משה גרסיאל – הבדלי גרסאות

|הערות=

|מדינה=[[ישראל]]}}

 

==ביוגרפיה==

משה גרסיאל נולד וגדל ב[[תל אביב]]. סיים את לימודיו התיכוניים ב[[מדרשיית נועם]] ב[[פרדס חנה]]. בצה"ל שירת ב[[נח"ל]] ובנח"ל המוצנח. ריכז את סניפי [[בני עקיבא]] ב[[קריית ים]], ב[[קריית שמואל (חיפה)|קריית שמואל]] וב[[כפר חסידים]]. המשיך ב[[שירות מילואים|שירות המילואים]] ביחידות שדה שונות וסיים באגף החינוך בחיל האוויר.

 

 

 

נשא בתפקידי ניהול שונים באוניברסיטת בר-אילן: עמד בראש [[המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן|המחלקה ללימודי ארץ-ישראל]], שימש בשתי קדנציות כראש המחלקה לתנ"ך, ריכז את ועדת ההוראה העליונה של הסנאט (שהפך לימים לתפקיד של סגן ה[[רקטור]]), וכיהן כ[[דקאן]] הפקולטה למדעי היהדות (2001-1997). גרסיאל הוביל את הקמתן ובנייתן של המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה והמחלקה ללימודי [[המזרח התיכון]] באוניברסיטת בר-אילן.

כן ריכז גרסיאל צוות סיורי-שדה המשותף למרצי אוניברסיטת בר-אילן ולקצינים בכירים בצה"ל בנושאי מקרא וארכאולוגיה (1984-1971). לימד במסגרת המרכז ללימודי יסוד ביהדות משתלמים מצה"ל ומ[[מערכת הביטחון הישראלית|שירותי הביטחון]]; והוא מרבה להופיע בהרצאות לפני קהלים שונים מחוץ לאקדמיה.

 

 

גרסיאל משמש כחבר המערכת האקדמית של כתב העת "[[בית מקרא]]" ו"ארשת – כתב עת אלקטרוני בינלאומי למדעי היהדות". כיהן בעבר כחבר המערכת האקדמית של האנציקלופדיה "עולם התנ"ך" וכתב העת "[[בקורת ופרשנות]]".

פרסם חמישה ספרי מחקר. השתתף כעורך ומחבר של שישה ספרים בסדרה "עולם התנ"ך", כתב קורס בן 12 יחידות לימוד במסגרת [[האוניברסיטה הפתוחה]]. ופרסם עשרות מאמרים בבמות שונות בארץ ובחו"ל.

 

 

 

משה גרסיאל עוסק במחקריו בשישה תחומים עיקריים: 1. [[אונומסטיקה|חקר השמות]] ב[[מקרא]] ומשמעותם הספרותית; 2. הסיפור המקראי: אמנות ומסר; 3. היבטים ספרותיים ו[[אידיאה|אידיאיים]] בשירה ובנבואה; 4. היסטוריה ו[[היסטוריוגרפיה]] של המלוכה בישראל; 5. [[פרשנות המקרא]]; 6. המקרא לאור הארכאולוגיה, הריאליה והגאוגרפיה.

===ספריו===

====מלכות דוד: מחקרים בהיסטוריה ועיונים בהיסטוריוגרפיה====

הספר עוסק בנושאים שונים מימי מלכותו של [[דוד]] לאור המקראות והמימצאים הארכאולוגיים. הוא דן בדרכו של [[ספר שמואל]] בהצגת האירועים, בעיצוב הספרותי, האמנותי, האידיאי, ה[[סוציולוגיה|סוציולוגי]] וה[[תאולוגיה|תאולוגי]] של פרשיות התקופה, בניתוח מלחמות דוד, מבנה צבאו ואופן לחימתו.

 

====ספר שמואל-א': עיון ספרותי במערכי השוואה, באנלוגיות ובמקבילות====

גרסיאל משווה סיפורים שונים על דרך ה[[אנלוגיה]] הספרותית. הוא קבע את הכללים למערכי השוואה הנהוגים כיום במחקר. בספרו הוא מדגים השוואות מתוחכמות אלה: השוואת תקופת [[שמואל]] ל[[תקופת השופטים]] והמנהיגים שקדמו לה, השוואת [[דוד]] לשמואל והשוואת [[עלי הכהן|עלי]] ובניו לשמואל והוריו. גרסיאל גילה כי בפרשיות ההתנכלויות של [[שאול]] לדוד נעשו השוואות ל[[ספר בראשית]] ובמיוחד לסיפורים על [[יעקב]], [[עשיו]] ו[[לבן]], כמו כן נערכו השוואות בין דמויות מ[[ספר שמואל]] לדמויות מ[[ספר שופטים]]. גרסיאל מגיע למסקנה שספר שמואל מתנגד למלוכה ולרעיון העברת השלטון בירושה לשושלת המנהיג. הספר ראה אור בעברית ובאנגלית.

