|
ההגדרה המקובלת ביותר למושג זה, הנמצא בתהליכי שינוי נמשכים, מתייחסת לאנשים שהוגדרו כבעלי [[מגדר]] מסוים בעת לידתם, בהתבסס על [[זוויג|מינם]], אך חשים כי תיאור זה אינו מייצג נאמנה את [[זהות מגדרית|זהותם המגדרית]].
אנשים טרנסג'נדרים עשויים לעבור או לא לעבור טיפולים רפואיים לניסיון ל[[שינוי מין]]. ישבכל הסוברים כיאופן, זהות המגדר נקבעת על פי תחושתו האישית של האדם, ואנשים טרנסג'נדרים מעוניינים שיפנו אליהם במגדר המתאים לרוחם, מבלי לפלוש לפרטיותם הפיזיולוגית.
שלוש הקבוצות העיקריות של טרנסג'נדרים הם '''[[גבר]]ים טרנסים''', '''[[אישה|נשים]] טרנסיות''' ו'''[[ג'נדרקוויר|א-בינארי]]ים'''. בעבר הונח כי מספר הנשים הטרנסיות עולה באופן ניכר על מספר הגברים הטרנסים, אולם היחס הוא 1:1 בקירוב.
מספר מחקרים מצאו תימוכים לכך שזהות מגדרית מתפתחת עקב קשרי גומלין בין [[עובר|התפתחות המוח בתקופת ההריון]] לבין [[הורמון|הורמוני מין]]. מחקר ראשון מסוג זה פורסם על ידי Jiang-Ning Zhou ועמיתיו בשנת 1995. לפי המחקר אזור במוח המכונה stria terminalis או BSTc, שקשור בתגובות למין ולעקה, הוא גדול יותר בקרב זכרים לעומת נקבות, דבר שהוא דוגמה ל[[דו-צורתיות זוויגית]]. המחקר מצא כי לנשים טרנסג'נדריות היה BSTc בגודל נקבי. גודל ה-BSTc לא הושפע מהורמוני מין שנלקחו בתקופת הבגרות ואינו קשור לנטייה מינית.{{הערה|Zhou, Jiang-Ning; Hofman, Michel A.; Gooren, Louis J. G.; Swaab, Dick F. (1995). "[https://www.nature.com/articles/378068a0 A sex difference in the human brain and its relation to transsexuality]". Nature. 378 (6552): 68–70. doi:10.1038/378068a0. {{PMID|7477289}}.}} במחקר המשך משנת 2000, חקרו Kruijver ועמיתיו את מספר הניורונים ב-BSTc במקום את נפח האיבר. הם הגיעו למסקנות זהות - מבנה המוח של נשים טרנסג'נדריות היה דומה לזה של נקבות. בשנת 2008 נמצאו תוצאות דומות עבור אזור אחר במוח - INAH 3 שהוא חלק מה-[[היפותלמוס]].{{הערה|Garcia-Falgueras, A.; Swaab, D. F. (2008). "[https://academic.oup.com/brain/article/131/12/3132/295849 A sex difference in the hypothalamic uncinate nucleus: relationship to gender identity]". Brain. 131 (Pt 12): 3132–46. doi:10.1093/brain/awn276. {{PMID|18980961}}.}}
בשנת 2013, נערך מחקר על זוגות תאומים שלפחות אחד מהם עבר תהליך שינוי מגדרי, יחד עם סקירת מחקרים על תאומים טרסנג'נדרים. המחקר מצא כי אחוז גבוה מבין התאומים הזהים הללו היו זוגות תאומים ששניהם טרסנג'נדרים: 13 מתוך 39 זוגות (33%) מתוך תאומים זהים מבין הגברים ו-8 מתוך 35 (23%) של תאומים זהים בנות. בין תאומים לא זהים שיעור הזוגות הטרסנג'נדרים עמד עד 1 מתוך 38 בלבד (2.6%). מסקנת החוקרים היא כי הזהות המגדרית מושפעת על ידי גנטיקה הרבה יותר מאשר החינוך.{{הערה|Diamond, Milton (May 2013). "[http://www.hawaii.edu/PCSS/biblio/articles/2010to2014/2013-transsexuality.html Transsexuality Among Twins: Identity Concordance, Transition, Rearing, and Orientation]". International Journal of Transgenderism. 14 (1): 24–38. doi:10.1080/15532739.2013.750222}}
==הפסקת טרנסג'נדריות==
לחיות כטרנסג'נדר פירושו לחיות ב[[תהליך]] מתמשך של שינוי הגוף והמראה כך שיתאים יותר לתחושתו המגדרית או לחלופין [[זהות מגדרית|זהותו המגדרית]] של הפרט; תהליך הכולל בדרך כלל נטילת [[הורמון|הורמונים]] במהלך כל החיים (למשל, אחת ליום או אחת למספר ימים) ובמקרים רבים כולל גם [[ניתוח|ניתוחים]] שונים.
