מנחם מנדל שניאורסון – הבדלי גרסאות

בשנות ילדותו ונערותו למד בעיקר מפי אביו{{הערה|יחיאל הררי, 'סודו של הרבי', תל אביב 2013, עמ' 70–76}}. בשנת [[1909]], בגיל 7, עבר עם משפחתו לעיר [[דניפרו|יקטרינוסלב]], לאחר שאביו התמנה בה לרב. הרב שניאור זלמן וילנקין נשכר על ידי אביו כ[[מלמד]] פרטי עבורו{{הערה|מרדכי מנשה לאופר, 'ימי מלך', חלק א. כפר חב"ד, 1991, הוצאת קה"ת. עמ' 122–125}} וממנו למד [[תורה|חומש]] עם [[פירוש רש"י לתורה|פירוש רש"י]], [[נ"ך]], [[משנה]] ו[[גמרא]]{{הערה|הרבי מליובאוויטש סיפר לימים שלמד כמה שנים אצל וילנקין חומש משנה וגמרא. בהתוועדות בשבת [[פרשת ויגש]] תשל"ב [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4605&st=&pgnum=319 נדפס בשיחות קודש תשל"ב חלק א' עמוד 300]}} כארבע וחצי שנים, מגיל שבע עד גיל אחת עשרה{{הערה|תשורה לחתונת נכדו של וילנקין הקרוי על שמו, כ"ח אדר תשנ"ט. ברוקלין ניו-יורק. עמ' 12–13}}. אחר כך שכר לו אביו מלמד נוסף שלימדו במשך שנה בביתם{{הערה|הררי, 'סודו של הרבי', עמ' 71}}. את רוב זמנו העביר בלימוד תורה, [[קבלה]] וחסידות.

 

 

בחורף [[תרפ"ג]] ([[1923]]) נפגש ב[[רוסטוב]] לראשונה עם חותנו לימים, רבי [[יוסף יצחק שניאורסון]] מליובאוויטש, השישי בשושלת אדמו"רי חב"ד. בקיץ של אותה שנה הזמינו חותנו לעתיד לעיר הנופש קיסלובודסק שבה שהה אז עם משפחתו, מתוך רצון לשדכו לבתו, [[חיה מושקא שניאורסון]]. מאותה עת התקרב מנחם מנדל הצעיר למשפחת האדמו"ר{{הערה|'סודו של הרבי' עמ' 79–80; 'השביעי', עמ' 48–51. ראו כרך מיוחד של מכתבי הריי"צ אל בתו חיה מושקא ואל חתנו הרב מנחם מנדל: '''אגרות קודש, אדמו"ר הריי"צ – חלק ט"ו''', {{ISBN|0826653529}}, הוצאת קה"ת, ברוקלין, הוצאה שנייה, 2011, תשע"א}}. שנה לאחר מכן קיבל [[סמיכה לרבנות]] מדודו הרב [[שמואל שניאורסון (ניקולייב)|שמואל שניאורסון]]. החל מנובמבר [[1926]] השתתף מנחם מנדל ב[[אוניברסיטת לנינגרד]] כ[[שומע חופשי]] בשיעורי [[מתמטיקה]] ו[[הנדסה]], לפי דרישת חמיו המיועד, ובמימונו{{מקור}}. לאחר שהפך לאדמו"ר בעצמו, הביע התנגדות חריפה ללימודים באוניברסיטה{{הערה|ראו [http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1757&CategoryID=1006 "לימוד במוסדות אקדמיים"] באתר הרשמי של חב"ד}}. באותם ימים פגש את [[יוסף רוזין]] ("הרוגצ'ובר"){{הערה|ראו ישראל אורי מייטליס, [http://asif.co.il/?wpfb_dl=2360 "הלמדנות הפילוסופית" של רבי יוסף רוזין בדרשותיו של רבי מנחם מנדל שניאורסון], עמ' 28. וראו [http://shturem.net/index.php?section=artdays&id=871 חסיד נלבב ובר פועל], באתר שטורעם}}, שאותו העריץ{{הערה|בתפיסת הרבי מלובביץ', הרוגצ'ובר ותורתו הם "דבר יוצא מן הכלל לגמרי, דבר חדש", והם מהווים חלק מסימני הגאולה. ראו: [[תורת מנחם|התוועדויות]] תשמ"ז, חלק ב', עמ' 627}}. על פי תצהיר שנתן מאוחר יותר, כתובתו באותה תקופה הייתה בבית חותנו{{הערה|מ' פרידמן וש' היילמן, 'הרבי מלובביץ'{{כ}}', עמ' 89–92}}. עם זאת, ישנן עדויות כי התגורר במקומות אחרים{{הערה| חיים רפופורט, The Afterlife of Scholarship, ניו-יורק, 2011, עמ' 132; 'ימי מלך' ח"א, עמ' 165}}. בני הזוג התחתנו בנובמבר [[1928]]{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=1928: Marriage - Life & Times|כתובת=https://web.archive.org/web/20150318214832/https://www.chabad.org/therebbe/timeline_cdo/aid/62152/jewish/1928-Marriage.htm|תאריך=2015-03-18|תאריך_וידוא=2019-11-05|אתר=web.archive.org במקור מ-CHABAD.ORG}}}}, ב[[י"ד בכסלו]] [[ה'תרפ"ט]], ב[[ורשה|וורשה]]. לדברי החוקרים פרידמן והיילמן, בני הזוג עמדו בקשר במשך למעלה מחמש שנים לפני החתונה, פרק זמן בלתי מקובל בעולם הדתי, בפרט במשפחות אדמו"רים{{הערה|הרבי מלובביץ, עמ' 93, תרגום עמוס כרמל. ירושלים 2011}}.