשה טוב
:*צבי לצדיק
:*יפרח בימיו צדיק
:*דרך הישר
===ספריו של רבי משה מסמבור===
תפלה למשה, על התורה
===ספריו של הרבי ר' אייזיקל (רבי יצחק אייזיק)===
====ספרים שנכתבו על ידו====
לקוטי מהרי"א על ילקוט שמעוני
=====ספרים שנכתבו עליו - ליקוטים מספריו - הגהות על ספריו=====
:*ילקוט מהרי"א
:*פאר יצחק
==חסידות זידיטשוב אחרי השואה==
| 