צבי יהודה הכהן קוק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
החזרת השינויים שלא הובעה להם התנגדות
←‏כמנהיג: כהצעת יושב אוהל בדף השיחה
שורה 80:
הרב צבי יהודה דרבן את תלמידיו למעורבות בחיי המעשה ב[[ישראל|מדינת ישראל]].
 
לאחר [[מלחמת ששת הימים]] פעל רבות ליישוב הארץ, על פי עקרון [[ארץ ישראל השלמה]]. הוא הכריז בעל פה וכן בגילויי דעת ובמכתבים ששלח לראשי המדינה, כי הנוסחה "שטחים תמורת שלום" אסורה על פי התורה וכי יש ל[[התנחלות|התנחל]] בכל רחבי ארץ ישראל. וכך הצמיחה ישיבת "[[מרכז הרב]]" את מנהיגי תנועת "[[גוש אמונים]]", כשהרב צבי יהודה משמש לה מנהיג רוחני. כביטוי לדרכו הייחודית, דחף את תלמידיו להקמת יישובים ביהודה ושומרון, ואף השתתף בעלייה של אחד מהם. כשהוחלט לפנות את גרעין "[[אלון מורה]]" שהתיישב בחווארה (ליד [[שכם]]), השתתף הרב צבי יהודה בניסיון למנוע את הפינוי. הרב [[יוסף בדיחי]], משמשו של הרב, סיפר שהרב צבי יהודה פתח את מעילו אל מול החיילים וקרא לעברם מספר פעמים "קחו [[מכונת ירייה]] ותהרגו אותי", "כמו שלא תוכלו להכריח אותי לאכול חזיר כך לא תפנו אותי מכאן". לאחר שפונו כל שאר האנשים ניגש אלוף הפיקוד [[יונה אפרת]], אחז בידו של הרב צבי יהודה והוא הלך עמו אל האוטובוס.{{הערה|שמחה רז (עורך ראשי), '''משמיע ישועה''', מרכז שפירא תש"ע, עמ' 371}} עם זאת, ביטוי לגישתו הריאלית ניתן לראות כאשר תלמידו [[חנן פורת]] הציע לאחר מלחמת ששת הימים ושחרור [[הר הבית]] להתחיל ללמוד את הלכות בית המקדש, השיב הרצי"ה כי עוד נצטרך ללמוד שנים רבות את ההלכות העוסקות במלחמות ובסדרי המדינה שבטרם הגאולה השלמה.{{הערה|שם=שורק|{{השילוח|[[יואב שורק]]|"אמונה בקומת אדם"|אמונה-בקומת-אדם| 16, אוקטובר 2019}}}}
 
עם זאת, החל מהסכמי קמפ-דיוויד נמנע ממאבקים מעשיים בנימוק ש"[[ממלכתיות (ציונות דתית)|העם לא איתנו]]" - הן בעת נסיון הקמת התנחלות ליד שכם, והן עם תחילת הנסיגות מ[[סיני|חבל סיני]].<ref>{{צ-ספר|מחבר=חגי שטלמר|שם=עין בעין|מקום הוצאה=אלון שבות|מו"ל=הוצאת מכללת הרצוג - תבונות|שנת הוצאה=תש"פ|פרק=שביעי}}</ref> בשנת תשכ"ט, לאחר שהממשלה לא אישרה הקמת שכונה בשכם, רצו המתנחלים לארגן שביתה ולאחר מכן הפגנה גדולה. הרב צבי יהודה אמר לראשי המתנחלים שתכניתם "אסורה כאכילת חזיר, היא כולה טריפה ומעוררת סלידה": "כל חיכוך עם הממשלה - איסור. כל התנגשות עם השלטון - מחריבה אותנו."<ref>{{צ-ספר|מחבר=חגי שטלמר|שם=עין בעין|מקום הוצאה=אלון שבות|מו"ל=הוצאת מכללת הרצוג - תבונות|שנת הוצאה=תש"פ|פרק=שביעי}}, עמ' 313, ושם בהערות מקורות.</ref>
 
ביטוי לגישתו הריאלית ניתן לראות כאשר תלמידו [[חנן פורת]] הציע לאחר מלחמת ששת הימים ושחרור [[הר הבית]] להתחיל ללמוד את הלכות בית המקדש, השיב הרצי"ה כי עוד נצטרך ללמוד שנים רבות את ההלכות העוסקות במלחמות ובסדרי המדינה שבטרם הגאולה השלמה.{{הערה|שם=שורק|{{השילוח|[[יואב שורק]]|"אמונה בקומת אדם"|אמונה-בקומת-אדם| 16, אוקטובר 2019}}}}
 
הרב צבי יהודה התנגד בתקיפות ל[[כניסה להר הבית (הלכה)|עלייה להר הבית]].{{הערה|[https://www.moramikdash.org.il/single-post/2018/04/22/לקט-עדויות-מרנן-ורבנן-תלמידי-הרציה-על-יחסו-של-רבנו-לעליה-להר-הבית-בזמן-הזה עדויות של תלמידיו בעניין]}} הוא סבר שגם בנסיבות המוגבלות שלאחר מלחמת ששת הימים הר הבית נחשב תחת שליטה ישראלית, ולכן האיסור ההלכתי להיכנס למקום נשאר בכל תוקפו.{{הערה|'''לנתיבות ישראל''', ב', (הוצאת מאבני המקום) עמ' רפא - רפב; [http://www.youtube.com/watch?v=9PdYn6JpnvA עדות הרב אברהם שפירא]}}