ישנו מיעוט זעיר מתוך האוכלוסיה הטרנסג'נדרית של אנשים שהפסיקו את תהליך הטרנסג'נדריות שלהם באופן זמני או מוחלט. הפסקה של התהליך בין אם זמנית ובין אם מוחלטת מכונה במונח הכללי א-שינוי (detransition) {{אנ|detransition}}.
הפסקה זמנית של השינוי מכונה בספרות המחקרית חזרה-לשינוי (retransition){{הערה|שם=Graham|Detransition, Retransition: "What Providers Need to Know", by Julie Graham, MS, MFT, Director, Gender Health SF, San Francisco Department of Public Health}} ויכולה לנבוע מקשיים שונים בהמשך התהליך בתקופה נתונה, כמו קשיים כלכליים במימון התהליך במדינות שבהן אין מערכת רווחה המממנת לאזרח את התהליך ואף זלזול סביבתי.
הפסקה מוחלטת של תהליך שינוי יכולה להיגרם גם היא ממגוון סיבות ויכולה לכלול רכיב של חרטה על התהליך (transgender regret){{הערה|[http://www.sexchangeregret.com/ http://www.sexchangeregret.com (Walt Heyer).]}}; חרטה על התהליך עשויה לכלול הבעת צער (בעיקר אם היה שינוי בלתי הפיך שהפרט התחרט עליו) אך אין הכרח לכך.
הבדרן [[בריאן בלוביץ']] חי כטרנסג'נדרית בשם נטליה\"טיש" (עם נטילת הורמונים בלבד, ללא ניתוחים) אך לאחר 15 שנים הפסיק את התהליך; בלוביץ' טען שאינו מתחרט על התקופה זו ושהיא הייתה עבורו תקופה מלאת שמחה{{הערה|PAPER; Transformation; [http://www.papermag.com/perpetual-transition-brian-belovitch-2555638364.html?rebelltitem=15#rebelltitem15 "Inside One Person's Journey From Man to Woman and Back Again"]; by Jacob Tobia; 03 April.}}. בלוביץ' פרסם את סיפורו בספרו אשר יצא בספטמבר 2018.
רבים ממי שעברו ניתוחים ששינו באופן פרמננטי את גופם והתחרטו על התהליך הביעו צער על כך, כפי שיודגם בהמשך בפרק זה.
נכון לשנת [[2018]] תופעת החרטה נדירה וכמעט ואין עליה [[כימות]] אך מוערך כי מדובר על בערך 2% או בין 1-4% מסך כל הטרנסג'נדרים בעולם{{הערה|שם=Tannehill_1|Brynn Tannehill, Contributor, Board member of the Trans United Fund; "Myths About Transition Regrets"; 11/18/2014 08:01 am ET Updated Feb 02, 2016}}.
חרטה נצפתה בטרנסג'נדרים וטרנסג'נדריות ממגוון רקעים חברתיים וגילאים{{הערה|שם=Herzog_1|thestranger.com, Features Jun 28, 2017 The Detransitioners: They Were Transgender, Until They Weren't by Katie Herzog}}{{הערה|שם=TKWKB|"Transgender Kids: Who Knows Best?", a BBC Documentary, 12 January 2017, 59min}}; הן באנשים טרנסג’נדרים שהחלו בתהליך השינוי בגיל ההתבגרות{{הערה|The Atlantic - [https://www.theatlantic.com/magazine/archive/2018/07/when-a-child-says-shes-trans/561749/ "When Children Say They’re Trans; Hormones? Surgery? The choices are fraught—and there are no easy answers"], by Jesse Signal, July/August 2018 issue,}}{{הערה|שם=TKWKB}}{{הערה|שם=TYOBWTCHM|Max Margan, for Daily Mail Australia; [https://www.dailymail.co.uk/news/article-4870974/Boy-began-gender-transition-changed-mind.html "'I'm just not sure that I am a girl': Teen who began gender transition at 12 reveals WHY he changed his mind and wanted to go back to being a boy"]; PUBLISHED: 01:40 GMT, 11 September 2017 {{|}} UPDATED: 02:41 GMT, 11 September 2017.}} והן באנשים שהחלו בתהליך בבגרותם{{הערה|שם=IWMSB|RT; [https://www.youtube.com/watch?v=-pxxBQm114k "I Want My Sex Back"] - Documentary; RT official YouTube channel}}.