 

====מדרשי שמות במקרא====

גרסיאל בוחן מאות [[מדרש שם|מדרשי שם]] של אישים ומקומות במקרא. הוא מיין סוגים שונים של מדרשי שם, וכן הצביע על החשיבות המיוחדת שכותבי המקרא ייחסו לשמות, תוך הקניית משמעויות מדרשיות המנוצלות בטקסט בתחכום למטרות שונות. לדעת גרסיאל מדרשי השם של [[חז"ל]] הם המשך למגמה זו הקיימת כבר בתנ"ך. הספר ראה אור בתחילה בעברית, אחר-כך יצאה מהדורה מעודכנת ומורחבת באנגלית ב[[הוצאת אוניברסיטת בר-אילן]].

 

====From Earth to Heaven: A Literary Study of Elijah Stories in 1 & 2 Kings====

ספר בהוצאה אוניברסיטאית ב[[מרילנד]]. הספר עוסק בדמותו של [[אליהו הנביא|אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא]] ב[[ספר מלכים|ספרי מלכים]] א' ו-ב'. גרסיאל עוסק בצד הספרותי והאידאי וביחס בין אמנות הכתיבה למסרים ה[[אידיאה|אידיאיים]] וה[[תאולוגיה|תאולוגיים]]. לדעתו של גרסיאל אליהו היה [[פרפקציוניסט]], אדם המנסה להגיע לשלמות. אליהו הגיע להישגו הגדול כשביוזמתו [[אליהו ונביאי הבעל בכרמל|אלוהים מבעיר אש מהשמיים בהר הכרמל]] וכתוצאה מכך עם ישראל חדל מאמונתו ה[[אלילים|אלילית]] וחזר להאמין באלהים. אבל אחרי זמן קצר, [[איזבל]] איימה להורגו. כפרפקציוניסט, לאליהו יש דרישות גבוהות מאוד מעצמו ומהסביבה, וכשאלו אינן מתממשות במיוחד לאור איומי המלכה איזבל, הוא נמלט למדבר ושואל את נפשו למות, אולם אלוהים עוצר בעדו, אך משחררו מתפקידו. לדעת גרסיאל, דמותו המורכבת של אליהו זוכה להערצה ולביקורת גם יחד לאור ניתוח ספרותי של רובדי הטקסט.

 

ביוני 2020 פרסמו גרסיאל ורעייתו בת שבע הוכחה לזיהוי העיר המקראית [[צקלג]] ב[[תל שרע]] על פי המסורת הערבית הלוקאלית. הכינוי "שריעה" הניתן לתל ולוואדי שלמרגלותיו, כמו גם הקיצור תל שרע, משמעותם העיקרית בערבית: חוק ומשפט, ובכך הנציחו את החוק והמשפט שקבע דוד באזור צקלג בדבר חלוקת שלל המלחמה בין אלה שנשארו מאחור ובין אלה שיצאו למלחמה ב[[עמלק]]ים שפשטו על צקלג (שמ"א ל, יח-כה).{{הערה|[http://mikrarevivim.blogspot.com/2020/06/blog-post_28.html זיהויה של ציקלג לאור המקרא, הגיאוגרפיה, המסורת הלוקאלית והארכיאולוגיה], בתוך: ד"ר לאה מזור: על מקרא, הוראה וחינוך}}{{הערה|ראו גם Garsiel, M., The Book of Samuel: Studies in History, Historiography, Theology and Poetics Combined, Part One, עמ' 239}}

 

<div style="direction: ltr;">

* M. Garsiel, The First Book of Samuel: A Literary Study of Comparative Structures, Analogies and Parallels, (Ramat Gan, Revivim, 1985,169 pp. A second printing by Rubin Mass in cooperation with Eisenbrauns: Jerusalem & Indiana, U.S.A. 1990.) [תרגום וכמה עדכונים של המהדורה העברית הקודמת.]

* Biblical Names: A Literary Study of Midrashic Derivations and Puns, (Ramat Gan: Bar-Ilan University Press, 1991), 296 pp. [ספר זה הוא מהדורה מורחבת מאוד של המקור העברי, הרשום למעלה].

