תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגית: שוחזרה
מ שוחזר מעריכות של 5.22.128.11 (שיחה) לעריכה האחרונה של Gilgamesh
שורה 14:
| תואר = [[מלך]] [[ממלכת ישראל המאוחדת]] (תחילה מלך יהודה בלבד)
| אב = [[ישי]]
| אם = [[נצבת|נַצֵּבַת בת עדאל]]{{הערה|[[ראה בבא בתרא]] (צא, א)}}
| צאצאים = {{טורים
|רוחב=6em
שורה 66:
*[[עגלה (אשת דוד)|עגלה]]
*[[בת שבע]]
:*{{הערה|ע"פ חז"ל היו לדוד 18 נשים}}}}
}}
'''דָּוִד''', '''דָּוִד בֶּן יִשַׁי''' או '''דָּוִד הַמֶּלֶךְ''' (1040 לפני הספירה – 970 לפני הספירה, לערך) הוא [[דמות מקראית]], שהיה, לפי המתואר ב[[תנ"ך]], [[מלכי יהודה וישראל|מלכהּ]] של [[ממלכת ישראל המאוחדת]] (אחרי [[שאול המלך]] ו[[איש בושת]]), ומייסדה של [[שושלת]] [[בית דוד]] ששלטה ב[[ממלכת יהודה]] במשך למעלה מ-400 שנה לאחר מותו עד חורבן [[בית המקדש הראשון]]. התיאורים בספרי התנ"ךכיים השונים,{{הערה|[[ספר שמואל]]; תחילת [[ספר מלכים]] א'; [[ספר דברי הימים]] א' פרקים י"א–כא-כ"ט; מזמוריומעט ממזמורי [[תהילים]] מעטים).}} מייחסים לדוד [[כיבוש]] חבלי ארץ נרחבים בצפון [[ארץ ישראל]] ובמערבה. התנ"ך אומר כי [[אלוהים (יהדות)|ה']] מנע מדוד [[בנייה|לבנות]] את [[בית המקדש הראשון]], כיוון שהיה מעורב במלחמות שהיו כרוכות ב[[רצח|שפיכות דמים]] רבה.{{הערה|{{תנ"ך|דברי הימים א|כב|ח|}}}}
 
דמותו ופועלו של דוד תפסה מקום חשוב במסורת ה[[יהדות|יהודית]] וב[[פולקלור]], והוא נחשב לדמות מופת ולאחד מ[[גדולי האומה]]. ב[[קבלה]] נמנה דוד עם אחד מ"ארבעת רגלי המרכבה ל[[שכינה]]", שעליהם מתבססת השראת השכינה בעולם לאורך ההיסטוריה (השלושה הנוספים הם אבות האומה [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]]). דוד המלך מכונה במקרא {{הדגשה|נְעִים זְמִרוֹת יִשְׂרָאֵל|{{תנ"ך|שמואל ב|כג|א|קצר=כן}}}}, המסורת היהודית רואה בו את מחבר [[ספר תהילים]]. על פי ה[[מסורת]] ה[[משיח]] יהיה אדם מזרע דוד. מסורת זו אומצה גם ב[[הברית החדשה|ברית החדשה]], בה נאמר כי [[ישו הנוצרי]] היה נצר לבית דוד.{{הערה|ספרי [[הבשורה על-פי מתי|מתי]] ו[[הבשורה על-פי לוקס|לוקס]]}}
שורה 128:
שאול אינו מאמין לדבריו ומכריז כי יהרוג את אחימלך וכל ה[[כהן|כהנים]] ב[[נוב (עיר מקראית)|נוב]]. עבדיו אינם רוצים לשלוח את ידם, אך [[דואג האדומי]] מתחיל במלאכת ההרג, ומתואר כי שאול מכה בכל יושבי נוב {{ציטוטון|לְפִי חֶרֶב מֵאִישׁ וְעַד אִשָּׁה מֵעֹולֵל וְעַד יֹונֵק וְשֹׁור וַחֲמֹור וָשֶׂה לְפִי חָרֶב}}.{{הערה|{{תנ"ך|שמואל א|כב|יט}}}} רק אחד מבני אחימלך, [[אביתר]], נמלט ומספר על הטבח לדוד, וזה אומר: {{ציטוטון|יָדַעְתִּי בַּיֹּום הַהוּא כִּי שָׁם דֹּוֵיג הָאֲדֹמִי כִּי הַגֵּד יַגִּיד לְשָׁאוּל אָנֹכִי סַבֹּתִי בְּכָל נֶפֶשׁ בֵּית אָבִיךָ}}.{{הערה|{{תנ"ך|שמואל א|כב|כב}}}} כלומר דוד רואה בדואג האדומי מי שעומד בלב הסכסוך ביניהם וזה המסית את שאול כנגד דוד.
 