===חרטה על טרנסג'נדריות===
ישנו מגוון סיבות אפשריות לחרטה ולרצון לחיות כפי הזהות המגדרית שייועדה לפרט מהוריו. לפי אחת העדויות השינוי הגופני גרם ליותר בעיות מאשר פתר{{הערה|שם=מקפדן|McFadden, Joan (16 September 2017). [https://www.theguardian.com/lifeandstyle/2017/sep/16/transition-caused-more-problems-than-it-solved "'Transition caused more problems than it solved'"]. The Guardian. Retrieved 1 November 2017.}}, כולל פגיעה ביכולת להיקשר חברתית עם אנשים אחרים{{הערה|שם=מקפדן|}}. יש מתחרטים שחוו תופעות לוואי גופניות ונפשיות בשל ההורמונים{{הערה|news.com.au; [https://www.news.com.au/lifestyle/real-life/true-stories/it-sounds-weird-how-this-girl-became-a-boy-then-changed-her-mind/news-story/a50010fa8625fd6825834d04c8742d2f "‘It sounds weird’: How this girl became a boy, then changed her mind"], by Kirsty Johnston, MAY 1, 201712:26PM}}. גם אכזבה מ[[ניתוח לשינוי מין]] היא גורם אפשרי לחרטה כללית לכך{{הערה|שם=Heyer_2|publicdiscourse.com, Regret Isn’t Rare: The Dangerous Lie of Sex Change Surgery’s Success JUNE 17, 2016, By Walt Heyer0}}{{הערה|The Federalist; "What Two Former Trans Men Want You To Know About All The Lies by Taylor Fogarty, October 11, 2017.}}. הכותבת קייטי הרצוג מציינת כי באתר YouTube ישנו מספר הולך וגדל של סרטונים של מתחרטים המנסים להסביר מה הביא אותם להתחרט{{הערה|שם=Herzog_1}}; אחד המתחרטים סיפר כי בנערותו הסיק שבשביל לבטא את נשיותו הוא צריך להיות טרנסג'נדרית אך עם הזמן ולמרות התמיכה הרבה ממשפחתו וסביבתו בתקופה שחי כטרנסג'נדרית, הסיק כי השינוי מיותר עבורו בכדי לבטא את מיוחדותו מבלי [[חרדה]] לפיה הוא צריך להתאים את גופו להתנהגותו''{{הערה|WHY I Transitioned / Detransitioned !!; FrankView official YouTube channel}}.
[[וולט הייר]] אשר חי 8 שנים כטרנסקסואלית ועבר שני ניתוחים מהותיים בתהליך (ניתוח עליון ותחתון) חזר בו והפך לאקטיביסט המסייע למי שמעוניינים לחזור לחיות על פי [[ייעוד מגדרי|הייעוד המגדרי]] שלהם. לטענתו, המניע שלו לטרנסג'נדריות היה סוג של הפרעת זהות דיסוציאטיבית{{הערה|שם=Heyer_Samuel|[https://www.youtube.com/watch?v=qO-myqK6tHc Walt Heyer and Ana Samuel – Rethinking Transgenderism {{|}} Love and Fidelity Network {{|}} Official YouTube channel]}}. לפי הייר, אין מספיק תמיכה רפואית, פסיכולוגית וחוקית לאנשים המעוניינים לחזור לחיות על פי [[ייעוד מגדרי|ייעודו המגדרי]] המקורי{{הערה|Walt Heyer (16 November 2017). [http://thefederalist.com/2017/11/16/three-transgenders-celebrate-election-victories-detransitioners-tell-different-story/ "While Three Transgenders Celebrate Election Victories, Detransitioners Tell A Different Story"]. The Federalist. Retrieved 8 December 2017.}}.
דבי קרמר שחיה כגבר 15 שנים דיווחה כי החלה שינוי בעקבות [[הפרעת דחק פוסט טראומטית]] שנבעה מהתעללות מינית שחוותה מאביה בנערותה אך בגיל 60 היא חזרה בה מן השינוי{{הערה|mailonline.com; [https://www.dailymail.co.uk/news/article-6351711/Hemel-Hempstead-transgender-man-60-regrets-gender-reassignment-surgery-11-years-on.html "I'm not meant to be a bloke': Woman who changed gender to become a man called Lee 15 years ago says sex swap was a huge mistake and wants to switch back"]; by Lara Keay; published: 16:03 GMT, 4 November 2018.}}.
