|
[[קובץ:6dayswar1.jpg|ממוזער|250px|קצינים מ[[חיל האוויר הישראלי]] ליד מטוס מצרי שהושמד ב[[סיני]] במהלך [[מלחמת ששת הימים]]]]'''מלחמת מנע''' היא החלטה מדינית על פעולה צבאית נרחבת שנועדה למנוע מ[[מדינה|מדינת]] אויב לתקוף ראשונה ב[[מלחמה]] מתוכננת מצדה. היוזמה למלחמת מנע נובעת מן ה[[אמונה]] שההתנגשות עם האויב היא בלתי נמנעת והסיכון הכרוך בדחיית ההתנגשות גדול מהסיכון הכרוך במלחמה מיידית.
'''מכה מקדימה''' היא מהלומה [[צבא]]ית ש[[מדינה]] אחת מנחיתה על אויבתה, כאשר ברור שזו צפויה לתקוף באופן מיידי. עיתוי התקיפה הצפוי של האויב הוא המבדיל את המכה המקדימה מ[[מלחמת מנע]].
[[קובץ:6dayswar1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קצינים מחיל האוויר הישראלי ליד מטוס מצרי שהושמד ב[[סיני]], 1967]]
על [[מדינה]] היוצאת למלחמת מנע יש להביא בחשבון את הקושי להצדיק את המלחמה בפני הקהילה הבינלאומית ואף בפני [[אזרחות|אזרחיה]], שכן הסכנה שהניעה אותה לצאת למלחמה אינה מיידית ועל כן היא עלולה להצטייר כמדינה תוקפנית ללא [[עילה למלחמה]].
ב[[מלחמת ששת הימים]] ישראל התקיפה את [[חיל אוויר|חילות האוויר]] של [[ארצות ערב]] ("[[מבצע מוקד]]" - [[5 ביוני]] [[1967]]) כמכה מקדימה שבוצעה בשל החשש ממתקפה ערבית כוללת{{הערה|1=בנימין זאב וכסלר, [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=12803&kwd=851 מלחמת ששת הימים - מהלכים עיקריים : כ"ו באייר-א' בסיוון תשכ"ז, 5-11 ביוני 1967], '''העשור השני : תשי"ח - תשכ"ח''' בעריכת [[צבי צמרת]] וחנה יבלונקה (יד בן-צבי, 2000) }}. מתקפתו של [[צה"ל]] ב[[חצי האי סיני]] הייתה גם היא בגדר מכה מקדימה, בשל החשש הכבד שהצבא המצרי הגדול שנערך שם ופינוי כוחות ה[[האומות המאוחדות|או"ם]] שהיו שם מצביעים בוודאות על הכנות למתקפה מצרית על ישראל. המתקפות בחזית ה[[ירדן|ירדנית]] והסורית נעשו במידה רבה כתגובה לפעולות של האויב ולכן אינן נחשבות כמכה מקדימה.
[[מלחמת ששת הימים]] ב[[יוני]] [[1967]] נחשבת דוגמה מובהקת למלחמת מנע. גיוס ותמרוני הצבא [[מצרים|המצרי]] היוו איום מתמיד על [[ישראל|מדינת ישראל]]. מדינת ישראל נאלצה לגייס בפעם השנייה באותה השנה את צבא המילואים ולגרום נזק אדיר למשק הישראלי על מנת להיות מוכנים למתקפה מצרית אם תבוא. ביוני 1967 בחרו קברניטיה של מדינת ישראל במלחמת מנע על מנת לסיים מצב איום מתמיד זה.
ביום פתיחת [[מלחמת יום הכיפורים]] (אוקטובר [[1973]]), לאחר שהצטבר מידע רב על כוונת מצרים וסוריה לפתוח במלחמה, נשקלה האפשרות של מכה מקדימה על ידי הפיקוד הבכיר של צה"ל, ומטוסי [[חיל האוויר הישראלי|חיל האוויר]] אף נערכו לכך, אך אפשרות זו נפסלה על ידי הדרג המדיני בשל הרצון שלא להיראות בפני המעצמות ([[ארצות הברית]] ו[[ברית המועצות]]) והאו"ם כצד התוקפני{{הערה|{{מערכות|[[שמעון גולן]]|המכה האווירית המקדימה בפרוץ מלחמת יום הכיפורים|0/110220|373, נובמבר 2000}}}}{{הערה|1= יהודה בלנגה, " 'תיאום כוונות': משקלה של תגובת ארצות הברית בהחלטת ישראל שלא להקדים מכה במלחמת יום הכיפורים", '''המזרח החדש''' נא (2012)}}. בשעות אלה, דרש [[מזכיר המדינה של ארצות הברית|שר החוץ האמריקאי]] [[הנרי קיסינג'ר|קיסינג'ר]] מישראל לא להנחית מכה מקדימה, וקיבל אישור על כך מראש הממשלה [[גולדה מאיר]]{{הערה|The national security archive,declassified archival records, The October War and U.S. Policy, [http://www.gwu.edu/~nsarchiv/NSAEBB/NSAEBB98/octwar-10.pdf דרש שר החוץ האמריקאי קיסינג'ר מישראל לא להנחית מכה מקדימה]}}. צה"ל הותקף והופתע בעת פריצתה של מלחמת יום הכיפורים ונקלע למצב קשה מאוד שממנו נחלץ רק לאחר אבדות כבדות ומספר ימי לחימה קשים ביותר. ההימנעות ממכה מקדימה עוררה ביקורת קשה ביותר לאחר שהמלחמה הסתיימה ואף שנים רבות לאחר מכן.
הצד הטקטי של ההחלטה הפוליטית על מלחמת מנע היא [[מכה מקדימה]] במסגרתה עוברת הלחימה לשטח האויב.
==ראו גם==
*[[מכה שנייהמקדימה]]
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקימילון=מכהמלחמת מקדימהמנע}}
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מלחמות לפי סוג]]
[[קטגוריה:מדע המדינה]]
| 