בשל מעשיו אלו של דואג (הלשון הרע שסיפר על דוד ורצח כהני נוב) הכריזה עליו הגמרא<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A1%D7%A0%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9F_%D7%A7%D7%95_%D7%91|כותרת=סנהדרין קו ב – ויקיטקסט|אתר=he.wikisource.org|שפה=he|תאריך_וידוא=2022-02-09}}</ref> כאחד מארבעה הדיוטות שאין להם חלק לעולם הבא .
 
====דוד ושאול במערה====
שורה 306:
*מציאת [[מבנה האבן הגדול בעיר דוד]] אשר ראשיתו בתקופה הכנענית-יבוסית, אולם הוא עמד על כנו עד לחורבן ירושלים עם חורבן ממלכת יהודה. [[איילת מזר]] הציעה לזהותו עם הארמון של מלך דוד המתואר במקרא, אולם חוקרים אחרים מסרבים לקבל את זיהוי זה ומצביעים על פגמים בקביעתו.
*[[כתובת תל דן]] המתוארכת בין המאה ה-9 לפנה"ס למאה ה-8 לפנה"ס בה מופיע השם "בית דוד" לתיאור בית המלכות ביהודה, מצביעה על קיומו של אדם בשם "דוד", שייסד את בית המלוכה ביהודה או לכל הפחות שזו מיוחסת אליו בזמן כתיבת הכתובת.
*[[מצבת מישע]] מזכירה את "אראל דודה" אשר נפל בשבי מישע והובל בתהלוכת ניצחון וייתכן שמדובר בלוחם מבית דוד{{הערה|1=כעין "וּבְנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע בֶּן אִישׁ חי [חַיִל] רַב פְּעָלִים מִקַּבְצְאֵל הוּא הִכָּה אֵת שְׁנֵי אֲרִאֵל מוֹאָב" (שמואל ב, כג ב).}}, או בחפץ פולחני שיוחס לו{{הערה|<ref>כתיאור הנביא יחזקאל למזבח: "וְהָאֲרִיאֵ֗ל שְׁתֵּ֤ים עֶשְׂרֵה֙ אֹ֔רֶךְ בִּשְׁתֵּ֥ים עֶשְׂרֵ֖ה רֹ֑חַב רָב֕וּעַ אֶ֖ל אַרְבַּ֥עַת רְבָעָֽיו" (מג, טז).}}</ref>.
*ההיסטוריון וחוקר המקרא [[קנת קיטצ'ן]] {{אנ|Kenneth_Kitchen}} גורס כי בכתובת של [[שושנק הראשון]] (המזוהה עם [[שישק]] מלך מצרים המקראי) מופיע שמו של דוד. בכתובת נאמר כי שושנק פשט על מקומות יישוב בארץ ישראל בשנת [[המאה ה-10 לפנה"ס|925 לפנה"ס]], וביניהם "רמת דוד" שבנגב, בדרום יהודה, שם לפי הסיפור המקראי מצא דוד מקלט משאול. מאידך, פרשנות זו אינה וודאית, כיוון שהכתובת פגומה.{{הערה|סטיבן ל. מקנזי,
[https://web.archive.org/web/20180119124308/http://www.nytimes.com/books/first/m/mckenzie-david.html King David: A Biography (excerpth)], [[הניו יורק טיימס]].}}
שורה 358:
 