===פולמוס===
העיסוק בנושא חרטה על טרנסג'נדריות נחשב למחלוקתי ופוליטי מאד; אדם בשם ג'יימס קספיאן טען כי אוניברסיטת באט' ספה ב[[אנגליה]] סירבה לו להגיש עבודת תזה בנושא חרטה על טרנסג'נדריות בטענה כי הנושא "אינו תקין פוליטית" - המקרה זכה לחשיפה רבה{{הערה|The Guardian: [https://www.theguardian.com/education/2017/sep/25/bath-spa-university-transgender-gender-reassignment-reversal-research "University turned down politically incorrect transgender research"].}}{{הערה|BBC News: [https://www.bbc.com/news/uk-41384473 "Bath Spa University blocks transgender research"], 25 September 2017.}}.
מכיוון שחרטה על טרנסג'נדריות תיתכן גם בילדים ובמתבגרים כמו גם מסיבות אחרות, עלה חשש ממצב בו [[רופא]]ים לכאורה "ממהרים" לתת הורמונים ואף לבצע [[ניתוח לשינוי מין|ניתוחים לשינוי מין]] בילדים ומתבגרים (הליכים שהם ככלל בלתי הפיכים ובעלי תופעות לוואי רבים לפי רופא הילדים ג'ון וייטהול{{הערה|שם=Whitehall|[https://www.youtube.com/watch?v=_MxglSOVJ-s Forum on the Family 2017 - Professor John Whitehall - Childhood Gender Dysphoria]}}), אז לפי דעה יש לשקול גישות אחרות לילדים אשר מבטאים התנהגות מגוונת מגדרית או נון קונפורמיות מגדרית{{הערה|שם=TKWKB}}. אשה אחת שהתחילה תהליך שינוי מאשה לאיש (WTM) אשר גרם לשינוי קיצוני של [[קול]]ה, לשינוי פרמננטי של צמיחת שיער גופה ושעברה [[מסטקטומיה]] הביעה צער על כך שהמערכת הרפואית הניחה שרק בגלל שהיא אמרה שהיא טרנסג'נדרית היא טופלה באופן מיידי בהורמונים וניתוחים מבלי שאיש יפקפק במניעיה וכי כואב לה על שאיבדה את גופה שלא אהבה בתור נערה ועל שלא התמודדה אחרת עם תחושותיה דאז{{הערה|שם=TKWKB}}{{ביאור|50:30}}.
הרופאה וה[[סקפטיציזם|סקפטיציסטית]] [[הרייט הול]] הפצירה בעמיתיה להיות זהירים בהתאמת הטיפול ובכל מקרה לשקול טיפול מדיקלי (כלומר בהורמונים ו\או ניתוחים) רק כאשר המעוניין בו הגיע לגיל בו הוא יכול לתת מה שכינתה "הסכמה מודעת אמיתית" לטיפול זה{{הערה|שם=Hall|[https://sciencebasedmedicine.org/gender-dysphoria-in-children/ Gender Dysphoria in Children Gender transitions are becoming more and more common. Adults can make informed decisions about hormone treatments and gender reassignment surgeries, but what about children?, by Harriet Hall, September 11, 2018]}}. הול הציעה כי ייתכן שקבלה חברתית רבה יותר של שונות מגדרית ו[[ספקטרום מגדרי]] אולי יפחיתו הצורך בטיפול מדיקלי כזה{{הערה|שם=Hall}}.
הפעיל הטרנסג'נדר הרשל ראסל טוען כי הוא מתנגד למתן טיפולים הורמונליים לילדים וכי אכן ישנם מי שמתחרטים על התהליך שעברו אך מבקר את ההתמקדות באחוז הזעום (להערכתו, עד 4%) של טרנסג'נדרים שעברו שינוי והתחרטו עליו ואשר לטעמו מוגזם ביחס להתמקדות הנדרשת בטרנסג'נדרים שאינם מתחרטים ומרגישים מצוין{{הערה|שם=TKWKB}}.
הפעילה הטרנסג'נדרית ברין טנהיל פירסמה מאמר ביקורתי בו האשימה עיתונאים רבים בכך שאינם בודקים מספיק את הרקע של מי שעברו הפסיקו את התהליך ומציגים מקרי חרטה באופן פומפוזי הנותן מצג שווא על הנתון בשטח לפיו אכן רק מיעוט מוחץ מן הטרנסג'נדרים יעברו הליך זה (לערך בין 1-4% לכל היותר){{הערה|שם=Tannehill_1}}.
==יחס הדתות כלפי טרנסג'נדרים==
| 