</div>

* מ' גרסיאל ואחרים (עורכים ומחברים), ספר תהלים-ב', עולם התנ"ך, הוצאת דודזון-עתי, תל אביב 1995, 288 עמ'.

* ג' גליל, מ' גרסיאל מ' קוכמן (עורכים ומחברים), דברי הימים-א', עולם התנ"ך, הוצאת דודזון-עתי, תל אביב 1995, 288 עמ'.

* קורס כתוב במסגרת [[האוניברסיטה הפתוחה]] בישראל. קורס אקדמי בן 12 יחידות לימוד מעודכנות, המסודרות בארבעה כרכים, בנושא: ראשית המלוכה בישראל – עיונים בספר שמואל, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה בישראל, רעננה 2008.

להלן פירוט היחידות:

* "שיבוש מעגלי הנישואים בסיפורת של [[ש"י עגנון]]", ניב המדרשיה, (תשל"א), עמ' שט"ו-שכ"ו.

* "הסיפור על דוד ובת-שבע בספר שמואל – אופיו ומגמתו", בית מקרא, מ"ט (תשל"ב), עמ' 162 - 182.

* "המבנה הספרותי, התפתחות העלילה ומגמת המספר במגילת רות", בתוך עזרא המנחם (עורך), הגות במקרא: מבחר מתוך עיוני החוג לתנ"ך לזכר ישי רון, כרך ג, תל אביב 1979, עמ' 66 – 85. [עיבוד והרחבה של המאמר הקודם].

* "[[קרב מכמש]] (שמ"א י"ג–י"ד) – עיון היסטורי-ספרותי", בתוך [[משה גושן-גוטשטיין|מ' גושן]] ו[[אוריאל סימון|א' סימון]] (עורכים), עיוני מקרא ופרשנות, ספר אריה טוויג, כרך א, רמת-גן תש"ם, עמ' 15 – 50.

* "ירידתו של המלך שלמה לגבעון וחלומו", בתוך [[ב"צ לוריא]] (עורך), ספר ד"ר [[ברוך בן-יהודה]]: מחקרים במקרא ובמחשבת ישראל, תל אביב 1981, עמ' 191 – 217.

* "המחלוקת בין שמואל ובין העם בשאלת המלכת מלך בישראל", בית מקרא, פ"ז (תשמ"א), עמ' 325 – 344.

* "סטרוקטורות אנלוגיות בסיפור המקראי: הדגמות על-פי ספרי שופטים ושמואל", בתוך [[שמואל אטינגר|ש' אטינגר]], [[יעקב גילת|י' גילת]] ו[[שמואל ספראי|ש' ספראי]] (עורכים), מלאת: מחקרי האוניברסיטה הפתוחה בתולדות ישראל ובתרבותו, כרך ב, תל אביב תשמ"ד, עמ' 35 – 48.

* "דרכי תיאור [[מטונימיה|מיטונימי]] ו[[מטפורה|מטפורי]] בסיפור המקראי", [[בקורת ופרשנות]], 23 (תשמ"ח / 1987), עמ' 5 – 40.

* "נאומו של שמואל בדבר משפט המלך", בתוך: הגות במקרא: מבחר מתוך עיוני החוג לתנ"ך לזכר ישי רון, כרך ה, הוצאת עם עובד והחברה לחקר המקרא, תל אביב תשמ"ח / 1988, עמ' 112 – 136. [נוסח מורחב מאוד ושונה מהמאמר הקודם].

* "מדרשי שמות במחזור הסיפורים על אליהו ואחאב", בתוך ב"צ לוריא ו[[שמעון אברמסקי|ש' אברמסקי]] (עורכים), ספר פרופ' חמ"י גבריהו: מחקרים במקרא ובמחשבת ישראל, כרך א, ירושלים תשמ"ט, עמ' 149 – 155.

<div style="direction: ltr;">

* "Wit, Words, and a Woman: 1 Samuel 25," in Y. T. Radday & A. Brenner (eds.), On Honor and the Comic in the Hebrew Bible, (BLS, 23; Sheffield, 1990), pp. 161–168.

* “Puns Upon Names as a Literary Device in 1 Kings 1–2,” Biblica, 72 (1991), pp. 379-386.

</div>

<div style="direction: ltr;">

* "Homiletic Name-Derivations as a Literary Device in the Gideon Narrative: Judges VI–VIII," VT, 43 (1993), pp. 302–317.