== משפחה ==
 
מוצאו של דוד ממשפחת אפרת שישבה בבית לחם: וְדָוִד בֶּן-אִישׁ אֶפְרָתִי הַזֶּה, מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה, וּשְׁמוֹ יִשַׁי, וְלוֹ שְׁמֹנָה בָנִים.{{הערה|1={{תנ"ך|שמואל ב|יז|יב|}}}} אפרת מוזכרת לראשונה בתנ"ך כאשתו של [[כלב בן חצרון]]. על פי [[אבן עזרא]] מדובר ב[[כלב בן יפונה]] שצאצאיו ישבו באזור בית לחם וחברון בדרום הר יהודה. בבית לחם היה אזור פולחני שאליו הגיע [[שמואל הנביא]] לזבוח זבח. גם שמואל נחשב כבן למשפחה אפרתית אך כאן הכוונה משפחה 'חשובה'.{{הערה|1={{תנ"ך|שמואל א|א|א|}}}} כמו כן, משפחת אלימלך, שממנה צמח דוד, גרה בבית לחם והייתה מצאצאי אפרת: וְשֵׁם הָאִישׁ אֱלִימֶלֶךְ וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ נָעֳמִי וְשֵׁם שְׁנֵי-בָנָיו מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן, אֶפְרָתִים--מִבֵּית לֶחֶם, יְהוּדָה.{{הערה|1={{תנ"ך|רות|א|ב|}}}} על פי נבואת הנביא [[מיכה המורשתי|מיכה]], המושל העתיד להגיע יבוא ממשפחת אפרת מבית לחם.{{הערה|1={{תנ"ך|מיכה|ה|א|}}}}
 
שורה 381 ⟵ 382:
===שושלת בית דוד===
{{הפניה לערך מורחב|בית דוד}}
האמונה כי ה[[משיח]] יהיה מצאצאי דוד המלך, נרמזת בברכת [[יעקב]] לבנו [[יהודה (דמות מקראית)|יהודה]]: "לא יסור 'שבט' מיהודה". על כך הוסיף ה[[רמב"ן]] בפירושו למקרא כי מלכי [[חשמונאים|בית חשמונאי]] נענשו, והופסקה שושלת המלכות שלהם, משום שנטלו לעצמם את המלוכה אף שלא היו מזרע דוד. ב[[תלמוד]] וב[[ספר הזוהר]] נכתבה האימרה המפורסמת (שאף הפכה לשיר-עם יהודי): "[[דוד מלך ישראל חי וקיים]]". גם כיום קיימות משפחות המחזיקות ב[[ספר יוחסין|ספרי יוחסין]] עד דוד המלך, דרך ראשי הגלות שבבבל, ומאמינות כי אולי מתוכן יצמח המלך העתידי. ידועות כ-10 משפחות כאלה, בהן משפחות דיין (נשיא) מארם צובא, דנינו, פרץ, אברבנאל, שאלתיאל, דון-יחיא, פינטו, חרל"פ{{הערה|על פי הפתיח לספר 'מגדנות אליעזר', מספריו של אליעזר צבי הירש חרל"פ, וורשא התרנ"ט}}, ועוד{{מקור}}.
 
משפחות אשכנזיות ובפרט שושלות רבניות מתייחסות לדוד המלך דרך יוחסין המתועד בספר '''מגיני שלמה''', בו הרב [[יהושע השיל (מגיני שלמה)|יהושע העשיל]] צאצאו של [[רש"י]] ו[[רבנו תם]] מתאר את שרשרת היוחסין שלו עד [[רבי יוחנן הסנדלר]] ומשם לפי התלמוד, עד לבית דוד. הרב [[אפרים זלמן מרגליות]] כתב ספר (שלשלת היוחסין) שבו הוא מייחס את [[הרמ"א]] וכן משפחות רבניות אחרות למגיני שלמה ולרש"י וכך גם הם מחוברים לשושלת זו ([[תוספות יום טוב]], ה[[ט"ז|טורי זהב]] וה[[שפתי כהן]] ועוד). למשפחת מרגליות היו קשרי משפחה מסועפים עם משפחות רבניות אחרות (חריף, רוקח ועוד).