ספר עמוס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
EliF hehe (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
נתלת > ניתלת
שורה 27:
 
==כותרת הספר==
השם עמוס מופיע בספר חמש פעמים בלבד. שם אביו אינו ידוע לפי כותרת הספר כמו בספרי נבואה אחרים. לדעת [[מאיר וייס]] שמו של אביו לא היה ידוע לבעל ספר עמוס ועמוס בלבד היה ידוע בזמנו. גם הכותרת "דִּבְרֵי עָמוֹס" אינה קיימת בספרי נבואה אחרים אלא רק ב[[ספר ירמיה]]. תבנית זו באה לכוון את הקורא כי דברים אלו נאמרים מפי ה' והנביא הוא זה שמעביר את דברי ה' לקהל המאזינים. [[חז"ל]] אף הם הבחינו כי התבנית בפתיחה: "דִּבְרֵי עָמוֹס" היא יוצאת דופן: "שלושה נביאין שהיה נבואתן דברי קנתרין נתלתניתלת נבואתן בעצמן, ואלו הן: דברי קוהלת, דברי עמוס ודברי ירמיה". פרשנים כדוגמת [[רד"ק]] מפרשים את התבנית "דִּבְרֵי עָמוֹס" במשמעות קורות. בניגוד לרד"ק, [[שד"ל]] בהערה על פירושו של רד"ק מפרש את הכותרת כחיזיון מאת ה': "הוא מתיישב יפה בירמיה ואינו מתיישב יפה בעמוס". מתבניות דומות במקרא ניתן לשער כי הכותרות בספרות הנביאים קיבלו את התבנית "דִּבְרֵי" בתוספת שם הנביא או תבנית נרדפת. אלו הסוברים כך לא ראו סתירה בין הכותרת "דִּבְרֵי עָמוֹס" לבין הפסוקים הבאים המובנים כדבר ה'. התגשמות הנבואה, בצורת הרעש העתיד לבוא, מוכיחה אף ביתר שאת כי לפני הקורא ניצב [[נביא]] אמת{{הערה|[[מאיר וייס]], '''ספר עמוס: פירוש''', ירושלים, מאגנס, 1992, עמ' 2–3}}.
 
המשכה של הכותרת ערוכה בצורה שירית קצרה כ[[תקבולת נרדפת]]{{הערה|[[יונתן גרוסמן]], האם יש מבנה ספרותי שלם לספר עמוס? בתוך: עורכים: [[יוסף עופר (חוקר תנ"ך)|יוסף עופר]], משה בר-אשר ונח חכם, '''תשורה לעמוס: אסופת מחקרים בפרשנות המקרא מוגשת לעמוס חכם''', ירושלים: תבונות, תשס"ז, עמ' 346}}: